ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
מספרים, שהקיסר אהב והאמין מאד ברבי שמשון, והיה מטיל עליו שליחויות דיפלומטיות רגישות. כמובן, שהעניין חרה מאד לכומר החצר, והוא ניסה לשכנע את הקיסר, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, והוא מוליך אותו שולל.
לאחר מאמצים רבים, הראה הכומר לקיסר את ספר החשבונות של רבי שמשון, שעל פיו מוכח ששווי נכסיו של רבי שמשון גבוה בהרבה מהמצופה, כך שנראה שהוא גוזל מקופת המלכות. אמר לו הכומר – שאל את רבי שמשון להיקף עושרו, ותראה שהוא יטען ששווי נכסיו פחות בהרבה משווי נכסיו האמיתיים. כך תיווכח, שרבי שמשון אינו אדם נאמן, וכדאי לך להיפטר ממנו.
הסכים הקיסר לדבריו, וציווה על מפעילי 'הכבשן המלכותי' להסיק מראש את הכבשן, וכאשר יבוא אליהם איש וישאל – 'האם קיימתם את דבר המלך?', להשליכו מיד לכבשן.
לאחר מכן, כשהגיע אליו רבי שמשון, שאלו הקיסר לשווי נכסיו. השיב רבי שמשון את האומדן שלו לנכסיו, והקיסר כעס מאד, כיוון שהאומדן של רבי שמשון היה רק בשווי עשירית מהרשום בספר החשבונות. אמר הקיסר לרבי שמשון – גש לכבשן ושאל את מפעיליו – האם קיימתם את דבר המלך?
צעד רבי שמשון לכיוון הכבשן, ולא חשד במאומה. והנה, בא מולו יהודי אחד ובקשה בפיו – היום עליו למול את בנו, וכיוון שרבי שמשון הוא מוהל והיום עוד מעט חולף עובר, אולי יאות לבוא ולמול את בנו. שש רבי שמשון לקיים את המצווה הדחופה, סר לביתו של היהודי, מל את הבן ואף השלים מניין לסעודת המצווה.
לאחר מכן, היה כבר מאוחר ללכת לכבשן, ורבי שמשון דחה זאת למחרת. שב רבי שמשון לביתו, והנה בביתו מבוכה, שליחי הקיסר באו והטילו עיקול על כל רכוש המשפחה. הרגיע רבי שמשון את בני הבית, והבטיח לבדוק מחר את פשר העניין.
ובינתיים, הכומר שמע שמזימתו הצליחה, וזמן מה לאחר שרבי שמשון הלך לכיוון הכבשן, הוא החליט לסור למקום ולהתענג על מפלת אויבו. הלך הכומר לכבשן, ושאל את מפעיליו – 'האם קיימתם את מצוות המלך?' תפסו המפעילים את הכומר והשליכוהו לכבשן.
למחרת, הלך רבי שמשון לכבשן, ושאל את המפעילים – האם קיימתם את מצוות המלך? השיבו לו המפעילים, שאכן הם השליכו את הכומר לאש. הלך רבי שמשון לקיסר, והלה שפשף את עיניו בתימהון – הכיצד קם היהודי לתחייה.
סיפר רבי שמשון, שהכומר הושלך לאש, וברצונו לשאול את הקיסר – מדוע החרים את רכושו? סיפר לו הקיסר את העניין, ורבי שמשון הוכיח לו שספר החשבונות שהוצג לפני הקיסר היה ספר מזוייף. סיכומו של דבר – הצדיק מצרה נחלץ, והרשע בא תחתיו, (מעשיהם של צדיקים, בראשית).
סיפור יפה ופנטסטי, שאנו אוהבים לספר אותו ודומים לו. אולם, אם נתבונן לעומק בסיפור, נגלה שסיפור זה ממחיש גם את דוק העצב הנורא של הגלות. הנה, יהודי גדול ורב השפעה, מגדולי התורה בישראל, שגם היה שר האוצר ואדם חזק מאד כלכלית ופוליטית. ובכל זאת, ברגע אחד, בשרירות ליבו של 'אוהבו ומיטיבו הגדול', הוא הופך לנידון למוות ומנושל כליל מכל נכסיו.
איני יודע אם סיפור זה התרחש בדיוק כפי המסופר, אך בוודאי שסיפור זה מבטא את הדרך בה שרד עם ישראל בגלות. הצדיק ניצל כאן בזכות דבקותו במצווה, והשגחת ה' הפלאית על ישראל אוהביו ושומרי מצוותיו. כך שרדנו את הגלות, כבשה אחת בין שבעים זאבים, בזכות דבקותינו במצוות ובהשגחת ה' הפלאית עלינו. אין לכך אח ורע, אף אומה לא שרדה גלות כה ארוכה.
ויחד עם זאת, סיפור זה מבטא את הנורא שבגלות. בכל מקום, הייתה הקהילה היהודית, מיעוט קטן ודל המוקף בהמוני שונאים. גם אם הצליחה הקהילה לבנות חיי קהילה מגובשים ופורחים, להתבסס מבחינה כלכלית, ולהגיע ליציבות מסויימת מול השלטונות המקומיים, הרי שבכל רגע יכול היה להתהפך עליה הגלגל, וגל של צלבנים/ פורעים/ עלילות דם יכול היה לשטוף אותה ברגע ולכלות הכול.
השבת, שבת נחמו, אנו קמים מאבל החורבן של 'שלוש הפטרות הפורענות', ומתמלאים בנחמת 'שבע הפטרות הנחמה'. ראוי, שגם נפקח עיניים ונדע להודות לה' המקים אותנו מאבל החורבן ומצעיד אותנו לנחמה.
אמת, 'אשרי אדם מפחד תמיד', ויהודי יודע באופן אישי שהכול תלוי בהשגחת ה', וברגע אחד בכוחו להשפיל גאים ולהגביה שפלים. ובכל זאת, זכינו ובדורנו, איננו חיים בתחושה הנוראה שהכול תלוי בכל רגע על בלימה, ובגחמת פתע של גוי רשע – הכל יישטף וייעלם. זוהי תחושה שונה לחלוטין מתחושת הגלות, זוהי תחושת הנחמה. אנו חשים, שה' מדבר טוב על ישראל, ומדבר על לב ירושלים, שהנה הגיע זמן הגאולה.
ויהי רצון, שכשם שזוכים אנו לתחילת הנחמה, הרי שינחמנו ה' בשלמות ובכפליים, "נחמו נחמו עמי"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
