ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
סיפור זה התרחש לפני כ-20 שנה, ברחוב הומה אדם בניו יורק.
בני הסתכל שוב בשעונו. כבר זמן מה שהוא מחפש בית כנסת, או אפילו מקום אליו יוכל להיכנס ולהתפלל תפילת מנחה, אך ללא הצלחה. נותרו לו עוד 20 דקות עד לשקיעה. "הלוואי שהייתי יודע היכן אני יכול להתפלל כאן מנחה" מלמל לעצמו כשעיניו תרות כל העת אחר המקום המתאים. כך עברו להן 8 דק' יקרות נוספות. בני הבין שלא נותרה לו ברירה. אין מקום לתפילה! אך מה יעשה? אפילו פינה צרה להדחק בה לא נראתה באופק.
האם יתפלל באמצע הרחוב ההומה? הדבר נראה משונה מאד. באותו הרגע צד את עינו הטלפון הציבורי. "רגע" נזכר, "הרי יש לי שיחה חשובה מאד שאינה סובלת דיחוי! אכנס לתא הטלפון ואחייג למי שאמר והיה העולם!"
וכך בצעדים בוטחים ניגש לטלפון, הרים את השפופרת והחל מתפלל "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.. ברוך אתה..."
בעודו מתפלל ומשוחח עם ריבונו של עולם, ניגשו לטלפון כמה אנשים שהיו צריכים לבצע שיחה דחופה. הללו המתינו בסבלנות עד שהאיש המשונה יסיים את שיחתו. ניכר היה שהאיש מתלהב מאד בשיחתו אך לא היה נראה שהוא מוציא מפיו הגה כלל...
כשבני סיים את תפילתו הוא הסתובב וגילה לתדהמתו 6 אנשים מחכים בקוצר רוח לסיום שיחתו המוזרה. בני מילמל סליחה חטופה והמשיך לעבר הכתובת אליו היה צריך להגיע.
האם נהג בני כשורה כאשר עמד בתא הטלפון ושוחח עם הקב"ה? הרי בדרך זו עיכב כמה אנשים? מצד שני, באמת לא מצא מקום מתאים יותר, והוא הרגיש שתחת הנסיבות היה זה הפתרון המושלם.
האם נהג כדין?
תשובה: הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
מותר היה לו להתפלל שם. אם הטלפון הציבורי היה נמצא בא"י אז ודאי היה מותר לו להתפלל שם, כי כל ישראל ערבים זה לזה וכולם ערבים לו שיוכל להתפלל מנחה. אלא שאפילו בחוץ לארץ הוא יכול להתפלל באופן זה, מכיוון שהמצוות שלנו טובות ו מועיל ות לכל העולם, כדברי המסילת ישרים (פרק א) "כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך...".
נמצא שזה טוב לגויים שהוא יתפלל שם, ומכל מקום כדאי שלא יאריך בתפילתו.
לעומתו הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א סבור שאסור היה לו להתפלל שם. טלפון הציבורי נועד לאפשר לאנשים לדבר ולא נועד לתפילות ויש בזה משום גזל, כאשר אנשים אחרים רוצים לדבר בטלפון ולא יכולים לדבר בגללו. זה נכון בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ. ואם הוא כבר התחיל להתפלל שם ואנשים מחכים בתור עליו לזוז ממקומו אפילו באמצע תפילת שמונה עשרה, אבל בלי דיבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
