בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • עקב
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה
"והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם –" איזו היא עבודה שהיא בלב? - הוי אומר זו תפלה (תענית ב.)'

סיפור זה התרחש לפני כ-20 שנה, ברחוב הומה אדם בניו יורק.
בני הסתכל שוב בשעונו. כבר זמן מה שהוא מחפש בית כנסת, או אפילו מקום אליו יוכל להיכנס ולהתפלל תפילת מנחה, אך ללא הצלחה. נותרו לו עוד 20 דקות עד לשקיעה. "הלוואי שהייתי יודע היכן אני יכול להתפלל כאן מנחה" מלמל לעצמו כשעיניו תרות כל העת אחר המקום המתאים. כך עברו להן 8 דק' יקרות נוספות. בני הבין שלא נותרה לו ברירה. אין מקום לתפילה! אך מה יעשה? אפילו פינה צרה להדחק בה לא נראתה באופק.
האם יתפלל באמצע הרחוב ההומה? הדבר נראה משונה מאד. באותו הרגע צד את עינו הטלפון הציבורי. "רגע" נזכר, "הרי יש לי שיחה חשובה מאד שאינה סובלת דיחוי! אכנס לתא הטלפון ואחייג למי שאמר והיה העולם!"
וכך בצעדים בוטחים ניגש לטלפון, הרים את השפופרת והחל מתפלל "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.. ברוך אתה..."
בעודו מתפלל ומשוחח עם ריבונו של עולם, ניגשו לטלפון כמה אנשים שהיו צריכים לבצע שיחה דחופה. הללו המתינו בסבלנות עד שהאיש המשונה יסיים את שיחתו. ניכר היה שהאיש מתלהב מאד בשיחתו אך לא היה נראה שהוא מוציא מפיו הגה כלל...
כשבני סיים את תפילתו הוא הסתובב וגילה לתדהמתו 6 אנשים מחכים בקוצר רוח לסיום שיחתו המוזרה. בני מילמל סליחה חטופה והמשיך לעבר הכתובת אליו היה צריך להגיע.
האם נהג בני כשורה כאשר עמד בתא הטלפון ושוחח עם הקב"ה? הרי בדרך זו עיכב כמה אנשים? מצד שני, באמת לא מצא מקום מתאים יותר, והוא הרגיש שתחת הנסיבות היה זה הפתרון המושלם.
האם נהג כדין?
תשובה: הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
מותר היה לו להתפלל שם. אם הטלפון הציבורי היה נמצא בא"י אז ודאי היה מותר לו להתפלל שם, כי כל ישראל ערבים זה לזה וכולם ערבים לו שיוכל להתפלל מנחה. אלא שאפילו בחוץ לארץ הוא יכול להתפלל באופן זה, מכיוון שהמצוות שלנו טובות ו מועיל ות לכל העולם, כדברי המסילת ישרים (פרק א) "כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך...".
נמצא שזה טוב לגויים שהוא יתפלל שם, ומכל מקום כדאי שלא יאריך בתפילתו.
לעומתו הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א סבור שאסור היה לו להתפלל שם. טלפון הציבורי נועד לאפשר לאנשים לדבר ולא נועד לתפילות ויש בזה משום גזל, כאשר אנשים אחרים רוצים לדבר בטלפון ולא יכולים לדבר בגללו. זה נכון בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ. ואם הוא כבר התחיל להתפלל שם ואנשים מחכים בתור עליו לזוז ממקומו אפילו באמצע תפילת שמונה עשרה, אבל בלי דיבור.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il