ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
ננסה לברר היכן מרוכזות נבואותיו, ואם ישאל השואל כיצד הדברים קשורים לפרשת עקב, נענה על דרך החידוד שיש קשר, כבר בברכת יעקב לבניו (בראשית מ"ט יט), בין גד ועקב, שם מצינו: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב".
חז"ל לימדונו במסכת בבא בתרא: "שמואל כתב ספרו ...דאסקיה (סיימו לכתוב את הספר) גד החוזה ונתן הנביא"
(ב"ב דף יד ע"ב / טו ע"א).
מקור דבריהם הוא בדברי הימים א': "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים (קודם שהיה מלך- ספר שמואל א) וְהָאַחֲרֹנִים (דברי דוד כמלך בפעל - ספר שמואל ב) הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה" (דבהי"א כ"ט כט).
לפיכך נציע את החלוקה הבאה:
א. שמואל א פרקים א' – כ"ד, פס' כב (או עד פרק כ"ח ב), נכתב בידי שמואל הנביא.
ב. שמואל א פרקים כ"ה פס' א (או שמואל א כ"ח ג) עד שמואל ב פרק כ' פס' כו, נכתב בידי נתן הנביא.
ג. שמואל ב פרקים כ"א-כ"ד נכתבו בידי גד החוזה.
שני סימנים מובהקים, משמשים לסימון הפרקים כ"א-כ"ד כקובץ בפני עצמו - ספרו של גד החוזה:
א. כשם שקובץ הפרקים א'-ח' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השניה) של דוד המלך, כך קובץ הפרקים ט'-כ' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השלישית) של דוד המלך.
ב. הפתיחה "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד", אופיינית לפתיחה של ספר חדש (כגון: שופטים פרק א' א, רות פרק א' א, אסתר פרק א' א), או תת ספר בנ"ך (עיינו ישעיהו פרק ז' א, שם מתחיל קובץ הפרקים העוסק בימי אחז. בעניין זה עיינו בספרי 'צפנת ישעיהו' מעוזיה עד אחז, במבוא עמודים יא-יב ובפרק ההקדמה לפרקים ז'-י"ב עמודים 175-181). הדבר נכון, הן מבחינת צורת הפתיחה (הפתיחה הרגילה בקובץ הפרקים ט'-כ' היא "ויהי אחרי כן" כגון: פרק י' א, פרק י"ג א, פרק ט"ו א) והן מבחינת תוכנה. הפתיחה באה להוציא מההווא אמינא שמדובר בתקופה אחרת, כמו ימי שאול.
כמו כן, ניתן להוכיח כי פרקים כ"א, כ"ג וכ"ד הם מוקדמים, מהדברים הבאים:
א. מהפסוק הראשון של פרק כ"א משמע, שמדובר בשנים לא רחוקות מזמן מלכות שאול:
"וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְקֹוָק וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים".
כלומר מדובר באירועים שהתרחשו בתחילת מלכות דוד.
ב. פסוקים יב-יד בפרק כ"א, עוסקים בקבורתם המכובדת של עצמות שאול, יונתן ושאר בני שאול המוקעים. לא מסתבר שדוד טיפל בקבורת יונתן ושאול רק לאחר שנים רבות בהן מלך.
ג. הכאת הענקים בני הרפה-הרפא, המתוארות בפסוקים טו-כב של פרק כ"א, קדמו בוודאי להכאת הצבא הפלישתי ובוודאי להכנעת גת, המאורעות המתוארים בפרקים ה' יז-כה וח' א. מה עוד שפסוקים אלה, כוללים גם את הכאת גלית, שבוודאי התרחשה בזמן מלכות שאול.
בשבוע הבא נמשיך להביא ראיות נוספות, עד שנגיע למסקנה כי פרקים כ"א-כ"ד, הם ספרו של גד החוזה.
בינתיים, נאחל לעם היושב בציון ולכל עם ישראל באשר הוא, לזכות ולחזות עוד יותר, בהתקיימות נבואת אבי חוזה.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
שופר
"בזאת התורה" - איזו תורה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
