ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
עד ימי שאול, המנהיגות מצד בני לאה כמעט שלא באה לידי ביטוי (הסיבה לכך מצויה גם היא במגילת רות כפי שיוסבר באריכות בספרי החדש 'צפנת שמואל - מלכות דוד'). עם הופעתו של דוד כמלך המיועד, נפתח פתח לתיקון, גם בתחום זה. הראשונים לזהות את פוטנציאל האחדות היו צאצאי שאול.
בניסיון התיקון הראשון, יהונתן, נכד נכדה של רחל אמנו, ויתר על המלכות לטובת דוד - נכד נכדה של לאה. מיד לאחר הכאת גוליית, יהונתן נתן לדוד את מעילו ואת מדיו (העברתם משמעותה העברת הסמכויות השלטוניות): "וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ: וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ" (שמו"א יח, ג-ד). משמעותה של הברית מפורטת בפסוק הבא: "וְאַתָּה (דוד) תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי (יהונתן) אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה" (שם כג, יז). אם ברית זו הייתה מגיעה לידי מימוש, לעם ישראל היה מלך מצידה של לאה, ומשנה למלך מצידה של רחל. ברכת אנשי בית לחם לבניין בית ישראל, הייתה הופכת למציאות. לצערנו הרב, מותו של יהונתן בקרב בגלבוע, לא אפשר את המימוש.
בניסיון התיקון השני, מיכל בת שאול דחפה את אביה להפוך את דוד לחתנו באמצעות נישואיהם. כך מתואר הדבר בכתוב: "וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו" (שמו"א יח, כ). אם אכן חתונה זו הייתה מובילה ל'בנין עדי עד', האיחוד היה מושג משתי בחינות. הראשונה - מיידית, דוד היה הופך לשותף של שאול עם קבלת התואר חתן המלך. גם יהונתן, יורש העצר המיועד, היה משתף פעולה וכך היו בנה של רחל (שאול) ובנה של לאה (דוד) בונים יחד את בית המלכות הראשון. השניה – בדור הבא. בנם העתידי של דוד ומיכל היה בבחינת משיח בן דוד ומשיח בן יוסף (גם בני בנימין על יוסף יחשבו) והאחדות הייתה עולה מדרגה.
לצערנו, בעיות קשות קלקלו את הסיכוי. עוד לפני החתונה שאול החליט להשתמש בבקשתה של מיכל, כהזדמנות להיפטר מדוד, וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים" (שם, שם כא). שאול העביר מסר לדוד: "אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ". המטרה האמיתית הייתה "וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (שם, שם, כה). תככים מסוג זה בוודאי שאינם מביאים אחדות, מה עוד שניסיונותיו של שאול המשיכו ללא לאות, הכתוב הכריז: "וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָוִד כָּל הַיָּמִים" (שם, שם, כט). שאול ניסה להרוג את דוד כמה פעמים, ומכיוון שלא הצליח, נתן את מיכל בתו - אשת דוד, לפלטי בן ליש אשר מגלים, שגר לא רחוק מארמונו, וכך היה יכול להבטיח את הניתוק ממיכל. רק לאחר מותו של שאול, חזרה מיכל לדוד.
(כיצד נהג כך שאול מבחינה הלכתית? כיצד חזרה מיכל לדוד אחרי שהייתה בביתו של פלטי? תשובות לשאלות ינתנו בספרי החדש 'צפנת שמואל - מלכות דוד', שיצא לאור בקרוב).
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את נושא האחדות בין רחל ובין לאה בימי דוד המלך.
יחד / שמרית אור
עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף,
שורשינו יעמיקו סלע, כמו ארזים בהר.
עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נמתיק מימיו של ים המלח,
כשדה ירוק אחר השלף, כאשד בלב מדבר.
יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יד ביד נושיט לטוב, שעוד יבוא, בוא יבוא.
יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יחד איש אל איש יפתח את לבבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
