ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
תשובה: בחוב מחמת הלוואה, כמו בנידון השאלה, אסור ללווה להוסיף לסכום הפרעון כסף אפילו שנותנו במתנה, אך אם מדובר בחוב מחמת מכר, כגון אדם שרכש מחבירו חפץ ולא שילם את מלוא הסכום, ולאחר זמן בא להשלים את הסכום שחייב ורוצה להוסיף מעט על מחיר החפץ, במקרה כזה אם החייב לא מתכוין בתוספת לתת ריבית אלא מתנה, מותר. (קס סעיפים ד' ה').
הרחבה: הגמרא בדף עג ב מספרת על רבינא ששילם לפני הבציר לבעלי הגפנים על מנת שיתנו לו יין בשעת הבציר לפי המחיר שיהיה בשעה ההיא. פעם אחת בעלי הגפנים החליטו מדעתם להוסיף יין לרבינא מעבר לסכום ששילם, רבינא חשש שיש ריבית במה שהם מוסיפים לו וכששאל את רב אשי על הענין ענה לו רב אשי, "אחולי הוא דקא מחלי גבך" כלומר הנותנים מחלו לך על התוספת ולא נותנים לך אותה בתורת ריבית וביאר רש"י: "הואיל ולא פסקת עמהם ומדעתם נותנים לך ואין מזכירים לומר בשכר מעותיך שהיו בטילות אצלינו, מתנה בעלמא היא" כלומר שמאחר והם נתנו את התוספת מדעתם בתורת מתנה ולא בתורת ריבית וגם אתה לא דרשת מהם ריבית, נתינה זו מותרת.
מאידך במשנה בדף עה ב' רואים שריבית מאוחרת (כלומר ריבית שלא נותן אותה בשעת הפירעון אלא בזמן אחר לאחר פירעון ההלואה) אסורה באופן שאומר הלווה למלווה שנותן לו את התוספת עבור ההלואה שנתן לו בעבר אך אם נותן לו אותה בסתם בלי לומר שזה עבור ההלואה, אין זה ריבית וזה מותר. משמע מדברים אלו שדוקא ריבית מאוחרת אסורה כשאומר לו במפורש שנותן לו את התוספת בתורת ריבית אך כשלא מדובר בריבית מאוחרת אלא ריבית שניתנת בזמן הפרעון גם ללא אמירה מפורשת התוספת הניתנת אסורה משום ריבית?! א"כ יש סתירה בין הסוגיות?!
תלמידי הרשב"א כתבו לחלק בין מכר להלואה, במכר אם לא אומר במפורש שהתוספת היא בתורת ריבית אע"פ שהיא ניתנת בשעת הפירעון אין זה ריבית. לעומת זאת בהלואה, כשמוסיף בשעת הפרעון גם כשלא אומר שזה בתורת ריבית ואע"פ שמתכוין לתת מתנה הדבר אסור. אך כשנותן לאחר הפרעון תוספת למלווה אם לא אומר שזה בתורת ריבית מותר.
האחרונים הקשו מסוגיא נוספת שנפסקה בשו"ע (רלב ב') לגבי אדם שחבירו מחזיר לו כסף שחייב לו, והוא מוצא במעות שהחזיר לו חבירו יותר מהסכום המגיע לו, אם מדובר בסכום שאין הדעת טועה בו ולא מדובר שהוסיף את הסכום בטעות באופן כזה מותר לו לקחת את התוספת, ולכאורה קשה מדוע לא חוששים לריבית? הש"ך (ד) מתרץ כפי שתירצנו עד כה לחלק בין מכר להלוואה, ומסביר שמדובר שם במכר ולכן לא חוששים לריבית כשנותן את התוספת בסתם. הט"ז (ב) לעומתו מסביר שגם בהלוואה אם מדובר שנותן את התוספת באופן שהיא מובלעת בתוך סכום הפרעון הרגיל אין זה ריבית אך אם מוסיף תשלום לאחר שמונה את מעות הפרעון שהוא מחויב בו, מכיון שמדובר בהלוואה, הוי ריבית.
לסיכום: כשמוסיף על סכום ההלואה אע"פ שלא אומר שזה בתורת ריבית, הוי ריבית ואסור, ולדעת הט"ז אם לא מונה את התוספת בפני עצמה אלא מבליע אותה בפרעון, מותר. וכשמדובר במכר ומוסיף על הסכום, מותר. אמנם בספר ברכת ה' כתב (בפרק ט) שגם בחוב הבא מחמת מכר אם נותן בסתם אסור משום ריבית ורק כשאומר במפורש שנותן במתנה מותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
