ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
תשובה: בחוב מחמת הלוואה, כמו בנידון השאלה, אסור ללווה להוסיף לסכום הפרעון כסף אפילו שנותנו במתנה, אך אם מדובר בחוב מחמת מכר, כגון אדם שרכש מחבירו חפץ ולא שילם את מלוא הסכום, ולאחר זמן בא להשלים את הסכום שחייב ורוצה להוסיף מעט על מחיר החפץ, במקרה כזה אם החייב לא מתכוין בתוספת לתת ריבית אלא מתנה, מותר. (קס סעיפים ד' ה').
הרחבה: הגמרא בדף עג ב מספרת על רבינא ששילם לפני הבציר לבעלי הגפנים על מנת שיתנו לו יין בשעת הבציר לפי המחיר שיהיה בשעה ההיא. פעם אחת בעלי הגפנים החליטו מדעתם להוסיף יין לרבינא מעבר לסכום ששילם, רבינא חשש שיש ריבית במה שהם מוסיפים לו וכששאל את רב אשי על הענין ענה לו רב אשי, "אחולי הוא דקא מחלי גבך" כלומר הנותנים מחלו לך על התוספת ולא נותנים לך אותה בתורת ריבית וביאר רש"י: "הואיל ולא פסקת עמהם ומדעתם נותנים לך ואין מזכירים לומר בשכר מעותיך שהיו בטילות אצלינו, מתנה בעלמא היא" כלומר שמאחר והם נתנו את התוספת מדעתם בתורת מתנה ולא בתורת ריבית וגם אתה לא דרשת מהם ריבית, נתינה זו מותרת.
מאידך במשנה בדף עה ב' רואים שריבית מאוחרת (כלומר ריבית שלא נותן אותה בשעת הפירעון אלא בזמן אחר לאחר פירעון ההלואה) אסורה באופן שאומר הלווה למלווה שנותן לו את התוספת עבור ההלואה שנתן לו בעבר אך אם נותן לו אותה בסתם בלי לומר שזה עבור ההלואה, אין זה ריבית וזה מותר. משמע מדברים אלו שדוקא ריבית מאוחרת אסורה כשאומר לו במפורש שנותן לו את התוספת בתורת ריבית אך כשלא מדובר בריבית מאוחרת אלא ריבית שניתנת בזמן הפרעון גם ללא אמירה מפורשת התוספת הניתנת אסורה משום ריבית?! א"כ יש סתירה בין הסוגיות?!
תלמידי הרשב"א כתבו לחלק בין מכר להלואה, במכר אם לא אומר במפורש שהתוספת היא בתורת ריבית אע"פ שהיא ניתנת בשעת הפירעון אין זה ריבית. לעומת זאת בהלואה, כשמוסיף בשעת הפרעון גם כשלא אומר שזה בתורת ריבית ואע"פ שמתכוין לתת מתנה הדבר אסור. אך כשנותן לאחר הפרעון תוספת למלווה אם לא אומר שזה בתורת ריבית מותר.
האחרונים הקשו מסוגיא נוספת שנפסקה בשו"ע (רלב ב') לגבי אדם שחבירו מחזיר לו כסף שחייב לו, והוא מוצא במעות שהחזיר לו חבירו יותר מהסכום המגיע לו, אם מדובר בסכום שאין הדעת טועה בו ולא מדובר שהוסיף את הסכום בטעות באופן כזה מותר לו לקחת את התוספת, ולכאורה קשה מדוע לא חוששים לריבית? הש"ך (ד) מתרץ כפי שתירצנו עד כה לחלק בין מכר להלוואה, ומסביר שמדובר שם במכר ולכן לא חוששים לריבית כשנותן את התוספת בסתם. הט"ז (ב) לעומתו מסביר שגם בהלוואה אם מדובר שנותן את התוספת באופן שהיא מובלעת בתוך סכום הפרעון הרגיל אין זה ריבית אך אם מוסיף תשלום לאחר שמונה את מעות הפרעון שהוא מחויב בו, מכיון שמדובר בהלוואה, הוי ריבית.
לסיכום: כשמוסיף על סכום ההלואה אע"פ שלא אומר שזה בתורת ריבית, הוי ריבית ואסור, ולדעת הט"ז אם לא מונה את התוספת בפני עצמה אלא מבליע אותה בפרעון, מותר. וכשמדובר במכר ומוסיף על הסכום, מותר. אמנם בספר ברכת ה' כתב (בפרק ט) שגם בחוב הבא מחמת מכר אם נותן בסתם אסור משום ריבית ורק כשאומר במפורש שנותן במתנה מותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
