ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
א: כמה חייב אדם לשלם על מנת לקיים את המצווה ולא להפסידה?
ב: כמה צריך לשלם כדי להדר במצווה, כלומר כמה עליו להוסיף כדי לקיים המצווה בהידור יותר מקיום רגיל?
ג: כמה צריך אדם לשלם או להפסיד כדי להמנע מאיסור?
נסכם בקצרה את ההלכה בשלושת חלקי הדיון:
א: כמה חייב אדם לשלם על מנת לקיים את המצווה ולא להפסידה?
כתב הרא"ש שאין אדם מחוייב לבזבז הון רב בשביל מצוה אחת ואפילו היא מצווה עוברת (הרא"ש למד זאת מהסוגיא בבבא קמא ט' א' האומרת שלא יתכן שאדם צריך להוציא שליש מממונו עבור מצווה יעו"ש) וכן כתב הרשב"א, הרשב"א שאל היאך לא מחויב אדם לתת ממון רב עבור מצווה עוברת? והביא דברי הראב"ד שכתב "כדי שלא יבוא לידי עוני ויפיל עצמו על הציבור... שהעוני כמיתה" כלומר עני חשוב כמת ואדם לא צריך להגיע ל"מוות" בשביל קיום מצווה. אמנם דעת רבנו ירוחם שצריך להוציא עד עשירית מנכסיו כדי לא להפסיד מצווה עוברת ונראה שכן פסק המשנה ברורה, אך השוע והרמ"א לא פסקו כן (ראה בהערות מצליח).
מה הכוונה הון רב? כפי הנראה הכוונה היא שאין (חובה) לשלם מחיר מופקע על קיום מצווה.
ב: כמה צריך לשלם כדי להדר במצווה?
הגמרא (בבא קמא ט') אומרת שלהדר במצווה צריך להוסיף עד שליש מערך המצווה כשמקיימים אותה באופן רגיל. למשל אתרוג רגיל עולה 60 שקלים, כדי לקנות מהודר יוסיף 20 שקלים ויקנה אותו תמורת 80 שקלים. (אין חובה להדר אך מצווה לעשות כן).
מצאנו שתי שיטות בראשונים באיזה אופן מדובר שמצווה עליו להדר,
שיטת ר"ת: המצווה להדר היא באופן שמקיים את המצווה בשיעור מצומצם כגון, שקנה אתרוג בגודל שאמנם מספיק לפי ההלכה אך מצומצם, ולאחר מכן מוצא לקנות אתרוג גדול יותר, באופן זה, מצווה לקנות את האתרוג הגדול יותר בתוספת שליש ממחיר אתרוג רגיל.(ומדובר שיכול להחליף את האתרוג הראשון או למוכרו אך אם לא מוצא אפשרות להחליפו לא חייב להחזיק שני אתרוגים מ"ב ס"ק ד) לשיטה זו יש חומרא וקולא, החומרא היא שגם לאחר שקנה אתרוג, מכיון שהוא מצומצם בשיעורו, אם ימצא אחר מצווה להחליפו, ומאידך הקולא היא שמדובר רק באופן שהשיעור של האתרוג מצומצם אך אם מצא אחר נאה הימנו אין חובה לרוכשו.
שיטה שניה בראשונים: מדובר שמוצא אתרוג אחר נאה יותר וגם זו סיבה טובה להוסיף הידור ולאו דוקא כשהאתרוג הראשון בשיעור מצומצם, וגם במצב כזה מצווה להדר רק עד שליש. גם לשיטה זו מצאנו קולא וחומרא. החומרא היא להדר גם כשמצא נאה ולא רק בשיעור מצומצם. מאידך הקולא היא שאם כבר קנה את המצווה אינו צריך להחליפה, והידור שייך רק בעת שבא לקנות.
פסק השו"ע: השו"ע מביא את השיטה הראשונה בסתם ואת השיטה השניה בשם יש אומרים. כלומר השו"ע פוסק שמצווה להוסיף ממון כדי לקיים מצווה בהידור יותר, הכוונה שהאופן הלא מהודר הוא בשיעור מצומצם, אך אין צורך להוסיף למצווה נאה יותר, וגם אם קנה כבר את המצווה בשיעור המצומצם מצווה להחליפה באחרת.
ג: כמה עליו לשלם כדי להמנע מאיסור?
כדי להמנע מאיסור צריך לתת את כל ממונו. (שהרי מה שאמרנו עני חשוב כמת, אין הכונה כמת ממש, ואין זה נחשב פיקוח נפש המתיר איסורים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
