ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
בשעת המילה, משהוכרז: 'ויקרא שמו בישראל', הזדרז מרן הרב קוק זצ"ל (ההילולא שלו ב- ג' אלול) והפך את הסדר, ואמר שצריך לקרוא: 'שמחה שלמה'.
לאחר מכן, הסביר לי הרב קוק את הטעם, שכן נאמר בכתוב: "כרחל וכלאה אשר בנו... את בית ישראל" (רות ד, יא), ואף על פי שמן הראוי היה להקדים את לאה לרחל, שהרי היא הגדולה וממנה – הכהונה, הלוייה והמלכות – אלא שלאה היא במידת 'אתכסיא', ואילו רחל היא במידת 'אתגליא', ולפיכך מקדימים אנו את רחל ללאה.
ואף אנו צריכים לנהוג כאן לפי עיקרון זה. הגאון רבי שלמה עליאשאוו – גדול הוא בתורת הנסתר ('אתכסיא'), בעוד שהגאון רבי מאיר שמחה – גדול הוא בתורת הנגלה ('אתגליא'), ותורת הנגלה קודמת לתורת הנסתר. (לפי מלאכים כבני אדם, עמ' 385).
(בפשטות, יש להוסיף לענ"ד, שלפי רש"י ההסבר להקדמת רחל ללאה הוא אחר, מפני שאף בני שבט יהודה מבית לחם, המברכים את בועז ורות, שהם צאצאי לאה, ובכל זאת מודים שרחל היא עיקרו של בית, וקודמת ללאה. אך כאן הוסיף הרב קוק הסבר פנימי יותר, שממנו גזר הנחייה למעשה, שבקריאת שמות יש להקדים בשם את הגדול בנגלה לגדול בנסתר).
מאחורי סיפור זה, מסתתר גם עיקרון רחב יותר, הנידון במקומות שונים בכתבי הראי"ה, והוא נוגע בחיים של כל אחד מאיתנו. יש צד, שמעלת הנסתר גדולה ממעלת תורת הנגלה. כך מצינו, למשל, שהגמרא (סוכה כח) מספרת על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה בקיא ב"דבר גדול ודבר קטן", "דבר גדול – מעשה מרכבה, דבר קטן – הוויות דאביי ורבא". במילים אחרות – תורת הנסתר, המכונה כאן 'מעשה מרכבה', נקראת 'דבר גדול'. לעומתה, תורת הנגלה – הסוגיות של התלמוד וההלכה, המכונות 'הוויות דאביי ורבא', מכונה רק 'דבר קטן'.
במבט ראשוני, יאמר האדם, אם כך עדיף לעסוק בתורת הנסתר, המכונה דבר גדול, ולהזניח את תורת הנגלה, הכביכול 'קטנה'. בתורת הנסתר, המכילה רעיונות ודברי אגדה, שעוסקים במהות ובאורחות החיים, יש גם צד מושך ומענג יותר. לכן, בדורנו, אנו רואים שאנשים רבים נמשכים לתחום זה, ומזניחים את לימוד פרטי ההלכה. וכבר עמדו חז"ל על הנטייה האנושית לבקר דרשות באגדה על פני שיעורי ההלכה.
אולם, האמת היא, שהביטוי 'דבר קטן', לא בא חלילה להקטין את חשיבותה של ההלכה, אלא בא לומר שכוחה של תורת הנגלה שהיא מראה כיצד דבר ה' מופיע גם בפרטים ההלכתיים הקטנים. הנסתר עוסק בעקרונות הגדולים של החיים, והנגלה מראה את החידוש הגדול בתורתנו הקדושה הנוגעת גם לפרטי החיים הקטנים. ועל כך כתב הרב קוק, בספרו 'אורות התורה' (ג, ח), שכשם שיש לשבח את ה' – "מה גדלו מעשיך ה'", כך יש לשבחו – "מה קטנו מעשיך ה'", שמתגלה גם בפרטים הקטנים, הן בעולם ההלכה, והן בחוכמה האלוקית המגלה גם בבריות זעירות וקטנות.
ובאמת, כפי שלימדונו גדולי הדורות, יש להקדים את לימוד הנגלה ללימוד הנסתר. ראשית, צריך אדם למלא כרסו 'בבשר ויין' – ש"ס ופוסקים, ורק אחר כך בכוחו ללמוד את תורת הנסתר. אמנם, נחלקו עד כמה צריך להקדים נגלה לנסתר, ומתי כבר מגיע הזמן שבכוחו של אדם לעלות במעלות הפנימיות, אך העיקרון הוא שצריך להקדים נגלה לנסתר.
הנגלה, דומה הוא ליסודות היציבים והמוסברים, שעליהם יש לבנות את הבניין המפואר של לימוד הפנימיות. רק אדם, שהקדים לימוד נגלה, והתרגל להבין את הדברים היטב, יכול אחר כך לגשת ללימוד פנימיות, ולנסות להבין עד מקום שידו מגעת. אחרת, הדברים יכולים להילמד על ידו בדרך מעורבבת וכלל לא מובנת. (כמובן, חשוב גם לזכור, שהנסתר תמיד ישאר נסתר ואיננו מבינים הכל, ובכל זאת ללמוד בגישה שמחפשת הבנה מסויימת).
ואנו הקטנים, האוחזים רק בשיפולי התורה, יכולים ללמוד מכך, שחשוב לבנות עולם תורני יציב, האחוז היטב בלימוד וקיום פרטי ההלכה. ועליו לבנות עולם של לימוד רעיוני, המפיח חיים ותוכן פנימי בכל מעשינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
