ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
בשעת המילה, משהוכרז: 'ויקרא שמו בישראל', הזדרז מרן הרב קוק זצ"ל (ההילולא שלו ב- ג' אלול) והפך את הסדר, ואמר שצריך לקרוא: 'שמחה שלמה'.
לאחר מכן, הסביר לי הרב קוק את הטעם, שכן נאמר בכתוב: "כרחל וכלאה אשר בנו... את בית ישראל" (רות ד, יא), ואף על פי שמן הראוי היה להקדים את לאה לרחל, שהרי היא הגדולה וממנה – הכהונה, הלוייה והמלכות – אלא שלאה היא במידת 'אתכסיא', ואילו רחל היא במידת 'אתגליא', ולפיכך מקדימים אנו את רחל ללאה.
ואף אנו צריכים לנהוג כאן לפי עיקרון זה. הגאון רבי שלמה עליאשאוו – גדול הוא בתורת הנסתר ('אתכסיא'), בעוד שהגאון רבי מאיר שמחה – גדול הוא בתורת הנגלה ('אתגליא'), ותורת הנגלה קודמת לתורת הנסתר. (לפי מלאכים כבני אדם, עמ' 385).
(בפשטות, יש להוסיף לענ"ד, שלפי רש"י ההסבר להקדמת רחל ללאה הוא אחר, מפני שאף בני שבט יהודה מבית לחם, המברכים את בועז ורות, שהם צאצאי לאה, ובכל זאת מודים שרחל היא עיקרו של בית, וקודמת ללאה. אך כאן הוסיף הרב קוק הסבר פנימי יותר, שממנו גזר הנחייה למעשה, שבקריאת שמות יש להקדים בשם את הגדול בנגלה לגדול בנסתר).
מאחורי סיפור זה, מסתתר גם עיקרון רחב יותר, הנידון במקומות שונים בכתבי הראי"ה, והוא נוגע בחיים של כל אחד מאיתנו. יש צד, שמעלת הנסתר גדולה ממעלת תורת הנגלה. כך מצינו, למשל, שהגמרא (סוכה כח) מספרת על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה בקיא ב"דבר גדול ודבר קטן", "דבר גדול – מעשה מרכבה, דבר קטן – הוויות דאביי ורבא". במילים אחרות – תורת הנסתר, המכונה כאן 'מעשה מרכבה', נקראת 'דבר גדול'. לעומתה, תורת הנגלה – הסוגיות של התלמוד וההלכה, המכונות 'הוויות דאביי ורבא', מכונה רק 'דבר קטן'.
במבט ראשוני, יאמר האדם, אם כך עדיף לעסוק בתורת הנסתר, המכונה דבר גדול, ולהזניח את תורת הנגלה, הכביכול 'קטנה'. בתורת הנסתר, המכילה רעיונות ודברי אגדה, שעוסקים במהות ובאורחות החיים, יש גם צד מושך ומענג יותר. לכן, בדורנו, אנו רואים שאנשים רבים נמשכים לתחום זה, ומזניחים את לימוד פרטי ההלכה. וכבר עמדו חז"ל על הנטייה האנושית לבקר דרשות באגדה על פני שיעורי ההלכה.
אולם, האמת היא, שהביטוי 'דבר קטן', לא בא חלילה להקטין את חשיבותה של ההלכה, אלא בא לומר שכוחה של תורת הנגלה שהיא מראה כיצד דבר ה' מופיע גם בפרטים ההלכתיים הקטנים. הנסתר עוסק בעקרונות הגדולים של החיים, והנגלה מראה את החידוש הגדול בתורתנו הקדושה הנוגעת גם לפרטי החיים הקטנים. ועל כך כתב הרב קוק, בספרו 'אורות התורה' (ג, ח), שכשם שיש לשבח את ה' – "מה גדלו מעשיך ה'", כך יש לשבחו – "מה קטנו מעשיך ה'", שמתגלה גם בפרטים הקטנים, הן בעולם ההלכה, והן בחוכמה האלוקית המגלה גם בבריות זעירות וקטנות.
ובאמת, כפי שלימדונו גדולי הדורות, יש להקדים את לימוד הנגלה ללימוד הנסתר. ראשית, צריך אדם למלא כרסו 'בבשר ויין' – ש"ס ופוסקים, ורק אחר כך בכוחו ללמוד את תורת הנסתר. אמנם, נחלקו עד כמה צריך להקדים נגלה לנסתר, ומתי כבר מגיע הזמן שבכוחו של אדם לעלות במעלות הפנימיות, אך העיקרון הוא שצריך להקדים נגלה לנסתר.
הנגלה, דומה הוא ליסודות היציבים והמוסברים, שעליהם יש לבנות את הבניין המפואר של לימוד הפנימיות. רק אדם, שהקדים לימוד נגלה, והתרגל להבין את הדברים היטב, יכול אחר כך לגשת ללימוד פנימיות, ולנסות להבין עד מקום שידו מגעת. אחרת, הדברים יכולים להילמד על ידו בדרך מעורבבת וכלל לא מובנת. (כמובן, חשוב גם לזכור, שהנסתר תמיד ישאר נסתר ואיננו מבינים הכל, ובכל זאת ללמוד בגישה שמחפשת הבנה מסויימת).
ואנו הקטנים, האוחזים רק בשיפולי התורה, יכולים ללמוד מכך, שחשוב לבנות עולם תורני יציב, האחוז היטב בלימוד וקיום פרטי ההלכה. ועליו לבנות עולם של לימוד רעיוני, המפיח חיים ותוכן פנימי בכל מעשינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















