ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מי שאינו בוחן את עצמו ואת מעשיו - לא ידע את חסרונותיו ולא יוכל לתקנם. מי שאינו זהיר וער למהלכיו, הוא מפקיר את עצמו להשפעות חיצוניות ולנטיות נפשיות שונות, ונעשה עבד ליצרו.
לא כן המתבונן ומפקח על מעשיו. בעצם ההתבוננות הוא כבר שולט בעצמו, כי הוא מכיר את מצבו, וזה מביא אותו לכוון את עצמו לכיוון הנכון.
דרכי הבחינה בנויות על שתי הנחות:
א. הגדרה ברורה מה טוב ומה רע, מהו הטוב שיבחר בו ומהו הרע שצריך להתרחק ממנו.
הנחה ב': התבוננות בהנהגתו, במעשים שהוא עושה, לראות אם הם מהמעשים הטובים או מהרעים.
יש דברים טובים שאדם לא עושה אותם, לא מפני שקשה לעשות אותם, אלא פשוט מחוסר תשומת לב, ואילו שם לב - בקלות היה מתקן ועושה. יש דברים רעים שאדם עושה רק מפני שלא הרגיש שהם דברים רעים ואילו שם לב היה בודאי נמנע מלעשותם.
אדם - מחוסר תשומת לב, יכול לפעמים לפגוע בשני בדיבור או בהתנהגות, בלי שהוא הרגיש שעשה משהו פוגע, והשני נפגע ממנו ונעלב עד בוש, ואחר-כך הוא מתפלא מדוע השני מתרחק ממנו. ואילו ישב ושקל את דבריו, את יחסו לחברו, היה שם לב שיש בדבריו ובהתנהגותו משהו שיכול לפגוע, ומכאן ואילך היה נזהר.
זה יכול להיות ביחסים בין בנים להורים. לפעמים אדם לא שם לב שדיבורו וצורת התנהגותו אל הוריו לא נוחה להם. הם מבליגים והוא לא מרגיש שפגע בהם, זה בודאי לא טוב, והוא גם לא התכוון לכך, אבל זה שהוא לא התכוון לפגוע זה לא מספיק, שכן - הם נפגעו. מי שבוחן את מעשיו ושוקל אותם היטב, יוכל לעמוד על מישגים שכאלה ולתקן אותם. הרבה פעמים קל מאד לתקן, אלא פשוט אדם לא מודע לטעויות ולמשגים.
על כן, מי שרוצה לתקן את דרכיו - חייב להתבונן ולבחון את עצמו בכל מעשיו, כמו מנהל מפעל שיושב ובוחן שוב ושוב את דרכי עבודת המפעל, וקובע שעות מיוחדות לבחינת כל מחלקה, ומחפש לאתר כל תקלה ולתקן אותה. כך כל אדם צריך לקבוע לעצמו זמנים קבועים לחשבון נפש. וזה מה שאמרו חכמים: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" - על כן יאמרו המושלים ביצרם: בואו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. והוא מה שאמר הכתוב במשלי: "דרך רשעים כאפילה, לא ידעו במה יכשלו". ולעומתם החכמים נזהרים: "ערום ראה - רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו" (משלי כב, ג), ואומר: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'". אם-כן, הדבר הראשון בבניין עצמו הוא לא לברוח ולא להתעלם אלא לקחת את עצמו בידים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.













