7. התחלה והתמדה במידת הזריזות | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
זהירות וזריזות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

דבורה בת מרים שתח'

2 דק' קריאה • 5 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

שני חלקים למידת הזריזות: האחד, קודם התחלת המעשה - כאשר עלה במחשבתו לעשות מעשה טוב, מעשה מצווה, אל ישתהה, אלא יזדרז לעשותו מיד, "זריזין מקדימין למצוות". ואמרו חכמים: "לעולם ירוץ אדם לדבר מצווה ואפילו בשבת, מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".
והחלק השני של הזריזות הוא לאחר שהתחיל במעשה המצווה, לא להפסיק באמצע, אלא להמשיך ולמהר להשלים את המעשה הטוב. ועל זה אמרו חז"ל: "אין המצווה נקראת אלא ע"ש גומרה".

יש כאלה שיש להם חלק אחד מחלקי הזריזות וחסר להם החלק השני. יש כאלה שההתחלה תמיד קשה להם, ולפני שהם מתחילים איזה דבר הם מושכים את הזמן ודוחים את ההתחלה עוד ועוד. אבל כאשר סוף סוף הם התחילו, אז קל להם להמשיך, והם שוקעים בעניין וממשיכים בו עד השלמתו. זה יכול להיות בלימודים, בשעורי בית, קשה להתחיל אבל אחר ההתחלה - קל להמשיך.
ויש כאלה שיש להם תכונה הפוכה: קל להם להתחיל ללמוד, להתחיל במעשה הטוב, אך אין להם סבלנות להמשיך, הם תמיד מתעייפים מהר, מפסיקים באמצע, מסיחים את הדעת ולא מצליחים אף פעם לעשות דבר בשלמות, מתחילתו ועד סופו. אין להם כוח הריכוז וההתמדה.
ויש כאלה שהכל קשה להם, קשה להם להתחיל ותמיד הם דוחים את ההתחלה, ואחרי שהתחילו - קשה להם להמשיך ולגמור.

אדם צריך להכיר את תכונותיו, להכיר את מעלותיו ואת חולשותיו ע"מ שיוכל לחזק את עצמו, לחזק את מעלותיו ולתקן את חולשותיו. אפשר לשנות ואפשר להתגבר על חולשות. אפשר לפתח את מידת הזריזות ולהתגבר על תכונות העצלות, וזאת ע"י החלטה חזקה וע"י תרגול. תרגול לעשות דברים טובים בזריזות, בקצב, במהירות. כמו שנאמר באברהם, כאשר באו אליו אורחים "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו". הכל בזריזות, במהירות, בקצב, לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל השלמות. אברהם ממהר ורץ ומזרז את האחרים למהר.
וגם רבקה, כאשר פנה אליה אליעזר עבד אברהם ובקש ממנה "הגמיאיני נא מעט מים מכדך... ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו... ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר". את הכל היא עשתה במהירות, בריצה.

כאשר אדם מתלהב מאיזה דבר, והוא שמח לעשות אותו, הוא עושה את הדבר בזריזות, בקצב, בלי שהיות. ההתלהבות מביאה לידי זריזות. וגם להפך: הזריזות מביאה לידי התלהבות. כאשר אדם עושה את מעשיו בזריזות, במהירות, זה מביא אותו להתלהבות ולהתלהטות פנימית, ומתוך הזריזות החיצונית מתגבר החשק והרצון הפנימי.

זהירות וזריזות