ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
עם ישראל לדורותיו, כרת ברית עם הקב"ה שמשמעותה היא כי: "יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד' לה) או במילים אחרות: "יְקֹוָק מַלְכֵּנוּ" (ישעיהו ל"ג כב).
אלהים בלשון הכתוב, משמעותו היא גם מלך כמו בתקבולת הבאה: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שמות כ"ב כז).
ההכרה והקבלה של מלכות ד' על ישראל ועל העולם כולו - "ומלכותו בכל משלה", הוא אחד הנושאים המרכזיים, העומדים על הפרק בתפילות ראש השנה. לכן, בהכרזה זו מסתיימים עשרת הימים הפותחים את השנה, הכרזה שחוזרת ונישנת על ידי עם ישראל כסיום לתפילת יום הכיפורים עם תקיעת השופר.
שאלה זו מתחדדת יותר כאשר עוסקים במלכות בשר ודם, העלולה להכחיש, ח"ו, מלכות שמים. חז"ל מצאו בדברי הנביאים סמך לעיסוק בנושא זה דווקא בימים אלה הפותחים את השנה.
נביא שתי דוגמאות. אחת השבוע והשניה, בע"ה, בדברנו לשבוע הבא:
עם מותו של שמואל הנביא - ממליכו של שאול המלך, וגם בעקבות חולשתו של שאול, התעוררה השאלה: מי הוא המלך?
מצד אחד היה ברור לדוד, בעקבות משיחתו בידי שמואל, כי הגיע זמנו. לעומתו, התייצב נבל הכרמלי, (שהיה צאצא אחר של חצרון בן פרץ וכלב בן יפונה ומרים =אפרת, אחות משה ואהרון) והכריז: "אמר נבל לית בישראל בר טבין סגין מישראל (אמר נבל אין בישראל טוב ממני [מבחינת ייחוסי] הדא היא דכתיב (כמו שכתוב) 'ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד והוא כליבי' דאתי מן כלובי (שהוא צאצא של כלב)" (ירושלמי סנהדרין פרק ב ה"ג).
דוד ראה עצמו כמי שזכאי לגבות מסים ונבל ראה עצמו כמי שפטור מתשלום מס, כי הוא הוא מי שרשאי היה לגבות אותם. דוד (עדינו) שלח את נעריו לגבות את המס, תוך שימוש בלשון עדינה. תגובתו של נבל הייתה: "וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" (שמואל א כ"ה י).
חז"ל מסרו לנו כי ויכוח זה התרחש בערב ראש השנה והסתיים במותו של נבל ביום הכיפורים.
הם סמכו את דבריהם על שני ביטויים המופיעים בפרק: "כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּאנוּ" (שם ח)= ראש השנה, "וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יְקֹוָק אֶת נָבָל וַיָּמֹת" (שם לח) = עשרת ימי תשובה.
(עיינו ראש השנה יח ע"א, הדברים יתבררו באריכות בספרי 'צפנת שמואל', בקרוב בע"ה).
מאבק זה הוכרע לטובת דוד המלך - העניו שבענווים - "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תהלים כ"ב ז), כמי שמייצג את מלכות שמים, לעומת נבל ש'התנשא למלוך', מאחר ואין מקום לגאווה של מלכות אדם.
הרמזים בפסוקים אינם חד משמעיים, אבל חז"ל מלמדים אותנו בדבריהם כי השאלה: מי הוא המלך? היא שאלה מרכזית שבכל שנה ושנה צריכה להתברר מחדש, דווקא בימים מיוחדים אלה שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
על מנת להגיע לסוכות ולחסות בצל השכינה, להיות בבחינת נצבים ולזכות לגילוי שכינה (עיינו חמדת ימים נצבים וילך תשס"ו) עלינו קודם כל להכריז: "יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים", "יְקֹוָק מַלְכֵּנוּ"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
