ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
וסיפרו, שבזמן שאמר את סדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים, היה אומר – 'וכך הייתי אומר', במקום 'וכך היה אומר', כי זכר את הזמן ששירת בכהונה גדולה ביום הכיפורים. (סיפורי חסידים, מועדים, 96).
אפשר לראות בכך סיפור שמספר על דמותו של 'האוהב ישראל', ותו לא. אולם, אפשר לראות בכך סיפור שנוגע לעבודת ה' של כולנו ביום הכיפורים ובכל השנה. באמת, מבחינה מסויימת, כל יהודי אותר ביום הכיפורים ב'סדר העבודה' – 'וכך הייתי אומר'. הכיצד?
בולטת העובדה, שבזמן שהמקדש קיים, עומדת עבודת הכהן הגדול במוקד ההיטהרות של העם כולו. כמובן, כל ישראל צמים ושבים בתשובה, אך עבודת הכהן הגדול תופסת את מרכז הפרשה בתורה העוסקת ביום כיפור (אחרי מות), וכן את רוב מסכת יומא. עבודת העם היא כעין המעטפת הסובבת את עבודת הכהן הגדול.
ונשאלת השאלה – מדוע דווקא עבודת ההיטהרות מהחטא כרוכה בעבודת האיש האחד, כשכולם סובבים אותו?
כדי להבין את התשובה, עלינו להתבונן בדרך שבה הכהן הגדול מביא את העם אל קודש הקודשים. (נקודה זו כתבתי בעבר בפרשת קורח) מצאנו שאחרי המחלוקת על הכהונה בפרשת קורח, ציווה ה' שכל הנשיאים יניחו מטות במשכן, והנה רק מטה אהרון פרח, ואותו ציווה ה' לשמור בקודש הקודשים.
שואל על כך בעל הטורים (פרשת וארא) – הרי בבית המקדש גם העצים הכרותים והמסותתים, המצויים בקירות הבית, היו פורחים, כפי ש"אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער, דכתיב בית יער הלבנון, לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב" (יומא לט, ב). אם כן, נשאלת השאלה – כיצד לא פרחו מטותיהם של נשיאי השבטים, שהוכנסו לתוך הקודש פנימה?
ועונה – מטה אהרון חזר בקודש הקודשים על הנס שכבר אירע בו בעבר לפני פרעה. כשהשליח אהרון את מטהו לפני פרעה, והפכו לתנין, השליכו גם חרטומי מצריים את מטותיהם והפכום לתנינים. מיד בלע מטה אהרון את מטותם. וכך אירע גם כאן – מטה אהרון בלע את מטות הנשיאים, ושב ופלט אותם בחוץ, לכן רק מטה אהרון פרח.
לכאורה, ישאל השואל – אם כן, דווקא נס זה מוכיח שקורח צדק. הרי אם מטה אהרון לא היה בולע את מטות כל השאר, היו גם כל השאר פורחים, נמצא שאהרון מונע מכולם להתרומם?
אלא, שכאן גנוז הרעיון. באמת, הדרך היחידה של המטות להיכנס לקודש הקודשים הייתה בתוך המטה של אהרון, ורק כך הם יכולים לפרוח. בלעדיו, הם כלל לא היו נכנסים. לכן ה' חולל את הנס, שמטה אהרון יבלע את כל המטות. ובאמת, כל המטות פרחו, שהרי מטה אהרון פרח, כשהם היו בתוכו, נמצא שהם פרחו עימו.
וכך הדבר גם בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. העם כולו מתחבר בפנימיותו אל הכהן הגדול, וכשהכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים, כל העם נכנס עימו. הרי הכהן הגדול אינו כהן גדול מכוח עצמו, אלא רק מכוח העם, לכן כשהוא נכנס פנימה כל העם נכנסים עימו. כך כולם הם בבחינת 'וכך הייתי אומר'.
ועבודה זו היא גם עבודת ההיטהרות מחטא. העבודה כאן היא עבודת הריכוז, כולם מתרכזים לנקודה אחת ממוקדת – עבודת איש אחד במקום אחד בזמן אחד. לעומת זאת, אם נתבונן לעומק – אחד הגורמים המרכזיים לחטא זה פיזור הדעת. וודאי כל חטאי השגגה באים מפיזור הדעת, אך גם החטאים במזיד נובעים מפיזור הדעת. אדם, שישים את הקב"ה מול עיניו ויתרכז בכך, לא יחטא. הרס"ג אומר, שכל חטא בא מחסרון באמונה, כי אם אדם היה חי את האמונה באותו רגע עד הסוף, הוא לא היה חוטא. גם אדם מאמין, ייתכן ובאותו רגע לא מתרכז באמונה.
נמצא, שעבודת ההתרכזות ביום הכיפורים בעבודת הכהן הגדול היא התיקון לפיזור הדעת והנפש הגורם לחטא.
עניין זה ביכולתנו לאמץ ליום הכיפורים ולכל השנה. עלינו להתרכז בקשר שלנו עם ה', לחיות אותו, להתרכז בטוב הפנימי שלנו, וכך נתקן את כל נפילותינו ונעשה אך טוב.
ויהי רצון, שנזכה כולנו להיכנס עוד השנה עם הכהן הגדול לקודש הקודשים, ולהיטהר!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
