ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
החת"ם סופר היה גם מגדולי נותני ההשראה לעלייה וליישוב ארצנו הקדושה, ותלמידיו היו הן מראשי 'היישוב הישן' בארץ, והן מראשוני מייסדי תנועת חובבי ציון, ותלמידי תלמידיו היו גם ממייסדי פתח תקווה.
ומסופר עליו, שפעם פנה אליו ראש הקהילה, אדם עשיר ומכובד, ובכה בפניו על כך שהפסיד את כל כספו בעסקים, וכעת גם כבודו יאבד, כשיתפרסם שהפך לעני ואף הפסיד כספים שאחרים נתנו לו. הלווה לו החת"ם סופר את צרור הכסף ששמר לחתונת ביתו, וברכו שיצליח בעסקה הראשונה שתזדמן לו.
נסע העשיר ליריד, והנה בא אליו חבר בבקשה לקנות מיידית ספינה טעונה בקפה, תמורת התחייבות לשלם בהמשך את סכום הקנייה. התלבט העשיר אם להיכנס להתחייבות כה גדולה, אך נזכר שהרב בירכו שיצליח בעסקה הראשונה, וקנה את הקפה. והנה, תוך זמן קצר, מחיר הקפה עלה פלאים, והעשיר הרוויח סכום עצום.
חזר העשיר לרב, והשיב לו את ההלוואה, ואף הוסיף והביא מתנה... קופסת בשמים מזהב המשובצת יהלומים. הרב לקח את הקופסה והילל ושיבח את יופייה באריכות, אך בסוף פנה לעשיר ואמר – זוהי ריבית, ואסור לי מהתורה לקחתה.
באותו זמן ישבו שני בניו של הרב בבית, וכשיצא העשיר, התפלאו הם באוזני אביהם – מדוע שמחת כל כך בקופסא, וגרמת לנו לחשוד שברצונך להיכשל חלילה באיסור ריבית?
ענה הרב – למדתי זאת ממורי ורבי, רבי נתן אדלר. פעם, העלילו הנוצרים עלילה קשה על אחת מקהילות ישראל. ביקשו אנשי הקהילה, שרבי נתן יסע וישתדל בשבילם אצל מושל העיר. כמובן, שרבי נתן הסכים, ובמסירות גדולה נסע בלילה למענם, למרות שירד שלג כבד מאד. בדרך, שקעה העגלה, והעגלון הלך לכפר הסמוך, כדי להביא צמד סוסים נוסף שיעזור בחילוץ העגלה.
שב העגלון לעגלה, כשהוא מוליך עימו צמד שוורים במקום סוסים, והחל לרתום אותם לצד הסוסים הוותיקים, שכבר משכו בעגלה. כשראה זאת רבי נתן, קפץ מעגלה והחל לרקוד בשלג. כששאלתיו לפשר השמחה והריקוד, השיב לי – ראה, כעת אני זוכה לקיים את המצווה להינזר 'מכלאי בהמה', (שהרי אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו).
כל ימי הצטערתי ורציתי לקיים מצווה זו. בדרך הטבע לא הייתי אמור לקיים מצווה זו, שהרי בדרך כלל ספון אני בביתי, אולם כעת שהתחלתי במצוות הסיוע לקהילת ישראל נרדפת, הרי ש'מצווה גוררת מצווה', ולכן זיכני הקב"ה לקיים גם מצוות לא תעשה של 'כלאי בהמה'.
סיים החת"ם סופר את סיפורו, ואמר – גם אני זכיתי במצוות הלוואה, שלא בדרך הרגילה, שהרי נדיר שאדם עשיר יפנה לרב בבקשת הלוואה. וכעת, כשזכיתי במצוות הלוואה, זיכני ה' גם במצווה להישמר מאיסור ריבית, שגם היא מצווה לא צפוייה בשבילי, שהרי מי יעלה בדעתו לתת לרב ריבית. לכן שמחתי במיוחד בקופסא ובכך שניצלתי מהאיסור, (לפי שרי המאה ח"א, פרק ח').
יש כאן אמירה מאד חשובה, המתאימה לכולנו בימים שבין שמחת תורה לשבת בראשית. רבי נתן אדלר והחת"ם סופר שמחו במיוחד כשהמצווה גררה מצווה נוספת, והם זכו למצווה באופן היוצא מגדר הרגיל. השמחה הגדולה ביותר היא כש'מצווה גוררת מצווה'. השמחה ורצף המצוות כרוכות זו בזו משני הכיוונים – (א) גם השמחה מביאה את המצוות וגם (ב) המצוות מביאות את השמחה. מדוע?
(א)אדם יכול לעשות מצווה כעול וכמשימה, אך אז אין לכך המשכיות. הוא מעדיף לסיים וללכת. אולם אדם ששמח במצווה, הרי היא חלק מחייו, והוא מעוניין בה, ובוודאי ימשיך ויעשה מצוות נוספות.
(ב) המצוות מביאות את השמחה, כי הם נותנות משמעות לחיי האדם, ואדם שמח כשיש לו משמעות. מי שזוכה לכך ש'מצווה גוררת מצווה', הרי שהוא ממש מרגיש איך הקב"ה אוהב אותו ונותן משעות לחייו, וזה וודאי ממלא אותו שמחה וסיפוק.
בימים אלה, אנו נמצאים במצב של שמחה ב'מצווה גוררת מצווה'. זכינו, ושמחנו בשמחת תורה על כך שסיימנו את התורה. ומיד, אנו מתחילים מחזור חדש של קריאת התורה בשבת בראשית, וכך המצווה של הסיבוב הקודם, גוררת מיד את המצווה של הסיבוב החדש. ואנו מתמלאים בשמחה ובסיפוק על כך ש'אשרינו מה טוב חלקנו', שאנו זוכים לחיים של תורה מלאי משמעות ועומק, שבהם אפשר תמיד ללכת ולעלות מדרגה לדרגה.
וכך גם עצם השמחה בכך גוררת את המצוות, כפי שכתוב במשנה ברורה, שדוד המלך, ההאר"י הקדוש והגר"א ועוד מגדולי ישראל היו שמחים מאד ומרקדים לכבוד התורה, ובזכות זאת זכו למעלותיהם הגדולות. ועניין זה גם מעיל לחינוך ילדים, כי כשיש שמחה, הילדים מרגישים שהתורה והמצוות טובות ומשמחות, ויש לכך המשכיות, בבחינת 'מצווה גוררת מצווה' – המצווה של ההורים גוררת את המצווה של הילדים.
נשמח כולנו בהתחלה המחודשת של התורה הקדושה ופרשת בראשית, ומתוך כך נשמח תדיר בתורה ובמצוות, ונלך בעזרת ה' ונעלה מחיל אל חיל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
