ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
החת"ם סופר היה גם מגדולי נותני ההשראה לעלייה וליישוב ארצנו הקדושה, ותלמידיו היו הן מראשי 'היישוב הישן' בארץ, והן מראשוני מייסדי תנועת חובבי ציון, ותלמידי תלמידיו היו גם ממייסדי פתח תקווה.
ומסופר עליו, שפעם פנה אליו ראש הקהילה, אדם עשיר ומכובד, ובכה בפניו על כך שהפסיד את כל כספו בעסקים, וכעת גם כבודו יאבד, כשיתפרסם שהפך לעני ואף הפסיד כספים שאחרים נתנו לו. הלווה לו החת"ם סופר את צרור הכסף ששמר לחתונת ביתו, וברכו שיצליח בעסקה הראשונה שתזדמן לו.
נסע העשיר ליריד, והנה בא אליו חבר בבקשה לקנות מיידית ספינה טעונה בקפה, תמורת התחייבות לשלם בהמשך את סכום הקנייה. התלבט העשיר אם להיכנס להתחייבות כה גדולה, אך נזכר שהרב בירכו שיצליח בעסקה הראשונה, וקנה את הקפה. והנה, תוך זמן קצר, מחיר הקפה עלה פלאים, והעשיר הרוויח סכום עצום.
חזר העשיר לרב, והשיב לו את ההלוואה, ואף הוסיף והביא מתנה... קופסת בשמים מזהב המשובצת יהלומים. הרב לקח את הקופסה והילל ושיבח את יופייה באריכות, אך בסוף פנה לעשיר ואמר – זוהי ריבית, ואסור לי מהתורה לקחתה.
באותו זמן ישבו שני בניו של הרב בבית, וכשיצא העשיר, התפלאו הם באוזני אביהם – מדוע שמחת כל כך בקופסא, וגרמת לנו לחשוד שברצונך להיכשל חלילה באיסור ריבית?
ענה הרב – למדתי זאת ממורי ורבי, רבי נתן אדלר. פעם, העלילו הנוצרים עלילה קשה על אחת מקהילות ישראל. ביקשו אנשי הקהילה, שרבי נתן יסע וישתדל בשבילם אצל מושל העיר. כמובן, שרבי נתן הסכים, ובמסירות גדולה נסע בלילה למענם, למרות שירד שלג כבד מאד. בדרך, שקעה העגלה, והעגלון הלך לכפר הסמוך, כדי להביא צמד סוסים נוסף שיעזור בחילוץ העגלה.
שב העגלון לעגלה, כשהוא מוליך עימו צמד שוורים במקום סוסים, והחל לרתום אותם לצד הסוסים הוותיקים, שכבר משכו בעגלה. כשראה זאת רבי נתן, קפץ מעגלה והחל לרקוד בשלג. כששאלתיו לפשר השמחה והריקוד, השיב לי – ראה, כעת אני זוכה לקיים את המצווה להינזר 'מכלאי בהמה', (שהרי אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו).
כל ימי הצטערתי ורציתי לקיים מצווה זו. בדרך הטבע לא הייתי אמור לקיים מצווה זו, שהרי בדרך כלל ספון אני בביתי, אולם כעת שהתחלתי במצוות הסיוע לקהילת ישראל נרדפת, הרי ש'מצווה גוררת מצווה', ולכן זיכני הקב"ה לקיים גם מצוות לא תעשה של 'כלאי בהמה'.
סיים החת"ם סופר את סיפורו, ואמר – גם אני זכיתי במצוות הלוואה, שלא בדרך הרגילה, שהרי נדיר שאדם עשיר יפנה לרב בבקשת הלוואה. וכעת, כשזכיתי במצוות הלוואה, זיכני ה' גם במצווה להישמר מאיסור ריבית, שגם היא מצווה לא צפוייה בשבילי, שהרי מי יעלה בדעתו לתת לרב ריבית. לכן שמחתי במיוחד בקופסא ובכך שניצלתי מהאיסור, (לפי שרי המאה ח"א, פרק ח').
יש כאן אמירה מאד חשובה, המתאימה לכולנו בימים שבין שמחת תורה לשבת בראשית. רבי נתן אדלר והחת"ם סופר שמחו במיוחד כשהמצווה גררה מצווה נוספת, והם זכו למצווה באופן היוצא מגדר הרגיל. השמחה הגדולה ביותר היא כש'מצווה גוררת מצווה'. השמחה ורצף המצוות כרוכות זו בזו משני הכיוונים – (א) גם השמחה מביאה את המצוות וגם (ב) המצוות מביאות את השמחה. מדוע?
(א)אדם יכול לעשות מצווה כעול וכמשימה, אך אז אין לכך המשכיות. הוא מעדיף לסיים וללכת. אולם אדם ששמח במצווה, הרי היא חלק מחייו, והוא מעוניין בה, ובוודאי ימשיך ויעשה מצוות נוספות.
(ב) המצוות מביאות את השמחה, כי הם נותנות משמעות לחיי האדם, ואדם שמח כשיש לו משמעות. מי שזוכה לכך ש'מצווה גוררת מצווה', הרי שהוא ממש מרגיש איך הקב"ה אוהב אותו ונותן משעות לחייו, וזה וודאי ממלא אותו שמחה וסיפוק.
בימים אלה, אנו נמצאים במצב של שמחה ב'מצווה גוררת מצווה'. זכינו, ושמחנו בשמחת תורה על כך שסיימנו את התורה. ומיד, אנו מתחילים מחזור חדש של קריאת התורה בשבת בראשית, וכך המצווה של הסיבוב הקודם, גוררת מיד את המצווה של הסיבוב החדש. ואנו מתמלאים בשמחה ובסיפוק על כך ש'אשרינו מה טוב חלקנו', שאנו זוכים לחיים של תורה מלאי משמעות ועומק, שבהם אפשר תמיד ללכת ולעלות מדרגה לדרגה.
וכך גם עצם השמחה בכך גוררת את המצוות, כפי שכתוב במשנה ברורה, שדוד המלך, ההאר"י הקדוש והגר"א ועוד מגדולי ישראל היו שמחים מאד ומרקדים לכבוד התורה, ובזכות זאת זכו למעלותיהם הגדולות. ועניין זה גם מעיל לחינוך ילדים, כי כשיש שמחה, הילדים מרגישים שהתורה והמצוות טובות ומשמחות, ויש לכך המשכיות, בבחינת 'מצווה גוררת מצווה' – המצווה של ההורים גוררת את המצווה של הילדים.
נשמח כולנו בהתחלה המחודשת של התורה הקדושה ופרשת בראשית, ומתוך כך נשמח תדיר בתורה ובמצוות, ונלך בעזרת ה' ונעלה מחיל אל חיל!

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















