ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו. מה שכתוב בפדיה.
דיני המצוה, מה שאמרו (בכורות י''ג.) דמצות פדיה קודמת לעריפה, ושאסור בהנאה אם מת קדם פדיון ויקבר, וכי מצוה להרגו בקופיץ ולא בדבר אחר. ויתר פרטיה מבוארים גם כן בבכורות (שם, י''ד). ונוהגת בכל כמו הפדיה.
מצוה כ''ג-מצוות עריפת פטר חמור
המצווה הכ''ג היא מצוות עריפת פטר חמור אם לא פדאו שנאמר ''ואם לא תפדה וערפתו'' (שמות י''ג י''ג). ומצוה זו מנאוה כל מוני המצוות, ואף שאמרו בגמ' (בכורות י''ג.) דמצוות פדייה קודמת לעריפה מכל מקום אף עריפה היא מצווה.
והנה נחלקו הרמב''ם והראב''ד לגבי עריפת פטר חמור, דהרמב''ם וכל מוני המצוות ס''ל דהיא מצוה ומנאוה בכלל תרי''ג מצוות, והראב''ד (בכורים פי"ב ה''א, הובא לשונו לעיל מצוה כ''ב) ס"ל שאינה מצווה אלא קנס על מה שלא נתנו לכהן. ויש לעיין מה גדרה של מצוה זו לדעת הרמב"ם וסייעתו, האם עיקרה הוא המעשה עריפה או שמא עיקרה התוצאה שהחמור יהא ערוף, ומסתעף משאלה זו על מי מוטלת מצווה זו האם דוקא על הבעלים עצמו [ודלא כמצות פדיון פטר חמור דאמרינן שאחר יכול לפדותו, דבעריפה איכא למימר דכיון שהוא הבעלים על המעשה בעינן שיהא מכחו ומדעתו] או שמצות עריפתו נוהגת בכל אדם, ואם נאמר דהיא מצווה על הבעלים יש לעיין האם היא מצווה שבגופו כסוכה לולב ותפילין או שהעיקר הוא התוצאה כתרומות ומעשרות, ונפקא מינה האם היא יכולה להיעשות על ידי שליח.
ועי' במנחת חינוך (כאן אות א') שכתב דאף שהרמב''ם פוסק כמ''ד בגמ' (בכורות י:) שעריפה היא מצוה, מכל מקום אין מזה הכרח דהוא פוסק דלא כלוי דאמר שם בגמ' שטעם המצוה הוא ''הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו'', דהא החינוך מנה עריפה למצוה וכתב בטעמה שהיא משום שהוא הפסיד ממונו של כהן, הרי שגם הסוברים שיש בה מצוה יכולים לסבור כלוי, וס"ל לחינוך דאף שהיא קנס מכל מקום מצוה יש בדבר, ורק הראב''ד סובר דאם פוסקים כלוי ע"כ דהיא אינה מצוות עשה.
ולפי שיטתו של המנחת חינוך דהיא מצוה כדי להפסיד את ממונו, נראה דמצוה זו עיקרה שהחמור יהא ערוף שבכך מתקיים הענין שממונו יהא מופסד, וכיון שכן לא בעינן דוקא שהבעלים יעשנה אלא גם אדם אחר מצי לקיימה ולא בעי' למיתי' עלה אפילו בתורת שליחות, ולא עוד אלא דמצי לקיימה על ידי גוי כיון דעיקר המצוה הוא שהחמור יהא ערוף ולפי זה י''ל דאין מברכים על מצווה זו .
אמנם לולא דברי המנחת חינוך שפיר איכא למימר דהרמב"ם לא פסק כלוי דס"ל דטעם מצווה זו משום שהוא הפסיד ממונו של כהן, אלא ס''ל כפשטות הדברים דאמנם מצוות פדיה קודמת למצוות עריפה אבל אין זה אלא קדימה בעלמא ולא משום דליכא מצווה בעריפה, ובהדי כבשי דרחמנא למה לן, ואדרבה כמה טעמים כבר נאמרו במצוות עריפה (עי' זוה''ק ב', מ''ג) דמצרים נמשלו לחמור וכו' , ושפיר אית לן למימר דמצוה זו היא חובת גברא ודינה שייערף דוקא בקופיץ ומהאי טעמא אמרי' (שם ב:) דלאחר עריפה אסור בהנאה כעגלה ערופה ושפיר איכא למימר דמצוותה על הבעלים והוא הבעלים על מעשה העריפה, ואכתי צ''ב.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
23 - מצות פדיון פטר חמור
24 - מצות עריפת פטר חמור
25 - שלא נלך בשבת חוץ לתחום
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
