ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו. מה שכתוב בפדיה.
דיני המצוה, מה שאמרו (בכורות י''ג.) דמצות פדיה קודמת לעריפה, ושאסור בהנאה אם מת קדם פדיון ויקבר, וכי מצוה להרגו בקופיץ ולא בדבר אחר. ויתר פרטיה מבוארים גם כן בבכורות (שם, י''ד). ונוהגת בכל כמו הפדיה.
מצוה כ''ג-מצוות עריפת פטר חמור
המצווה הכ''ג היא מצוות עריפת פטר חמור אם לא פדאו שנאמר ''ואם לא תפדה וערפתו'' (שמות י''ג י''ג). ומצוה זו מנאוה כל מוני המצוות, ואף שאמרו בגמ' (בכורות י''ג.) דמצוות פדייה קודמת לעריפה מכל מקום אף עריפה היא מצווה.
והנה נחלקו הרמב''ם והראב''ד לגבי עריפת פטר חמור, דהרמב''ם וכל מוני המצוות ס''ל דהיא מצוה ומנאוה בכלל תרי''ג מצוות, והראב''ד (בכורים פי"ב ה''א, הובא לשונו לעיל מצוה כ''ב) ס"ל שאינה מצווה אלא קנס על מה שלא נתנו לכהן. ויש לעיין מה גדרה של מצוה זו לדעת הרמב"ם וסייעתו, האם עיקרה הוא המעשה עריפה או שמא עיקרה התוצאה שהחמור יהא ערוף, ומסתעף משאלה זו על מי מוטלת מצווה זו האם דוקא על הבעלים עצמו [ודלא כמצות פדיון פטר חמור דאמרינן שאחר יכול לפדותו, דבעריפה איכא למימר דכיון שהוא הבעלים על המעשה בעינן שיהא מכחו ומדעתו] או שמצות עריפתו נוהגת בכל אדם, ואם נאמר דהיא מצווה על הבעלים יש לעיין האם היא מצווה שבגופו כסוכה לולב ותפילין או שהעיקר הוא התוצאה כתרומות ומעשרות, ונפקא מינה האם היא יכולה להיעשות על ידי שליח.
ועי' במנחת חינוך (כאן אות א') שכתב דאף שהרמב''ם פוסק כמ''ד בגמ' (בכורות י:) שעריפה היא מצוה, מכל מקום אין מזה הכרח דהוא פוסק דלא כלוי דאמר שם בגמ' שטעם המצוה הוא ''הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו'', דהא החינוך מנה עריפה למצוה וכתב בטעמה שהיא משום שהוא הפסיד ממונו של כהן, הרי שגם הסוברים שיש בה מצוה יכולים לסבור כלוי, וס"ל לחינוך דאף שהיא קנס מכל מקום מצוה יש בדבר, ורק הראב''ד סובר דאם פוסקים כלוי ע"כ דהיא אינה מצוות עשה.
ולפי שיטתו של המנחת חינוך דהיא מצוה כדי להפסיד את ממונו, נראה דמצוה זו עיקרה שהחמור יהא ערוף שבכך מתקיים הענין שממונו יהא מופסד, וכיון שכן לא בעינן דוקא שהבעלים יעשנה אלא גם אדם אחר מצי לקיימה ולא בעי' למיתי' עלה אפילו בתורת שליחות, ולא עוד אלא דמצי לקיימה על ידי גוי כיון דעיקר המצוה הוא שהחמור יהא ערוף ולפי זה י''ל דאין מברכים על מצווה זו .
אמנם לולא דברי המנחת חינוך שפיר איכא למימר דהרמב"ם לא פסק כלוי דס"ל דטעם מצווה זו משום שהוא הפסיד ממונו של כהן, אלא ס''ל כפשטות הדברים דאמנם מצוות פדיה קודמת למצוות עריפה אבל אין זה אלא קדימה בעלמא ולא משום דליכא מצווה בעריפה, ובהדי כבשי דרחמנא למה לן, ואדרבה כמה טעמים כבר נאמרו במצוות עריפה (עי' זוה''ק ב', מ''ג) דמצרים נמשלו לחמור וכו' , ושפיר אית לן למימר דמצוה זו היא חובת גברא ודינה שייערף דוקא בקופיץ ומהאי טעמא אמרי' (שם ב:) דלאחר עריפה אסור בהנאה כעגלה ערופה ושפיר איכא למימר דמצוותה על הבעלים והוא הבעלים על מעשה העריפה, ואכתי צ''ב.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
23 - מצות פדיון פטר חמור
24 - מצות עריפת פטר חמור
25 - שלא נלך בשבת חוץ לתחום
טען עוד
מהפרי ועד הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
