ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, מה שכתבנו בשאור. ואולם לחזק הדבר בלבנו, הרחקתנו התורה כל כך.
דיני המצוה, כגון הדברים שנכללו באסור זה, מה הן, ומה שמם, ויתר פרטיה, בפסחים (מ''ב. ואו''ח תמ''ו).
ונוהגת בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה לוקה, ובתנאי שיהיה בהם כזית בכדי אכילת פרס, כמו שאמרנו, אבל אין בו כרת. לדעת הרמב''ם ז''ל ולדעת הרמב''ן ז''ל יש בו כרת. ואם אין בו כזית בכדי אכילת פרס, אין בו חיוב מלקות, אלא דינו כדין חצי שיעור שאסור מן התורה, ואין לוקין עליו. ובזה יורו שניהם ז''ל.
מצווה י''ב. שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
12 - שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
13 - שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
14 - שלא נאכיל מן הפסח לישראל משמד.
טען עוד
והנה לקמן (מצווה י''ט) יתבאר שלדעת הרמב"ם החידוש בלאו דתערובת חמץ אינו שיש איסור באכילת תערובת שיש בה כמות חמץ בשיעור כזית בכא"פ, שבאופן זה ודאי שהיא בכלל איסור כרת של אכילת חמץ, אלא החידוש הוא שגם חמץ ששונה באיכותו, כגון כותח הבבלי ושכר המדי, שמעולם לא היה עליו שם פת אלא הוא רק מערב קמח בתוך השכר מכל מקום היא אסורה באיסור לאו, עיי''ש.
ומעתה, לשיטת הרמב"ם אף שנתרבה דבר שהוא רק תערובת חמץ [אפילו שהוא שונה באיכותו מחמץ בעין, וכנ"ל] מכל מקום בעינן שיהיה בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס כדי שילקה עליה, אבל אם אין בה כזית בכדי אכילת פרס אינו לוקה.
ויש לחקור בלאו דתערובת חמץ האם הוא סוג נוסף של חמץ אבל בעיקרו הוא כלול בכללים של איסור חמץ לכל דבר שנתרבו בו כמה וכמה דינים מיוחדים כגון איסור בל יראה, או שאין לך בו אלא חידושו דנאסר באכילה ולא נאמרו בו הדינים המיוחדים שנאמרו באיסור חמץ .
והנה נחלקו האחרונים בדעת הרמב''ם האם יש איסור באכילת חצי שיעור של תערובת חמץ כשאין בו כזית חמץ בכדי אכילת פרס, דדעת רבינו מנוח (חמץ ומצה פ"א ה"ו) והכס''מ (שם ד"ה ועי"ל) ועוד דאף שאינו לוקה יש בו איסור דאורייתא של חצי שיעור .
אבל כמה אחרונים (שם) כתבו דלא שייך כאן איסור חצי שיעור כיון שמבואר (יומא עד.) שהטעם שחצי שיעור אסור מן התורה הוא משום דחזי לאצטרופי, אבל תערובת זו שאין בה שיעור כזית בכדי אכילת פרס לא שייך למימר בה דחזי לאצטרופי .
ויש לבאר דדבר זה תלוי בנדון מה נתחדש בלאו דתערובת חמץ, דאם נתחדש דהוא ככל איסורי חמץ רק שהחידוש בו שהחמץ אינו מתבטל ברוב אם כן י"ל, דאין לך בו אלא חידושו דאינו מתבטל ברוב אבל לענין חצי שיעור אסור מן התורה הרי הוא כדמעיקרא דאין עליה איסור חמץ , אבל לענין איסור בל ייראה אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס כיון שחמץ זה הוא ככל חמץ שבעולם ויש פה שיעור כזית אזי אמרי' דיש בו איסור בל ייראה.
אבל אם נימא שמה שנתחדש בלאו דתערובת חמץ הוא שיש סוג חמץ ששונה באיכותו מחמץ רגיל, והיינו דאף שאין עליו שם פת מכל מקום הוי חמץ (וכמו שנתבאר לקמן מצווה י''ט בשם הרוגאצ'ובער) ומעולם לא היה הו''א שלא יהיה שם חמץ על סתם פת שנתערבה, אם כן איכא למימר דיש בו איסור חצי שיעור ככל איסורים שבתורה, אבל לענין בל יראה ובל ימצא אפשר שסוג חמץ זה שאיכותו שונה לא נתרבה גם לאיסור זה.
אבל יעויין בתשובות חת''ס (או''ח סימן ק''ט) שדן שם אי איכא איסור אכילת חמץ ואיסור בל יראה ביי''ש, והעלה דכל שיש בו טעם דגן לענין איסור אכילה אף אם טעם כעיקר דאורייתא אינו אסור מן התורה מדין חצי שיעור, כיון דלא שייך ביה חזי לאיצטרופי, ולענין בל יראה העלה החת''ס דהסברא דחזי לאיצטרופי שייכא דוקא לענין אכילה אבל לענין איסור בל יראה כיוון שסו''ס יש כאן כזית הרי עובר בבל יראה, והוא שלא כדברינו הנ''ל על פי הרוגאצ'ובר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
