ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
שורש מצוה זו אין צריך באור. ידוע הדבר ונגלה לכל כי האמונה הזו יסוד הדת, ואשר לא יאמין בזה כופר בעקר ואין לו חלק וזכות עם ישראל. וענין האמנה הוא שיקבע בנפשו שהאמת כן ושאי אפשר חלוף (בחלוף) זה בשום פנים. ואם נשאל עליו, ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו ולא יודה בחלוף זה אפילו יאמרו להרגו, שכל זה מחזיק וקובע האמנת הלב כשמוציא הדבר מן הכח אל הפעל, רצוני לומר כשיקים בדברי פיו מה שלבו גומר. ואם יזכה לעלות במעלות החכמה ולבבו (ישעיהו ו', י') יבין ובעיניו יראה במופת נחתך, שהאמנה הזאת שהאמין אמת וברור, אי אפשר להיות דבר בלתי זה, אז יקים מצות עשה זו מצוה מן המבחר.
דיני מצוה זו, כגון מה שמחיב עלינו להאמין עליו שכל היכלת וכל הגדלה והגברה והתפארת וכל ההוד וכל הברכה וכל הקיום בו, ושאין בנו כח ושכל להשיג ולהגיד גדלו וטובו, כי לרב מעלתו והודו לא ישג רק לעצמו, ולשלל ממנו בכל כחנו כל חסרון וכל מה שהוא הפך כל שלמות וכל מעלה. והענינים היוצאים מזה, כגון לדעת שהוא נמצא שלם, בלתי גוף ולא כח בגוף, כי הגופים ישיגום החסרונות, והוא ברוך הוא לא ישגהו מין ממיני החסרון, כמו שאמרנו. ושאר דברים רבים הנאמרים בענין זה, כלם מבארים בספרי יודעי חכמת האלהות. אשרי הזוכים אליה, כי אז יקימו מצוה זו על בוריה (הלכות יסודי התורה פ''א).
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה, אין לו חלק וזכות עם ישראל, כמו שאמרנו. וזאת מן המצות שאין להם זמן ידוע, שכל ימי האדם חיב לחיות במחשבה זו.
מצווה כ''ה–מצוות האמנה במציאות השם
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
25 - שלא נלך בשבת חוץ לתחום
26 - מצות האמנה במציאות השם
27 - שלא נאמין באלה בלתי ה' לבדו
טען עוד
ויש לעיין במצווה זו מה גדרה ומה החיוב בה שהרי היא לא נאמרה בלשון ציווי , וצריך לחקור האם היא מצווה שנאמין שיש אלוה ותו לא, או שצריך שיאמין באופן מלא בהשי''ת, בהשגחתו וכו', ובאופן שנתבאר ברמב''ם ריש הלכות יסודי התורה.
והנה הרמב''ם (ספר המצוות, עשה א') כתב ''המצווה הראשונה היא הציווי אשר ציוונו להאמין האלוהות והוא שנאמין שיש שם עילה וסבה הוא פועל לכל הנמצאות והוא אמרו ית' אנכי ה' אלקיך'', ומבואר מדבריו שלקיום המצוה סגי שיאמין שהוא פועל לכל הנמצאות ולא יותר מכך.
אמנם יעויין בחינוך במצוה זו שכתב ''להאמין שיש לעולם אלוה אחד שהמציא כל הנמצא ומכחו וחפצו היה כל מה שהוא ושהיה, ושיהיה לעדי עד וכי הוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו את התורה'', עיי''ש, ומבואר מדבריו שמצוה זו כוללת גם את האמונה בהשגחתו ית' ובנתינת התורה. וכן מבואר במפרשי המקרא ובפרט באבן עזרא (שמות שם) שעיקר חידוש וציווי מצווה זו היא לא האמנת האלוקות בלבד אלא עיקר חידושה היא האמנת ההשגחה של השי''ת המוציאנו ממצרים , וכן הוא בסמ''ק (מצוה א') .
וכאמור שיטת הרמב''ם איננה כך, ודעתו שבמצווה זו כלול רק החיוב להאמין (או לידע) בהשם יתברך.
ונראה לומר בביאור מחלוקתם מה שנתבאר לקמן (בלאו ''דלא יהיה'') דשיטת הרמב''ם היא ש''אנכי'' ו''לא יהיה'' הם דיברה אחת והיא ''אנכי השם אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים...לא יהיה לך אלהים אחרים על פני'', וכיון שכך יותר מסתבר לומר שעיקר הדיברה באה לצוות על האמונה בהשם ושלילת הפכה, ולכן עיקר המצוה של ''אנכי'' היא ציווי על האמונה בו, מה שאין כן החינוך וש''ר מונים את אנכי ולא יהיה לשני דברות נפרדות ולכן לשיטתם עיקר הציווי באנכי הוא לאו דוקא ה''אנכי השם אלקיך'', שלכמה ראשונים הוא דבר המובן מאיליו, אלא עיקר הציווי הוא ''אשר הוצאתיך מארץ מצרים'' דהיינו הידיעה שהוא הוציאנו ממצרים, האמונה בהשגחה פרטית וביכולתו של השי''ת לשנות את סדרי הבריאה.
ומה שכתבנו שדעת הרמב''ם היא שעיקר המצוה היא עצם האמונה בהשי''ת, יתכן לבאר למה הרמב''ם ביד החזקה בבואו לבאר מצוה זו נקט לשון ידיעה (''לידע שיש שם מצוי ראשון'') כמה פעמים ולא רק לשון אמונה כמו שכתבו ש''ר וגם הוא עצמו בספר המצוות , דבמציאות השי''ת שייך הרבה יותר לשון ידיעה, משא"כ בהשגחה פרטית שייך יותר לשון אמונה, ויש להקשות לחלוק ולפלפל בזה ובאתי רק לעורר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
