^ 1.וז''ל: ''וקשיא לן היכי אמר דע''ע גופו קנוי דהא אית ליה יד לכל דבר ואין ידו כיד רבו לא לגבי מציאה ועירוב ופדיון מעשר דבכולן מזכה על ידו ולא בשום מידי אחרינא ואיכא למימר דאילו בעבד כנעני יש לרב בו שני קנינים קנין מעשה ידיו וקנין איסור שבו שאסור בבת ישראל ומשום קנין איסור שבו לא סגי ליה בדברים דלימא ליה זיל וצריך גט שחרור להתירו בבת ישראל דומיא דאשה שצריכה גט להתיר איסור שבה ולא סגי לה בדברים ולפיכך המפקיר עבדו אע''פ שיצא לחירות ופקע מעשה ידיו צריך גט שחרור... ומשום האי טעמא נמי אמר רבה דבע''ע נמי הא איכא צד קנין הגוף דקנין איסור שבעודו עבד מותר בשפחה כנענית. (וזוהי שי' הריטב''א שסובר בעבד עברי באופנים שאין רבו מוסר לו שפחה כנענית וכגון מוכר עצמו, מ''מ הוא עצמו תמיד מותר בשפחה כנענית, ואכמ''ל). ומפני קנין זה נדין איסור זה דרמי עליה בעודו עבד חשיב קנין הגוף להצריכו גט ולא סגי ליה בדברים והשתא דאתי' להכי כי אמרי' דלא נפיק בדברים היינו להפקיע קנין איסור זה לאסרו בשפחה אבל קנין מעשה ידיו פקע בדברים והו''ל דומיא דמפקיר עבדו שיצא לחירות וצריך גט שחרור וכו' ". עיי''ש יסודות חשובים.
^ 2.וצ''ע בזה דלפי''ז יוכל כל אחד מישראל לישא שפחה כנענית ע''י שימכור עצמו לע''ע ואז הבעלים יפקירו את החלק הממוני שיש להם בו והוא עדיין יהיה מותר.
^ 3.אמנם צ''ע ממש''כ שם בבאה''ט, דכתב הב''ח (יו"ד, רס"ז, ס"ק י"ב) דאינו יוצא בגרעון כסף כיון שאין ע''ע נוהג בזה''ז ואין זמן לעבדות וכ''כ בפרישה.
ועעי''ש בש''ך (יו"ד סי' רס"ז ס"ק כ"ט) שכ' שאינו צריך גט שחרור כשיוצא משום שאין גופו קנוי אבל עבד כנעני שנמכר בכה''ג צריך גט שחרור כיון שגופו קנוי.
^ 4.אמנם עדיין יש לפקפק בדבר זה לפי''ד החינוך.
^ 5.כך שמעתי מהגר''צ שכטר שליט''א.
^ 6.שו''ר שבשאלה יסודית זו דן החינוך גם במצווה מ''ג מצוות יעוד אמה העבריה ודעתו שם שאם עשיר מכר את בתו המכר לא חל ויש אופנים שיש לדמותם לשאלה זו ויש אופנים שבהם יש לחלק תן לחכם ויחכם עוד.
^ 7.ובדומה לזה אך דלא? כמש''כ כ' הרב גוסטמאן בקונטרסי שיעורים(קידושין טו. ד"ה 'וראיתי') שכל קניין עבד עברי הוא חידוש, שהרי קודם ההקנאה לא היה כלל עבד אלא בן חורין, ורק ע"י הקניין נעשה עבד (שלא כשאר הקניינים שהחפץ קיים גם קודם ההקנאה), ועוד, שגופו של העבד לא היה שייך לעבד עצמו קודם ההקנאה, שהרי האדם אינו בעלים על גופו (שלא כשאר קניינים שהחפץ שייך למוכר קודם ההקנאה). ולכן צריך פסוקים לחדש שכן נקנה בכסף, וכן צריך פסוק מיוחד לכל סוג עבד, שאל"כ לא היינו לומדים מסברא לשאר סוגי העבדים, שהרי חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו.