ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
שורש מצוה זו נגלה וידוע. פרטיה, כגון מה שאמרו, שאם קבל באלה אחר מכל הנבראים, ואפילו מודה שהקב''ה שולט עליו ועל אלהותו, עובר על לא יהיה, ומה הדבר שנקרא דרך עבודתו ושלא כדרך עבודתו, ואם עבדהו דרך בזוי ועבודתו בכך מה דינו, וארבע עבודות האסרות בכל האלהות, עד היכן מתפשט אסורן, כענין מה שאמרו ז''ל (ע''ז נ''א.) דשובר מקל לפניה בכלל זובח הוא. וכן מה שאסרו ז''ל (שבת קמ''ט.) לקרות בספרי עבודה זרה המחברים בעניני עבודותיה, או בדברים (בענינים) אחרים שלה, כל שגורמין להאמין בה בשום צד, ואסור הרהור הלב אחריה, ודין ישראל שעבדה אפילו פעם אחת מה דינו, ואם קבלו לאלוה וחזר תוך כדי דבור, חיב, (ב''ב קכ''ט:) שלא נאמר בזה תוך כדי דבור כדבור, והוא הדין בענין קדושין. והעובדה מאהבה, שחבב אותה צורה לרב יפיה או מיראה שלא תרע לו ולא שיקבלה באלה, וכן העושה לה כבודים, כגון חבוק, נשוק, סך, מלביש, מנעיל מהו דין אסורו. (סנהדרין ס: ס''א.) ודיני בטולי עבודה זרה כיצד, והחלוק בין עבודה זרה דישראל לע''ז דעובד גלולים בענין בטולה, ואסורי הנאה של ע''ז עד היכן, והחלוק שבין תלוש הנעבד למחבר מעקרו, ומאמתי היא נעשית ע''ז, ודין משמשי ע''ז, ואם בטל היא מה יהא במשמשיה, (ע''ז נב:) ותקרבת שלה מה דינו (שם כ''ט:), וע''ז שהניחוה עובדיה, וההרחקה מעובדיה ביום עבודתה וסמוך לו, והדברים האסורים לנו למכר להם לעולם מפני חשש קלונה, והרחקת עיר שיש ע''ז בתוכה, ויתר רב פרטיה, מבוארים במסכתא הבנויה על זה, והיא עבודה זרה.
ונוהגת בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן, והעובר עליה ועבד ע''ז כדרך עבודתה, או שלא כדרך עבודתה בארבע עבודות שכתבנו, בעדים והתראה נסקל, ובשגגה חיב להביא חטאת קבועה. וזאת המצוה היא מכלל השבע מצות שנצטוו כל בני העולם בכללן. (סנהדרין נ''ו.) אבל מכל מקום, חלוקין יש בפרטיה בין ישראל לשאר האמות, והכל מבואר שם בעבודה זרה. ומן החלוקין שבין ישראל לשאר האמות בענין המצות המטלות על הכל הוא, שישראל לא יתחיב לעולם בלא עדים והתראה, ושאר האמות אין צריכין התראה. לפי שאין חלוק בהן בין שוגג למזיד. וכן יתחיבו גם כן בהודאת פיהם. מה שאין כן בישראל שצריך עדים. ועוד יש חלוק אחר, כי האמות בעברם על כל אחת ממצותם יתחיבו לעולם מיתה, וזהו שאמרו חז''ל (שם נ''ז.) אזהרתן זו היא מתתן, וישראל יתחיב פעמים קרבן, פעמים מלקות, פעמים מיתה, ופעמים אינו מתחיב בכל אלה, אלא שהוא כעובר על מצות מלך ונשא עונו.
מצווה כ''ו–שלא נאמין אלוה בלתי ה' לבדו
המצוה הכ''ו היא שלא נאמין באלוה בלתי ה' לבדו שנאמר ''לא יהיה לך אלהים אחרים על פני'' (שמות כ', ג') והוא לאו כמו שכתב החינוך ''שלא נאמין אלוהים זולתי השם יתברך לבדו''.
והנה ידוע שהרמב''ם (ספר המצוות מצוות עשה א') מונה את הפסוק ''אנכי השם אלקיך'' למצוה אף שלא נכתב בלשון ציווי, ודלא כבה''ג שלא מנאה מטעם זה.
והרמב''ם שם הביא ראיה ש''אנכי'' נמנה כמצוות עשה מהא דמייתי' בסוף מכות (כג: כד.) ראיה שמנין המצוות הוא תרי''ג ואמרי' ''דרש רבי שמלאי, שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה ..אמר רב המנונא מאי קראה ''תורה ציווה לנו משה מורשה'' (דברים ל''ג ד') תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום''. הרי שאנכי ולא יהיה משלימים למנין תרי''ג מצוות והם חלק מהתרי''ג.
והרמב''ן בהשגותיו לספר המצוות שם השיג על הרמב''ם ממה שהרמב''ם עצמו מונה את הדיבור ''לא יהיה'' לארבע מצוות (לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל, לא תשתחווה להם, ולא תעבדם), ואם נכונים דברי הרמב''ם שמהגמרא ד''אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום'' ילפינן שאנכי ולא יהיה הם שתי מצוות עשה, איך הרמב''ם עצמו מונה את הדיבור ''לא יהיה'', לארבע מצוות נפרדות?!
ומטעם קושיא זו הרמב''ן חלק על הרמב''ם אך גם על הבה''ג ומנה את ''אנכי'' למצוות עשה בפני עצמה, ואת כל הדיבור ד''לא יהיה'' ללאו אחד .
ושמעתי ממו''ר הגר''ז עפשטיין זצ''ל שאמר ליישב את דברי הרמב''ם על ידי חידוש עצום והוא דלא כהבנת הרמב''ן ודלא כמו שמקובל ברוב הקהילות כיום, דהרמב''ם מחלק את הדיברות באופן שונה והוא דהדיבור הראשון הוא ''אנכי השם אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני'', ורק אחרי זה מתחיל הדיבור השני והוא ''לא תעשה לך פסל וכל תמונה וגו''. והשתא אתי שפיר, דלדעת הרמב''ם הא דאמרי' בגמ' דאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום דהיינו הדיבור הראשון, שהוא אנכי וגם לא יהיה, מפי הגבורה שמענום, ואף שהם דיבור אחד, מכל מקום הרמב''ם מונה אותם לשתי מצוות במנין המצוות, וכן הוא מונה את הדיבור השני שלדעתו הוא מתחיל מהפסוק ''לא תעשה פסל וכו' לשלש מצוות נפרדות, ובזה נסתלקו קושיות הרמב''ן, ודפח''ח.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
26 - מצות האמנה במציאות השם
27 - שלא נאמין באלה בלתי ה' לבדו
28 - שלא לעשות פסל
טען עוד
עירוב תבשילין
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
