ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר יהושע
- שיעורים בספר יהושע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל מסודי
המרגלים נשלחים לרגל את יריחו, הם חודרים את גבול האויב ומגיעים לבית אשה ששמה רחב, "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה" 1 .
חז"ל 2 אומרים, ששני המרגלים הנזכרים היו פינחס וכלב. אותו פינחס שעמד בגבורה ועצר את המגיפה בשיטים כאשר קנא לה' והרג את זמרי ואת כזבי, הוא זה שנשלח לרגל את הארץ. בשיטים נגרם כישלון, ולמעשה כל תקופת המדבר היא תקופה של התמודדויות. המדבר הוא מקום של כוחות טומאה ומזיקים למיניהם, "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" 3 . עם ישראל נדד במדבר במשך ארבעים שנה, וכעת הגיע לקו הסיום והתכונן לקראת כניסתו המיוחלת לארץ ישראל, "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי" 4 .
תקופת המדבר היא תקופה של הבראה ובנין. התורה מונה מ"ב מסעות. המסע הארוך מארץ מצרים לארץ ישראל הוא מסע של 'חזרה לעצמיות', למדרגת האבות ולמדרגה של השראת שכינה. עם ישראל חוזר לחיות חיים נורמאליים, עִם מדינה וצבא, עִם מקדש וסנהדרין ועִם כינון מלכות ישראל. וכדי להגיע למדרגה הזאת צריך לעבור תהליך. היינו בעומק הטומאה של מצרים, עברנו תהליכים שבנו אצלנו כוחות חדשים, וכעת אנחנו מגיעים לארץ ישראל.
אחד מן השמות הקדושים הוא שם בן מ"ב אותיות 5 . בכל מקום שבו עם ישראל חנה הוא כתב אות של שם בן מ"ב אותיות, שם משמותיו של הקב"ה, וככל שהשם היה מלא יותר כך מדרגתם של ישראל גבהה יותר 6 .
לברר ניצוצי הקדושה
"אור החיים" הקדוש 7 מבאר, מדוע זמן החניה בנקודות המסע של בני ישראל במדבר לא היה זהה, וזו לשונו:
"אכן יתבאר על פי דברי אנשי אמת שאמרו (זוהר קדוש ח"ב קנז ע"א) שהליכת ישראל במדבר היתה לברר ניצוצי הקדושה שאנס איש הבליעל החונה במדבר השמם, ששם קנה מקומו נחש שרף ועקרב, ודרכו שם עדת ה' להוציא בולעו מפיו, והוא הטעם שהיו ישראל חונים במקום אחד שנה ובמקום אחר י"ב שעות, שהוא כפי מה שצריך לבירור הניצוצות שישנם במקום ההוא".
חז"ל 8 מזהירים שלא להיכנס לחורבה נטושה כי יש שם כוחות של מזיקים. ככל שהמקום שומם יותר, יש יותר כוחות של מפריעים - כוחות של ליסטים וחיות רעות, כוחות של טומאה וכדו'. בדרך כלל נחש לא נמצא במקום יישוב, הוא בורח ממקום יישוב, מקומו הטבעי הוא על ההרים והגבעות. מטבע הבריאה הוא שאדם ונחש לא גרים בכפיפה אחת באותה מידה שטומאה וקדושה לא גרים יחד, והנה הקב"ה מכניס אותנו למקום נחש שרף ועקרב ואומר לנו להתחיל ללכת.
במקומות מסוימים השהייה קצרה ובמקומות מסוימים השהייה ארוכה. יש מקומות שזקוקים לתיקון קטן ויש מקומות שזקוקים לתיקון גדול.
נאום של אמונה וייחוד ה'
עקבותיהם של המרגלים התגלו, וכמעט נתפשו. תושייתה של רחב הצילה אותם מידי אויביהם. רחב דאגה להסתיר את המרגלים בעליית הגג ושילחה את הרודפים הלאה. מששלחה את הרודפים עלתה לעליית הגג, פנתה אל המרגלים ואמרה: "יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם" 9 . מנין זאת לרחב? "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם: וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא אֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" 10 .
רחב הגויה נואמת נאום של אמונה וייחוד ה', היא מכירה במלכות ה'. חז"ל 11 אומרים:
"רבי שמעון בן אלעזר אומר: כשישראל עושין רצונו שלמקום שמו מתגדל בעולם, שנאמר: 'ויהי כשמע כל מלכי האמורי' וגו' (יהושע ה, א), 'ונשמע וימס לבבנו' וגו' (יהושע ב, יא), וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום, שמו מחולל בעולם".
כשעם ישראל עושה רצונו של מקום הקב"ה עושה עמהם פלאות ושמו מתגדל בעולם, וכשעם ישראל נכשל ומתרחק מה', שם שמים מתחלל.
זהותה של רחב ותחום עיסוקה
המרגלים עוברים את הגבול, נכנסים לארץ ישראל, מתבוננים ביושביה, בשדותיה, בבתיה וכו', ומה הם רואים? ביכולתם לראות את 'ערות הארץ' וביכולתם לראות את 'טוב הארץ'.
המרגלים נכנסים לבית אשה זונה. הגמרא בזבחים 12 מלמדת אותנו מעט על זהותה של רחב, וזו לשונה:
"בת י' שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וזנתה כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר, אחר נ' שנה נתגיירה".
במשך ארבעים שנה היתה רחב בשפל המדרגה ובעומק הטומאה. מצבה של רחב מסמל את מצבן הכללי של אומות העולם. כל עוד היו ישראל במדבר, גולים ומטולטלים, גם אומות העולם התגלו בשפלותם, ובזמן ששבו ישראל למקומם ונכנסו לארץ ישראל, גם אומות העולם עברו תהליך של התקדמות ותשובה.
תחום עיסוקה של רחב איננו חד משמעי. במסכת זבחים מפורש שעסקה בזנות, ואילו לפי "תרגום יונתן", משמעות הכינוי 'אשה זונה' הוא "מוכרת מיני מזונות", כמובא ברש"י 13 .
נראה לומר, ששני הפירושים נכונים הם, רחב הקימה פונדק דרכים שבו היו מזונות והיתה גם טומאה.
שמה של רחב הלך לפניה ושמעה יצא למרחוק. חז"ל 14 אומרים על רחב: "אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה", והיא מנויה בין ארבע הנשים היפהפיות בעולם 15 .
המרגלים נשלחו דווקא לביתה של רחב
המלבי"ם 16 מביא שתי סיבות לכך שהמרגלים נשלחו דווקא לביתה של רחב, וכה דבריו:
"'ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב'. והיה בזה תחבולה כפולה:
(א) שלא יכירום כי מבני ישראל המה, באו בית אשה זונה, ונודע לתושבי כנען כי ישראל עם שונא זמה המה ולא יעלה על לבם כי שלוחי ישראל בית זונה יתגודדו.
(ב) על ידי שהיה שמה רחב, מפורסמת בשמה אצל גדולי הארץ, כמו שכתוב (מגילה טו ע"א): 'רחב בשמה זנתה', נגלו לה סתרי גדולי הארץ וסודותיהם, ואצלה יחקורו כל הנעשה בארץ, ולכן לא הלכו לשום מקום, רק 'וישכבו שמה'".
הסיבה הראשונה שבגללה נכנסו המרגלים לביתה של רחב היא, למנוע חשד, שכן אפילו הגויים מבינים, שיהודים לא נכנסים למקום טומאה והפקר. זה הפוך מכל מה שהיהודי גדל עליו וחונך עליו. זה לא שייך, וממילא לא יחשדו בהם שהם יהודים.
אין מקומם נכנסים לתוך בי תאשה מופקרת – זה כנראה לא שייך בכלל. זה אפילו הגוי מבין את זה.
הסיבה השניה היא, שרחב היתה 'אשת מפתח', כל גדולי האומות פקדו את ביתה ורצו בקרבתה, וממילא היתה חשופה לסודות הכמוסים ביותר של המדינה. די לשכב שם בבית רחב ולשמוע את השיח כדי להיחשף למידעים המסווגים ביותר של האויב.
צדיקת אומות העולם
חז"ל 17 אומרים:
"כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום, רואה איזה צדיק יש באומות העולם, כגון יתרו ורחב מביאו ומדבקו בישראל".
המדרש מביא את רחב כדוגמא לאחת מצדיקות העולם. אותה מופקרת שבמשך ארבעים שנה הפקירה את גופה נבחרה על ידי ריבונו של עולם כ'צדיקת אומות העולם'. הכיצד?
השאלה מתחזקת יותר לאור דברי חז"ל 18 , שרחב נתגיירה ונישאה ליהושע בן נון, משרת משה ומנהיגם של ישראל, ואף יצאו מהם שמונה נביאים - נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום.
מראשית ימיה של האומה, בצמתים המרכזיים של בנין בית ישראל אנו פוגשים 'סיבוכים' שונים - לוט ובנותיו, יהודה ותמר, משה רבנו מתחתן עם בת יתרו כהן מדין, דוד ובת שבע, שלמה המלך נושא את בת פרעה, "מבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק, מבני בניו של סיסרא לימדו תינוקות בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים" 19 .
פעמים שניצוץ הקדושה חבוי בנפש טמאה
"אור החיים" הקדוש 20 מלמדנו, שלפעמים נפש קדושה מתחברת עם נפש טמאה, ודווקא על ידי כך מואר ניצוץ הקדושה שחבוי בנפש הטמאה 21 . כך מבאר "אור החיים" הקדוש את מעשה דינה. הקדוש ברוך הוא גלגל שדינה תהיה עם שכם ותוציא ממנו את נשמת רבי חנינא בן תרדיון שהיתה שבויה אצל שכם. דינה נשלחה בשליחות אלקית לפדות את נשמתו הקדושה של רבי חנינא, "ואמרו ז"ל כי הוא נפש רבי חנינא בן תרדיון. והוא רמז רחב"ת ידים" 22 .
כיצד החיו המרגלים את רחב שהיתה מעמי כנען?
חז"ל 23 אומרים:
"כשם שמצינו ברחב הזונה - על שהכניסה את המרגלים לביתה ומילטה אותם, העלה עליה הקדוש ברוך הוא כאילו עִמו עשתה ונתן לה שכרה, וכן הוא אומר: 'ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו' (יהושע ב, ד). אין כתיב כאן אלא 'ותצפנו' [בלשון יחיד], ומה שכר נטלה, שנשאו מבנותיה לכהונה וילדו בנים שהיו עומדים ומשמשים על גבי המזבח והיו נכנסין למקדש ומברכין את ישראל בשם המפורש, ואלו הן: ברוך בן נריה, ושריה בן מחסיה, וירמיה בן חלקיה, וחנמאל בן שלום".
רחב עושה חסד כביכול עם הקב"ה, וזוכה להוליד דור שלם של צדיקים - כהנים ונביאים.
תוספות 24 שואלים: הלוא רחב היתה מעמי כנען שנאסר עלינו להחיות מהם כל נשמה, אם כן כיצד הסכימו המרגלים לתנאי שהתנתה עמהם, שיותירו אותה ואת משפחתה בחיים?
תוספות שם מתרצים, שקודם שנכנסו בני ישראל לארץ והתחילו במלחמת הכיבוש, עדיין יכלו בני עמי כנען להתגייר.
והמהרש"א שם כתב, שדווקא את רחב ומשפחתה מותר היה להשאיר בחיים, מפני שפינחס וכלב נשבעו להם, והשבועה היתה כהוגן מפני פיקוח נפשם, וגם ראו שחזרה בתשובה שלמה, והדין הוא שאם חוזרים בתשובה על מעשיהם ורוצים להיות גרים, מקבלי אפילו אנשים משבעת עמי כנען 25 .
רחב זכתה לברכה רבה בזכות מסירות נפשה
תהליך החזרה בתשובה של רחב, מ"בירא עמיקתא לאגרא רמה", זיכה את רחב בברכה רבה, כמבואר ב"ילקוט מעם לועז" 26 :
"ודעו שבגלל כל אותם המעשים הטובים שעשתה רחב עם שני האנשים, שמסרה נפשה עבור הצלתם, וחיפשה עצות ותחבולות להחביאם ולהניסם, ובזכות תשובתה ששבה אל ה' יתברך באותו לילה בכל ליבה ונפשה, זכתה למעלות גדולות. שבאותו לילה שרתה עליה רוח הקודש. ועוד, שנשאה יהושע, וגם יצאו ממנה שמונה כהנים גדולים מן הבנות שילדה מיהושע שנישאו לכהנים ויצאו ח' כהנים גדולים שהיו גם נביאים, והם: ירמיה, חלקיה, שריה, מעשיה, ברוך בן נריה, חנמאל ושלום ונריה. ויש אומרים גם חולדה הנביאה היתה מזרעה של רחב. וזה ראה משה רבנו בנבואה, שמן הגרים שיתגיירו על ידי המרגלים יצאו אנשים גדולים. ועוד, זכתה שנשמתה נחלה חלק בעולם הבא במדרגה גדולה יחד עם צדיקים גמורים שהם קרובים לשכינה. והיתה אחת מתשע החסידות הגיורות שהיו בעולם, והן: הגר שפחת שרה, אסנת בת פוטיפרע, צפורה אשת משה, שפרה ופועה, בת פרעה, רחב, רות ויעל אשת חבר הקני... ומכאן אנו למדים מה גדולה מעלת התשובה לפני הקב"ה, שהרי רחב היתה מז' האומות שציוה ה' יתברך 'לא תחיה כל נשמה', בכל זאת לאחר שביקשה לידבק בישראל וחזרה בתשובה שלמה זכתה לכל המעלות הגדולות האלו. על אחת כמה וכמה ישראל קדושים שהם קרובים תמיד לשכינה, מה גדולה מעלתם כשהם חוזרים בתשובה".
רחב מסרה את נפשה להצלת המרגלים, היא היתה 'חסידת אומות העולם'. אם היו מגלים את תרמיתה בודאי היו מוציאים אותה להורג. אין ספק בדבר. וכשאדם מוסר את הנפש למען עם ישראל, הדבר מלמד על השייכות הפנימית שלו לאומה, ולכן הוא זוכה לברכת ה'. ובאמת יש מי שאומר, שרחב לא היתה משבעת עמי כנען אלא הגיעה ליריחו כתיירת, וזהו תירוץ נוסף לשאלה כיצד השאירוה בחיים 27 .
רחב היתה גלגול אשת פוטיפר
מרן החיד"א בספרו "תורת אנך" 28 כותב:
"זונה ושמה רחב. פירש הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות במה שאמרו 'רחב בשמה', וזה רמז 'זונה ושמה רחב', כי בהזכרת שמה לבד זונה. ואפשר לרמוז במה שכתוב בספר הגלגולים מהרמ"ע משם מהרח"ו, דרחב היתה גלגול אשת פוטיפר, ויהושע גלגול יוסף, ולקחה לאשה. עד כאן דבריו. ובזה ניחא מה שאמרו ז"ל שאמרה לו ליוסף שהיא רואה באצטגנינות שהוא נזקק לה, ולא ידעה שהוא בגלגול רחב ויהושע, ובזה ניחא מה שאמר יעקב ליוסף 'משם רועה אבן ישראל', שיבא ביהושע ויהיה רועה ישראל...".
מרן החיד"א מלמדנו, שפרשיית רחב והמרגלים טומנת בחובה סודות עליונים. נשמתה של רחב מהווה המשך והשלמה לנשמתה של אשת פוטיפר, ונשמתו של יהושע בן נון היא המשך לנשמתו של יוסף הצדיק. פרשיית רחב והמרגלים מחזירה אותנו לחומש בראשית. לאחר שמכרו האחים את יוסף לישמעאלים, בא פוטיפר וקנה את יוסף מידיהם, ולאחר תקופה שבה ראה פוטיפר שיוסף עושה עבודתו נאמנה, וזוכה לברכת ה' בכל מעשה ידיו, החליט שיוסף ינהל לבדו את ענייני הבית. אשתו, שנתנה עיניה ביוסף, ניצלה את העובדה שבעלה השאיר את יוסף לבדו בביתו כדי לפתותו לשכב עמה, אך יוסף סרב בתוקף, וגם כאשר תפסה אשת פוטיפר את יוסף בבגדו, מיהר לפשוט את הבגד שאחזה בו, וברח החוצה.
אשת פוטיפר ראתה באיצטגננות שלה שהיא צריכה להיות עם יוסף, ובמידה מסוימת היא צדקה, אלא שהיא הקדימה את זמנה.
יוסף היה משביר לכל אחיו במצרים, אך לא הנהיג את ישראל. בברכת יעקב ליוסף באחרית ימיו, נאמר: "מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" 29 . המשמעות הפשוטה היא, שמן הכח שניתן לו ליוסף מידיו של הקב"ה, זכה יוסף להיות זן ומכלכל את יעקב וביתו, ומרן החיד"א מחדש, שהברכה נתקיימה בשלמותה כאשר יהושע הנהיג את ישראל ובכך השלים את תפקידו של יוסף.
חיבת ה' לישראל
בהמשך כותב מרן החיד"א:
"'כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף' וכו'. דהוה סלקא דעתך כי כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים אינו לאהבת ישראל, רק הטעם שפרעה הפליא להתריס ולומר 'מי ה' אשר אשמע בקולו'... וכל זה אינו אמת, כי הכל בעבור ישראל וזכות אבות... והאלקים עשה להעבירנו בתוכו בחרבה לפרסם בעולם חיבת ישראל, וזהו שאמרה 'כי שמענו את אשר הוביש את מי ים סוף מפניכם', ולא היה צריך לזה אלא לפרסם שהכל עשה לחיבתכם".
ניתן היה לחשוב שמכות מצרים וטביעתם בים סוף היו עונש למצרים על כך שהגדישו את הסאה במעשיהם הרעים, ולא נעשו למען ישראל, והנה באה רחב ומעידה בפה מלא כי השמועה שהגיעה לאומות העולם היתה חדה וברורה, לכולן היה ברור שכל הניסים שנעשו במצרים ובמדבר היו למען ישראל מתוך חיבת ה' אליהם, ונתקיים בנו "הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ" 30 .
אין עוד מלבדו
בארץ ישראל יש כוח של טהרה. עם ישראל נמצא על מעבר הירדן, בהכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל, ושם הוא מקבל שיעור יסודי מפיה של רחב: "ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא אֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" 31 .
דברי אמונה אלה יצאו מפיה של רחב בהיותה גויה, ולכן יש בהם חסרון, כמבואר במדרש 32 :
"יתרו נתן ממש בעבודת כוכבים, שנאמר: 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים' (שמות יח, יא); נעמן הודה במקצת ממנה, שנאמר: 'הנה נא ידעתי כי אין אלקים בכל הארץ כי אם בישראל' (מלכים ב' ה, טו); רחב שמתהו בשמים ובארץ, שנאמר: 'כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת' (יהושע ב, יא); משה שמו אף בחללו של עולם, שנאמר: 'כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד'. מהו 'אין עוד'? אפילו בחללו של עולם".
גם גוי יכול להבין שהקב"ה הוא מלך בשמים ובארץ, אבל אין ביכולתו להבין שמלכותו מתגלה גם 'בחללו של עולם' ו'אין עוד מלבדו'. משה רבנו מוסיף את המילים 'אין עוד' ומלמדנו שה' יתברך משגיח ושומר, והכל הכל מכוון ומדוקדק מאתו להיטיב לנו.
בזכות חבל, חלון ופשתים
הגמרא בזבחים 33 מונה שלושה דברים שבזכותם ביקשה רחב כפרה על מעשיה, "אמרה: יהא מחול לי בשכר חבל, חלון ופשתים".
רחב מבקשת שימחֵל לה חטא הזנות, בזכות שלושה דברים אלו, שבאמצעותם הצילה את שלוחי יהושע, שהחביאה אותם בפשתי העץ שלא יבחינו בהם, והורידה אותם בחבל דרך החלון כדי שיברחו.
חבל - 'תקוות חוט השני' שקשרה רחב בחלון מזכירה לנו את ה'לשון של זהורית' 34 שהיו קושרים ביום הכיפורים על פתח אולם מבפנים, וכשהגיע השעיר למדבר - היה מלבין, להורות שנתכפרו עוונותיהם של ישראל.
חלון - אבימלך ומאוחר יותר אם סיסרא, מביטים אף הם מן החלון, אך הם מביטים בעין רעה, אבימלך רואה דברים שבין איש לאשתו ואם סיסרא רואה את בשורת המוות של בנה. רחב לעומת זאת רואה ב'חלון' מקור של אמונה ותשובה. וכך אמר בלעם כאשר ראה שפתחיהם של ישראל אינם מכוונים זה כנגד זה משום צניעות, "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" 35 .
פשתים - רמז לאיסור שעטנז. הקב"ה ברא בעולם מינים שונים הנבדלים זה מזה, וגזר על שמירת ההבחנה וההבדלה בין המינים שלא יורכבו זה בזה. אדם המבקש לערב מינים אלו שנאסר על הרכבתם, בא בעצם לשנות את סדרי הבריאה, ובכך הוא מודיע על חוסר אמונתו בקב"ה בורא העולם. העולם הוא יצירתו של הבורא, שקבע את חוקיו וסדריו ויש לכבדם ולשמרם.
^ 1.יהושע ב, א.
^ 2.מדרש תנחומא שלח א.
^ 3.דברים ח, טו.
^ 4.תהלים צה, י-יא.
^ 5.בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות ג, טו נאמר: "אמר רב יהודה אמר רב: שם בן מ"ב אותיות, והוא השם אב"ג ית"צ קר"ע שט"ן וכו', קדוש ומקודש, אין מוסרין אותו אלא למי שהוא צנוע ועומד בחצי ימיו, ואינו כועס, ואינו משתכר, ואין מעמיד על מדותיו, ודבורו בנחת עם הבריות, וכל היודעו והזהיר בו והמשמרו בטהרה אהוב למעלה, ונחמד למטה, ואימתו מוטלת על הבריות, ותלמודו מתקיים בידו, ונוחל שני עולמות".
^ 6.חתם סופר במדבר לג, א.
^ 7.אור החיים במדבר לג, א.
^ 8.ראה ברכות ג ע"א.
^ 9.יהושע ב, ט.
^ 10.יהושע ב, י-יא.
^ 11.מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי טו, ב.
^ 12.זבחים קטז ע"ב.
^ 13.רש"י יהושע ב, א.
^ 14.זבחים קטז ע"ב.
^ 15.ראה מגילה טו ע"א.
^ 16.מלבי"ם יהושע ב, א.
^ 17.שיר השירים רבה ו, ג.
^ 18.מגילה יד ע"ב.
^ 19.גיטין נז ע"ב.
^ 20.אור החיים בראשית מט, ט.
^ 21.ראה שער הפסוקים למהרח"ו על פי האר"י (פרשת וישלח סימן לד).
^ 22.ראה "שער הגלגולים" (הקדמה לו) שכתב: "גם אמר לי מורי זלה"ה, כי רבי חנינא בן תרדיון, ראשי תיבות רחב"ת, ונרמז בפסוק 'והארץ הנה רחבת ידים לפניכם' בענין שכם ודינה".
^ 23.במדבר רבה ח, ט.
^ 24.ראה סוטה לה ע"ב תוספות ד"ה לרבות.
^ 25.ראה סוטה לה ע"ב רש"י ד"ה אלא שריפה.
^ 26.ילקוט מעם לועז יהושע ב, כג.
^ 27.ראה מגילה יד ע"ב תוספות ד"ה דאיגייריה; רד"ק יהושע ו, כה.
^ 28.חומת אנך יהושע פרק ב ד"ה זונה ושמה רחב.
^ 29.בראשית מט, כד.
^ 30.תהלים קיז, א-ב.
^ 31.יהושע ב, יא.
^ 32.דברים רבה ב, כח.
^ 33.זבחים קטז ע"ב.
^ 34.ראה יומא סז ע"א.
^ 35.במדבר כד, ה.
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה תמיד יש מחלוקת?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
רביבים חטא המרגלים כמבחן אמונה לדורות
כשם שצום תשעה באב חמור מצום י"ז בתמוז, כך מכמה בחינות חטא המרגלים חמור מחטא העגל | שני החטאים היסודיים של דור המדבר מלווים את ישראל בכל הדורות | המרגלים חטאו בכך שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה | מי שכופר בערכה של ארץ ישראל, כופר ביכולת לגלות את דבר ה' בארץ | רוב מי שמבינים את ערכה של ארץ ישראל, מוצאים דרכים מעשיות כיצד להחזיק בארץ וליישבה תוך התמודדות עם האתגרים הקשים נדמה שהוויכוח על ארץ ישראל מבוסס על טענות ריאליות, האם ויתור על שטחים ימנע מלחמה או יקרב מלחמה? האם ניתן להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון בלא לתת אזרחות לנוכרים שאינם מזדהים עם המדינה היהודית? אולם בפועל אנו מוצאים עובדה מעניינת. הרוב המוחלט של מי שאינם מבינים את ערכה המקודש של הארץ, מוצאים שיש קושי ליישבה ורוצים לסגת מחלקים ממנה, ולימים מתברר שהביאו אסונות על עם ישראל
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
