ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- אמת ואמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הצורך בחשבון נפש
לקראת השנה החדשה עלינו לערוך חשבון נפש, כדי לסלול לעצמנו דרכי תיקון. אחר המכה אשר הוכינו בידי אחינו מרשיעי ברית, אסור לנו להפטיר כאשתקד. המשבר מסמן לנו כי יש בעיה קשה, אם לא נסיק את המסקנות נאלץ לעבור משברים נוספים קשים יותר ויותר, עד שלבסוף בלית ברירה נאלץ לסור מן הרע ולבחור בטוב. אך אם נסיק את המסקנות הנדרשות, מתוך הצרה נצא לרווחה וישועה.
אפשר להעמיד את דרכנו על שלושה מוקדים:
א. התעצמות פנימית, ב. ביקורתיות גלויה על כל מערכות השלטון וקשר האליטות, ג. הכנת תוכניות אלטרנטיביות לכל מערכות השלטון והחברה בישראל.
והבסיס לכל זה הוא תודעת ה"חירות".
ללמוד לבקר ולהוכיח
במשך שנים התרשלנו מלבקר את מערכות השלטון. היתה בזה גם כוונה טובה, שהעדיפה לראות את האור והטוב, ולא לעסוק בחסרונות וברע. כאשר מבקרים יש אנשים שנפגעים. כאשר מבקרים עלולים שלא לראות את כל הטוב אשר זכינו לו בעזרת ה' בקיבוץ הגלויות והקמת מדינת ישראל.
אולם היתה בזה גם חולשה וחנופה. נוח יותר להעריך את השליטים, לחוש שותפות עם החזקים, ולקבל פרוסה קטנה מעוגת שלטונם. אולם בלא להבחין בחולשות ובשחיתויות הקיימות בכל הממסדים השליטים במדינה לא ניתן יהיה לתקנן.
כישלון הדרך לתקן את הממסד בדרכי נועם
במשך שנים שאפנו לתקן מבפנים. להשתלב בכל המערכות ולשפר אותן בתהליך הדרגתי. האמנו שאם נבוא באהבה יחזירו לנו אהבה. אם נדע להכיר בערכים הלאומיים והאנושיים של מובילי הציבור החילוני, אף הם יכירו בערכי התורה, השסעים יתאחו, הקיטוב יתפוגג, ייווצר תהליך של הפריה הדדית למען בניית חברה יהודית ערכית, ששלב אחר שלב תתעלה עד לאמונה שלמה בה' ובתורתו ובכל האידיאלים האנושים.
חורבן הישובים, גירושם האכזרי של המתנחלים, דיכויים של המפגינים נגד מדיניות הממשלה, הראו לנו כי דרך זו נועדה לכישלון. הממסד נהג בציבור הדתי-לאומי כדרך שאמרו חכמים על "הרשות" (השלטון): "הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו" (אבות ב, ג). כשהיה צריך לבקש סעד מבית המשפט, מהתקשורת, מצה"ל, מהמשטרה, אטמו כולם את אוזנם ולבם והתייצבו לצד מחריבינו. כל הדיבורים שלהם על דמוקרטיה, צדק ומוסר נתבררו כריקים. מתברר כי כל מה שקרבו אותנו עד כה היה לצורך עצמם, כדי להגביר את שלטונם.
הפרדה בין האליטות ובין הציבור הרחב
הטענה מופנית כלפי הממסד, כלפי "קשר האליטות". מסתבר שבאופן אישי רבים מהאנשים שמאיישים תפקידים בממסד קשורים לערכים יהודיים. אולי לאחר שיסיימו את תפקידם הם יתחרטו על מה שעשו. אבל כשהם בממסד, הם מיישרים קו עם עמדות עקומות ומרושעות.
הציבור הרחב, המסורתי ואף החילוני, דווקא מעוניין בחיזוק ערכי היהדות והציונות במדינה. כלפיו ראוי להתייחס באהבה ואמון. לחתור להפריה הדדית עמו. אבל האליטות עושקות את הציבור הרחב מלהגשים את שאיפותיו. התקשורת משמיצה את הנאמנים לציונות וליהדות, וגורמת לציבור הרחב להתנכר למי שהיו יכולים להביא לידי ביטוי את הערכים היהודיים. בתי המשפט והממסד האקדמי בדרכם שלהם חוסמים כל יוזמה ציוניות ויהודית. וכך האליטות מתרחקות ומתנתקות מערכי העם היהודי וגוררות אחריהם את הציבור הרחב.
ביקורת מערכתית
מעמדה של מי שמבקרים פרטים מסוימים במערכת כדי לתקן מבפנים, עלינו לעבור לעמדה של ביקורת על יסודות הממסד, כדי לשנות דברים מן היסוד.
ביקורת על התקשורת שמשמשת שופר תעמולה לעמדות אנטי יהודיות ואנטי ציוניות. לשם כך היא מעוותת את המציאות עד שנכון לקרוא לה "תשקורת". חשיפת פרצופם האמיתי של אישי שלטון, שהמניע לרוב מעשיהם הוא טובתם האישית, אולם כלפי חוץ מציירים עצמם כמי שכביכול עושים לילות כימים למען העם והמולדת, כדי להונות אזרחים תמימים. חשיפת אורחות חייהם של עשירי המדינה המנותקים מערכים ומיהדות. ביקורת על בית המשפט העליון, שגם אם חבריו אינם מושחתים באופן אישי, היוהרה שלהם אינה יודעת גבולות. הם בזים לערכי היהדות, ובלי שנבחרו לכך, קובעים את מדיניות הפנים והחוץ של מדינת ישראל, ובלי משים מסכנים בהחלטותיהם את קיומו של העם היהודי בארצו.
רק ביקורת עקרונית, נוקבת ורצופה, תוכל ליצור אפשרות של שינוי לטובה. מסתבר שבהתחלה רק אחוזים בודדים יקבלו את הביקורת. הרוב הגדול יתקומם, יעדיף לטמון את ראשו בחול ולהאמין כי הכל מנוהל כהלכה. אבל אם נמשיך לבקר בהתמדה נתקדם. ההתקדמות בהתחלה תהיה קשה ואיטית, על כל אחוז נוסף של תמיכה נצטרך להילחם, אולם כשנגיע לחמישה עשר אחוז תמיכה השפעתה של הביקורת תתגבר. תהליך הכרסום במעמדם הציבורי של האליטות יואץ, ובזמן קצר יחסית נוכל להתחיל לשנות את הממסד לטובה.
רק מי שמסוגל לעמוד בגבורה ולהוכיח שליטים, ראוי למנהיגות, וכפי שאמר רבי יוחנן (סנהדרין קא, ב): "מפני מה זכה ירבעם למלכות - מפני שהוכיח את שלמה". אלא שיש גם לשים לב להמשך דבריו: "ומפני מה נענש (אח"כ ירבעם) - מפני שהוכיחו ברבים", ופירש רש"י שהוכיחו ברבים כדי לביישו. כלומר, הביקורת צריכה להיות כדי לתקן בלבד ולא כדי לפגוע ולהעליב. על כן צריך להקפיד שתהיה צמודה לאמת, ותאמר אך ורק כדי לתקן. שכך היא מצוות התוכחה, וכמו שנאמר (ויקרא יט, יז): "לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". ובפסוק שאחריו נאמר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי ה'".
הביקורת תאפשר ליצור תוכניות אלטרנטיביות לכל הבעיות הקשות שניצבות לפנינו. היא תיצור חלל פנוי אותו נוכל למלא בתכנים חדשים. נתחיל בביקורת הנדרשת על כל מערכת השלטון. היה אולי מקום לחשוב כי צריך להתחיל דווקא מהכנת התוכניות האלטרנטיביות, ואז ממילא לא יהיה צורך בביקורת, כי הכל יכירו בשלמותם וטובם, וינהרו אחריהם. אולם המציאות אינה כזו, יש רוע בעולם, חלקו בזדון וחלקו מעצלות. בלא ביקורת לא יווצר מקום לשינוי.
ללמוד להוקיע רשע
לשם כך יהיה עלינו להעמיק שוב בהלכות לשון הרע, וללמוד שחובה לספר בגנותם של אנשים רעים או בעלי דעות רעות שגורמים רעות לציבור.
הציבור היקר והתמים שלנו אינו רגיל בזה. אנשים רבים מאתנו ראו שרים מושחתים, ראו קצינים בכירים נוהגים בגסות איומה, ראו עשירים שעושקים את העניים ואת המדינה, אבל מתוך איזו תמימות ניסו לפרש את חטאיהם באופן חיובי. צריך ללמוד לראות את המציאות נכוחה. יתכן שבאופן אישי במקרים רבים אפשר ללמד זכות, אבל כאשר השחיתות הזאת פוגעת בכרם ישראל, יש להוקיעה (בהזדמנות אחרת ארחיב ביסודות ההלכתיים והמוסריים של חובת התוכחה, כפי שנהגו נביאי ישראל כלפי מלכים ושרים).
הכנת אלטרנטיבה
הביקורת תאפשר חשיבה יצירתית, העלאת רעיונות חדשים, לבניית חברה יהודית מקורית לאור התורה. הקב"ה נתן לנו את תורתו, ובה עצות והדרכות לחיים שלמים. אולם צריך להעמיק בתלמודה כדי להאיר את העולם ולתקנו על פי הדרכותיה. במשך אלפיים שנה התורה לוותה אותנו בגלות, מכוחה הצלחנו לשרוד בתוך מצבים קשים, אולם לא התרגלנו להוציא מתוך תלמודה הדרכות לחיים שלמים. זה התפקיד שלנו כיום, לסלול לאורה של התורה דרכי חיים.
"חכמה בגויים תאמין", והרואה חכם מחכמי אומות העולם מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם". לכן צריכים לעסוק בחכמות החול, שאף הן "מחכמתו" יתברך, אלא שאת התוכן הערכי לחיים רק התורה יכולה לתת. עם כל ההתפתחות הטכנולוגית של הדורות האחרונים, מצוקותיו של האדם נשארו כפי שהיו. רק התורה יכולה לתת משמעות אמיתית לחייו. תחום אחר תחום עלינו ללמוד, מדעי הטבע ומדעי הרוח. לעמוד על הקשיים והבעיות שבכל תחום, ולחפש בתורה עצות והדרכות לתיקונם.
יחסי חוץ
לדוגמא - תחום יחסי החוץ. העם היהודי חי בין אומות העולם, תפקידו להיות כמו הלב באיברים. השאלה כיצד כיום עלינו לנהל את יחסינו עם העמים. כיצד נרקום קשרים עם עמים ידידותיים, כיצד נגיב לשנאתם של הערבים הגרים סביבנו. כיצד נקדש שם שמים בין אומות העולם. לשם כך עלינו להעמיק ביסודות האמונה, ובתפקידו של עם ישראל בעולם, ללמוד היסטוריה ומדעי המדינה, להכיר את העמים השונים, ולחשוב כיצד נוכל להיטיב להם טובה אמיתית, שיש בה גם אמת רוחנית וגם תועלת מעשית.
כלכלה וחינוך
גם בתחום הכלכלה נצבות לפנינו שאלות כבדות משקל. היאך בונים שיטה כלכלית שנותנת חופש מרבי ליוזמה חופשית ומצד שני אינה מאפשרת לעשירים לעשוק את העניים. כיצד הופכים את המשא ומתן המסחרי לדבר בעל ערך מוסרי. כיצד בונים מערכת סוציאלית שמצד אחד מסייעת לחלשים ומצד שני אינה נותנת לגיטימציה לבטלנות על חשבון הציבור. התורה נותנת לנו כיוונים, אולם כדי להגשים את החזון עלינו להעמיק הן בתורה והן בחכמת הכלכלה והסוציולוגיה כדי לדעת כיצד מיישמים את ערכי התורה בתנאי ימינו.
לא רק בשאלות הכלליות התיאורטיות עלינו לעסוק אלא גם להתמודד עם שאלות מעשיות. כיצד מכינים תוכנית לאומית להפחתת תאונות הדרכים, כיצד בונים כבישים בטוחים יותר, כיצד יוצרים מערכת ענישה שתהיה פחות מכבידה ויותר יעילה.
כיצד משביחים את מערכת החינוך, תוך כדי הפחתת תשלומי ההורים, וזאת בלא לפגוע בתנאיו של המורה. זה נראה קשה, אבל בטוחני שאם נתמודד עם מכלול השאלות, בלי לקבל את הנורמות הרווחות כדבר שלא ניתן לשנותו, נצליח לשפר מאוד את מערכת החינוך. שני המהלכים האלה יחד, סור מרע ועשה טוב, כלומר ביקורת הרע והצבת חלופות טובות יותר, יאפשרו לנו בתהליך הדרגתי להחליף את האליטות השליטות לטובת עמנו וערי אלוקינו.
התעצמות פנימית
היסוד לכל זה מבוסס על התעצמות פנימית של נאמני התורה, העם והארץ. מקבוצה שפעמים רבות נטתה להיגרר ימינה או שמאלה, לפנים או לאחור, יש להעצים את העמדה הרוחנית. לא מפני שאנו מעריצים את הגנרלים או כדי למצוא חן בעיני הציבור החילוני נתגייס לצבא, אלא מפני המצווה שבזה. ולכן לא נרתע מלבקר את המדיניות הביטחונית כי גם אמירת הביקורת כדי לתקן היא מצווה. לא נקיים את חוקי המדינה כדי להוכיח למישהו שאנו נאמנים למדינה, אלא נקיימם מפני שההלכה מחייבת זו, אולם אם יהיו החוקים סותרים את דברי התורה - לא נקיימם. ונזכור תמיד שעלינו לחתור להשבת שופטינו כבראשונה, לשם כך עלינו לבקר את בתי המשפט שמנוכרים לתורה, לעם ולארץ.
חירות
ההתעצמות הפנימית קשורה בתכונת החירות, שרק על ידה ניתן לבקר וליצור. מתוך חירות מהשפעות זרות אפשר לבנות את חיי המשפחה, לחנך את הילדים לתפארה. מתוך חירות ממותרות אפשר לחסוך ולהתבסס מבחינה כלכלית. על ידי כך נגיע למצב הראוי שבו הכסף הוא כלי עזר למעשים טובים והגשמת אידיאלים, ולא מטרה בפני עצמה, שבעטיה לעולם אין מוצאים מנוח. כשנזכה לחיות באמת על פי התורה, חיים של שליחות לתקן עולם, חיים שיש בהם איזון נכון בין הרוח והמעש, חיי משפחה עשירים באהבה ואמונה והפריה הדדית, חוסן כלכלי ושמחת חיים, ידעו הכל כי ההולכים בדרך התורה זוכים לחיים, וכל ישראל יבחרו בחיים וישובו אל ה', ויירשו את הארץ הטובה, וייטיב ה' לנו כאשר נשבע לאבותינו.
יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכלוך הקדוש
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה באנו לעולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
