ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
תשובה : אחת התפילות הקדומות ביותר בסידור התפילה, היא "עלינו לשבח", שאומרים אותה בסוף כל תפילה.
לפי רבינו האי גאון, היא חוברה ע"י יהושע בן נון כאשר כבש את יריחו, (תשובת הגאונים, שערי תשובה סי' מד), ואומצה ע"י אנשי כנסת הגדולה, לפתוח בה את סדר מלכויות, במוסף של ראש השנה, ומשם לוקחה בימי הביניים לסיים בה התפילות בכל השנה.
בסדורים הקדומים, וכן לפי הרמב"ם, התפילה נאמרת רק בראש השנה, אך הטור כותב (סי' קלג): "ואומר עלינו לשבח (בכל יום) וכו' ונפטרין לבתיהן לשלום".
הטעם להנהגת אמירת התפילה בכל יום, לדעת הב"ח:
"לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו ייחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי, כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים המצליחים, לא נפנה לבבינו אל האלילים, ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה".
כלומר, התפילה נלקחה מן המחזור לסידור, לא כדי לסיים בה התפילות, אלא כדי לפתוח בה את היום שיש בו ניסיונות, עקב המגע עם שאינם יהודים, שהצלחתם ומעמדם יכולים לסנוור את העיניים והלב, לפיכך באה תפילה זו להזכיר: "שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה".
בהמשך הדורות התפילה נקבעה לא רק בסוף שחרית, אלא בסיום כל תפילה, היינו לפני כל יציאה מבית הכנסת לרחובה של עיר.
ב-26 למאי 1171, קהילת בלוא (BLOIS) בצרפת נהרגה על קידוש השם בעקבות עלילת דם, הראשונה בצרפת, ובעקבות מאורע זה קבע רבינו תם את יום כ' בסיון ליום צום, לקהילות צרפת אנגליה וחבל הרינוס.
רבינו אפרים מבון, פייטן ופוסק מאותה תקופה, כותב ב"ספר הזכירה" שלו, שקהילת בלוא, אנשים נשים וטף, עלתה על המוקד עם שירת "עלינו לשבח" בפיה, והוא מתאר את המנגינה שאותה שרו, "שתחילתה הכנעה ופחד, וסופה אמיצה וגיבורה".
בימי הביניים הפריח אחד המומרים עלילה, שהיהודים מתכוונים במשפט "שהם משתחווים להבל וריק, ומתפללים אל אל לא יושיע" לאמונת הנוצרים, כי המילה "וריק" בגימטריה "ישו".
לא הועילו כל הטענות וההוכחות שהביטויים במשפט זה לקוחים מספר ישעיה (ל, ז; מ"ה, כ) ושהתפילה קדומה לנצרות.
בשנת 1703 יצאה הגזירה, חוק מטעם המלך בכל מדינת פרוסיה, "שיש למחוק מתוך הסידור את המשפט הזה, ועל החזן לומר את התפילה בקול רם, ופקידי הממשל ישגיחו על מילוי הפקודה".
בסידורי אשכנז, גם אלה שנדפסו מחוץ לגבולות פרוסיה, מופיע עלינו לשבח "מתוקן". אך באלה הנדפסים בארץ חוזרת התפילה להיות כמקורה, ללא פחד מה יאמרו הגויים.
----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
