ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
מכונית נעצרה באמצע הכביש, וכתוצאה מכך אירעה תאונת שרשרת, ונזקו בני אדם וגם כלי רכב - מי חייב?
גדרו. בור הוא אחד מאבות נזיקין (משנה ריש בבא קמא; רמב"ם נזקי ממון פי"ג ה"ב; טור ושולחן ערוך חושן משפט תי א), וגדרו הוא: תקלה שאדם עושה ותחילת עשייתה לנזק, כלומר שתיכף כשנעשתה עומדת להזיק (ב"ק ג ב ורש"י), לפי שהתקלה מזיקה במקום שעשאה, שאינה זזה ממקומה והעובר עליה ניזוק (טור ושו"ע שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
85 - זכירת שבת
86 - בור
87 - הושענות
טען עוד
תולדתו. כל המניח תקלה והוזק בה אדם או בהמה, הרי זה תולדת הבור (רמב"ם שם), שדומה לבור, שתחילת עשייתה לנזק (ב"ק ג ב ורש"י). וחייב לשלם נזק שלם כמו בור, שתולדת הבור כיוצא בו (ב"ק שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם). לפיכך, אבנו סכינו ומשאו שהניחם ברשות הרבים והזיקו במקומם - חייב בכל אותם הנזקים שבור חייב עליהם (גמרא ורמב"ם וטוש"ע שם). כיחו וניעו של אדם, היינו רוק הפה וליחת החוטם, וכיוצא, שהזיקו אחרי שנחו על הקרקע - חייב עליהם משום תולדת בור (ב"ק שם; רמב"ם חובל ומזיק פ"ז ה"י; טוש"ע שפד א).
זבל של הפקר שהיה מונח ברשות הרבים, ובא אדם והפכו ממקום למקום - חייב בנזקיו (משנה ל א), שהרי זה ככורה בור ברשות הרבים, שאילו היה במקום הראשון לא היה זה נתקל בו (עי' רש"י כט בד"ה פטור). ואפילו אם החזירו למקומו הראשון - חייב. הא למה זה דומה? למוצא בור מגולה וסתמו בעפר וחזר וגילהו; שמאחר שנסתלק מעשה הראשון, הרי האחרון הוא הכורה את הבור (גמרא שם). הפך את הזבל ולא הגביהו שלשה טפחים, אלא פחות מזה - פטור, שכבור פתוח הוא ולא נסתם מעולם (גמ' שם ורש"י). ודווקא כשגם ברוחב לא הרחיקו שלשה טפחים ממקומו הראשון (עי"ש בהגהות אשר"י ובהגה' הב"ח).
המפקיר נזקיו לאחר שנפלו. המפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס, כגון שהעלה קנקנים על הגג על מנת לייבשם ונפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו לאחר שנחו על הקרקע - פטור בדיני אדם, לפי שאנוס הוא, וחייב בדיני שמים, לפי שלא סילק את החרסים. וכן אם נפל גמלו ולא העמידו, וכל כיוצא בזה (ב"ק כט א; רמב"ם נזקי ממון פי"ג ה"ז; טוש"ע תיב ד). חזר וזכה בהם - חייב אף בדיני אדם (ב"ק שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם). המפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה, כגון שהפקירם לאחר שנפלו ברוח מצויה, או שהשליך נזקיו והפקירם - חייב (ב"ק שם).
היה נושא כד ונתקל בהליכתו, ונשבר הכד והוזק אדם בשברי החרס - נחלקו תנאים: רבי מאיר סובר שנתקל נחשב פושע, וחייב בין אם הוזק בשעת נפילה, שהרי זה אדם המזיק, ובין אם הוזק לאחר נפילה, שהרי זה מפקיר נכסיו לאחר נפילת פשיעה. וחכמים סוברים שנתקל אנוס הוא, ופטור בין בשעת נפילה ובין לאחר נפילה, שהרי זה מפקיר נכסיו לאחר נפילת אונס (ב"ק שם). הלכה כחכמים (רמב"ם שם ה"ז; טוש"ע שם ד).
"תאונת שרשרת". קדרים או זגגים שהיו מהלכים זה אחר זה, נתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון והשלישי בשני - הראשון חייב בנזקי השני, והשני חייב בנזקי השלישי (ברייתא לא א). לפי הסוברים שנתקל פושע הוא, אין כאן ענין לבור, שחיובם הוא משום אדם המזיק. אבל לפי ההלכה שנתקל אנוס הוא, וחיובם אינו אלא משום שהיה להם לקום, ולא קמו - גופם נעשה בור, ואינם חייבים אלא על נזקי גופם של הניזוקים, אבל על ממונם של הניזוקים פטורים, שהרי בור פטור על נזקי כלים (רא"ש ונמוקי יוסף שם; הרי"ף והרמב"ם פ"ג ה"י לפי הלחם משנה שם; טוש"ע תיג א). אם הזהירו זה את זה, כולם פטורים (ברייתא שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם).
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
אנחנו בצד של החזקים!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
