ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
היחס הראוי, שיתבאר בעז"ה מה הכוונה בו, מתבטא בשני מישורים מקבילים. הראשון הוא היחס הכללי אל התורה ומצוותיה והשני היחס הנכון בתוך המושגים עצמם ובין המושגים השונים והמדרגות שלהם.
בדברים הבאים נתבונן מעט בשני המישורים, נתחיל בפרטים ומשם נעלה בעז"ה לכללים.
כללים ופרטים:
הרמח"ל בהקדמתו לדרך ה' מבאר לנו את חשיבות הלימוד של הכללים ומתוכם את הפרטים. וז"ל:
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
1 - להתיחס בכבוד
2 - מי אתה עם ישראל?
3 - תורה מן השמים
טען עוד
כי אמנם ציור חלקים רבים, אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתית בבניין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ונלאה ועייף ואין נחת. כי הנה כל אחד מהם שיגיע ציורו אצלו, לא יניח מהעיר בו התשוקה לבוא עד תכליתו, וזה לא יעלה בידו, כיון שנעדר ממנו תשלום עניינו, שהרי חלק גדול מהדבר הוא יחסיו עם המתייחסים לו ומדרגתו במציאות, וזה נעלם ממנו, ונמצאת תשוקתו טורדתו מבלי שבעתה וחמדתו מכאיבתו ואין מנוחה. לא כן היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה לעיניו בעליל כמות שהוא, הלוך ילך והשכל אל אשר יפנה שם, וביופי מלאכותיו יתענג וישתעשע.
מדברי הרמח"ל נלמד על החשיבות של סידור היחס בין מושגים וידיעות שונות בלימוד אמונה בפרט ובעבודה הנפשית-פנימית בכלל. אדם הלומד רק פרטים מפסיד בשני מישורים:
א. לימודו לא יהיה מבורר כדבעי.
כאשר לאדם יש סדר אזי לכל פרט יש המקום המיוחד לו, את המשקל הנכון והאיזון בין כל החלקים השונים. לדוגמא, כאשר אדם יודע נושא מסוים בהלכה מהיסודות, הרי יכול להבחין בכל מצב בין הלכה לבין מנהג לבין חומרא. אך מי שאינו יודע היטב ומכיר רק פרטים מסוימים ומשקלם אצלו מעורפל, אזי יכול להפוך כשר לטרף ולהיפך כיון שאינו מבין השורש והענף.
ב. החלשות השמחה בלימוד.
מעבר ללימודו הלוקה בהבנה עמוקה, החשק ללימוד ודאי יחלש, שכן כל תלמודו מעורבב אצלו ואין בזה נחת ושמחה. כלומר, מתן המשקל הראוי לפי ערך המושג וחלקיו הוא הכרחי עד כדי כך שבלעדיו כל מושגיו לא בהירים ומשמחים.
יחס אל כללי תורה
ראינו אם כן שהכרחי לברר אפילו בין פרטים שונים את סדרי החשיבות, הקדימות והעדיפות. מכאן נעלה לקומה נוספת. יחס ראוי אל מושגי יסוד של תורה ואמונה.
אפשר לחשוב, לכאורה, שניתן להסתפק בבירור המעשים והופעתם במציאות. אך עיסוק ביחס מחשבתי על פניו אינו חשוב כל כך, שכן אין הוא פוגע במעשה, ומה יש אם אדם יחשוב אחרת על התורה והאמונה?!
בנקודה זאת נרחיב בעזרת ה':
מה הכוונה יחס נכון?
היחס הוא בעצם העמדה הנפשית של האדם במפגש עם מושג כל שהוא. אדם הנפגש עם מנקה רחוב או ראש ממשלה, מן הסתם ירגיש שונה וזאת רק בשל ההתבוננות והמשקל הסגולי שנותן לכל אחד לפי עניינו.
יחס נכון אל פעולות החיים מהפשוטה שבהן ועד לחמורה, הוא היסוד להצלחה והתקדמות.
משל למה הדבר דומה? לרופא מתלמד שעוסק בהתמחות בניתוחים מורכבים ואפילו פשוטים. הלימוד בדרך כלל נעשה על בובות דמויי אדם ברמה מדויקת לחלוטין. כל דבר שיקרה לאדם במהלך הניתוח, יקרה לבובה. אין ספק שהיחס ישתנה לחלוטין כאשר יודיעו לו שכעת הוא מנתח אדם אמיתי חי ונושם!
כל רעיון, אידיאל או תופעה בו אנו נתקלים בחיינו מושפע מהצורה בה אנו חושבים עליו.
אם בעיני אדם מסוים פעולה מסוימת הינה קריטית אזי הכוחות שהוא ישקיע באותה הפעולה יגדלו. האדם ישקיע באותה הפעולה זמן וכוחות נפש בשביל לפעול אותה בשלמות המירבית מבחינתו. בנוסף לכך, ערכים אחרים ידחו מפני אותה הפעולה, ולא בשל הצד הטכני שבה אלא בגלל מגמתה. אך אם תראה בעיניו כסתמית או חסרת ערך מיוחד ממילא המעשה שלו יושפע מכך בחוסר חשק לעשותה או בעשייתה באי-שלמות. המעשה יפַגע מהיחס במוקדם או במאוחר.
היחס אל הדבר הוא הכלל והביצוע שלו הוא הפרט. בשל כך, יש להשקיע בזמן ולפתח התבוננות פנימית נכונה כלפי מושגי יסוד לאורם אנו חיים כתורה, תפילה, מצוות, גאולה ועוד. ככל שנבין ונעריך יותר את ערכם הרב של אותם אידיאלים על פיהם אנו מדריכים את חיינו כך עשייתנו תהיה עשירה, מדוייקת ושמחה יותר.
פיתוח גישה נכונה במקורות
עקרון 'היחס הנכון' מתגלה בכמה וכמה מקומות בכתובים ובחז"ל. נפתח בדברי הנביאים:
דוד המלך ע"ה אומר (צז, י) 'אוהבי ה' שנאו רע', כלומר אדם שאוהב את ה' מפתח בתוכו יחס של שנאה כלפי כל מה שנוגד את רצון הבורא. לא מספיק רק לא לפעול רע או לחשוב הפוך ממנו, צריך לשנוא אותו.
שלמה בנו, אומר במשלי (כא, כז):
"זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו".
מסביר המלבי"ם:
הקרבן שמביאים רשעים, הגם שיביא הקרבן בלב שלם, בכל זאת, כל זמן שהם רשעים, רצונו לומר שלא שבו בתשובה על רשעתם הקודם, הזבח תועבה, כאויב המלך שיביא לו מנחה שהיא תועבה בעיניו אף שמביאה בכל לב אחר שהוא שנוא לו, וכ"ש אם יביאהו בזמה, שגדר הזמה הוא השתקעות המחשבה בעומק הרהורי עבירה, שגם בעת הבאת הקרבן כוונתו לזימה ועצת חטא, שחוץ ממה שלא יתקבל מפני המביא, לא יתקבל מפני ההבאה בעצמה שתכליתה לרע.
כלומר, המעשה איננו העיקר אלא מה שעומד מאחורי המעשה, הכוונה הרצויה 1 .
דברי חז"ל
הגמרא במסכת שבת אומרת (קיט, ב):
אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר והיה כעם ככהן וכתיב בתריה הבוק תבוק הארץ.
אנו מוצאים בחז"ל מספר סיבות אשר גרמו לחורבן ירושלים, ונראה שכולם היו ומי שאמרם אולי נחלקו באיזו מהסיבות היא השורש הרע שמשם צמחה רשעה וריחוק מה'.
במקור זה אנו לומדים שאחד הגורמים לחורבן הוא היחס הבלתי נכון אל גדולים. כאשר אין הבדל בין גדול לקטן ממילא אין סמכות ואין הנהגה והעם נופל. אם היו העם מתייחסים נכון אל הגדולים והמשקל של דבריהם היה מכריע בעיניהם אולי כל מצבנו היום היה שונה..
בכל אופן, אנו רואים כאן את החשיבות הרבה שנותנים חז"ל ליחס וגישה נכונים לתלמידי חכמים.
במסכת ברכות מובאת המימרא הבאה:
אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי, ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק: מאי כרם זלת לבני אדם? - אמר ליה: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן.
ישנם אנשים שיתכן ומתפללים מדי יום ג' תפילות ואעפ"כ הם מזלזלים בדברים העומדים ברומו של עולם.
מקור נוסף מרכזי בסוגיא זו הוא מהגמרא במגילה (ג,א) הדנה בדין קריאת מגילה על חשבון זמן המוקדש ללימוד תורה:
כבוד תורה קאמרת, כבוד תורה דיחיד - חמור, תלמוד תורה דיחיד - קל.
כלומר, הכבוד אל התורה, היחס הכללי אליה חמור יותר מאשר קיומה. כמובן שאצל אדם שלא מקיים תורה כלל לא שייך לומר שישנו יחס יסודי ראוי, שאם כן ודאי היה הדבר ניכר גם במעשיו.
אלו הם מספר מקורות שהובאו כבנין-אב ללמדנו על החשיבות של העמקה והתבוננות ביסודות של ערכי הקודש.
נסיים בציטוט מתוך דברי הרב צבי יהודה (אור לנתיבתי, אות ט"ו):
הגרעון של יחס הביקורת והדיון הבלתי הגון אל דברים שבקדושה אל גדולים ומורים אל בעלי מעלות ושאיפות אציליות אל אנשי מרחב וטהרה ופניה תדירית כלפי מעלה הוא לא רק בקלקול הנימוס והסדר החברתי הדרוש אלא יותר מזה בעצם ההורדה של הציור המונח ביסודו המכניס את הנעלה והעדין בזכות אמיתיותו למסגרת סדומית של הבנה מעוקלה ומקטינה שהיא שלא מענינם לגמרי וכן עיקר ערכו של היחס הישר והמכובד הוא בזהירות שבו מטשטוש צורה ובשמירת העמדה הנכונה בכלליותה שהיא גם מכשרת לתפיסה וקבלה אמיתית מבוררת ומפורטת.
^ 1.חשוב לא לטעות וללכת רק אחרי הכוונה, הרי אנו מחויבים במצוות באופן מלא הגם שלא תמיד הננו מבינים ומזדהים עם תוכנם – 'נעשה ונשמע'.
פתחי אמונה איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
התוכן של התפילה היא בעצם הפנייה אל ה'. אומנות מיוחדת של עם ישראל.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
ארבע כוסות ושלוש מצות
מתי נכון לומר סליחות ?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך יוצרים את השבת ?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
