ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
באחד מישובי השומרון הוחלט כי בשכונה מסוימת לא תותר הכניסה לרכבים במהלך השבת. החלטה זו נשמרה במשך שנים, עד שנפתח כביש חדש שחיבר בין שכונה זו לשכונה אחרת, שם הותרו לרכבים ליסוע במהלך השבת.
שבת אחת, לאחר סעודת שבת דשנה וטובה, יצא שמואל מביתו לכיוון בית הכנסת. במהלך הליכתו ראה לפתע רכב נוסע בתוככי השכונה. שמואל זכר את השנים הרבות בהם הסתובב עם ילדיו בכבישי השכונה. "לא ייתכן שהרכב ייסע כאן ויהרוס לכולנו את השקט והשלווה ששוכנים כאן במהלך יום השבת" חשב, וללא מחשבה נוספת נעמד באמצע הכביש בהפגנתיות מרובה.
נהג הרכב, שראה אדם עומד ומנופף בידיו באמצע הכביש, נעצר. או אז פתח שמואל את פיו ואמר לנהג: "הסתובב וסע בכביש אחר. כאן לא נוסעים בשבת!" הנהג החל להתווכח, מה כבר רצה, סך הכל לקצר את דרכו וליסוע בכביש החדש. אולם שמואל בשלו "לא אזוז מפה. אתה תיסע מסביב!" והצביע בלהט על שלט הכניסה לשכונה.
הויכוח נמשך, אך לא איש כשמואל יוותר על עקרונותיו.
לאחר דקות ארוכות הסתובב הנהג, עזב את השכונה ופנה לכביש העוקף.
עוברי אורח שעברו במקום התקהלו סביב שמואל והחלו טופחים לו על גבו וקריאות של "כל הכבוד!" "לימדת אותו לקח!" נשמעו מכל עבר. רק דוד, אחד השכנים פנה לשמואל ואמר:" תראה, גם אני לא רוצה שייסעו כאן בשבת. אך האם אתה בטוח שהיה מותר לגרום לו לעצור וליסוע מכביש ארוך יותר? הרי בכך שעצרת אותו הוא חילל שבת וכן גרמת לו לנסיעה ארוכה יותר בשבת?"
החברים שמעו והחלו דנים בעניין תוך ששמואל מפטיר: "אין מה לעשות! עדיף להעמיד אותו במקום פעם אחת ולגמור עם זה!"
תוך כדי הדברים המשיכו כולם ללכת לבית הכנסת שם פגשו את רב הקהילה ושאלו אותו האם נהג שמואל כדין? מה דעתכם?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
בעניין הזה יש הבדל בין ההלכה הפשוטה לבין 'הלכות ציבור'. בהלכה הפשוטה אסור לחסום את הנוסע אם על ידי כך הוא יצטרך להרבות בחלול שבת. אולם יש גם מושג של 'הלכות ציבור'. בהלכות ציבור יש מקום לפעמים לעשות דברים כגון אלו שבטווח הקצר יש בהם הפסד אבל בטווח הארוך יוכל לצמוח מזה תועלת. אם על ידי כך שהנהג יצטרך לעשות את העיקוף, בהמשך הוא לא ייסע דרך השכונה הדתית, יש מקום להתיר זאת, וכעין מה שאמרו חז"ל "חלל עליו שבת אחת בשביל שישמור שבתות הרבה" (אף שהוא עצמו לאו דווקא ישמור שבתות הרבה אבל על כל פנים יהיה תועלת לאווירת השבת בשכונה).
כעין שאלה זאת התעוררה בעבר כאשר קבוצות מסוימות הפגינו בשבת על חילול שבת. וכתוצאה מההפגנה שלהם באו משטרה ונגרם יותר חילול שבת. בהלכות ציבור יש מקום לדבר כזה אבל צריך להתייעץ בענינים כאלו עם תלמידי החכמים שנמצאים במקום.
לסיכום: יש מקום להתיר זאת, אבל צריך להתייעץ עם תלמידי החכמים שבמקום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
