ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
באחד מישובי השומרון הוחלט כי בשכונה מסוימת לא תותר הכניסה לרכבים במהלך השבת. החלטה זו נשמרה במשך שנים, עד שנפתח כביש חדש שחיבר בין שכונה זו לשכונה אחרת, שם הותרו לרכבים ליסוע במהלך השבת.
שבת אחת, לאחר סעודת שבת דשנה וטובה, יצא שמואל מביתו לכיוון בית הכנסת. במהלך הליכתו ראה לפתע רכב נוסע בתוככי השכונה. שמואל זכר את השנים הרבות בהם הסתובב עם ילדיו בכבישי השכונה. "לא ייתכן שהרכב ייסע כאן ויהרוס לכולנו את השקט והשלווה ששוכנים כאן במהלך יום השבת" חשב, וללא מחשבה נוספת נעמד באמצע הכביש בהפגנתיות מרובה.
נהג הרכב, שראה אדם עומד ומנופף בידיו באמצע הכביש, נעצר. או אז פתח שמואל את פיו ואמר לנהג: "הסתובב וסע בכביש אחר. כאן לא נוסעים בשבת!" הנהג החל להתווכח, מה כבר רצה, סך הכל לקצר את דרכו וליסוע בכביש החדש. אולם שמואל בשלו "לא אזוז מפה. אתה תיסע מסביב!" והצביע בלהט על שלט הכניסה לשכונה.
הויכוח נמשך, אך לא איש כשמואל יוותר על עקרונותיו.
לאחר דקות ארוכות הסתובב הנהג, עזב את השכונה ופנה לכביש העוקף.
עוברי אורח שעברו במקום התקהלו סביב שמואל והחלו טופחים לו על גבו וקריאות של "כל הכבוד!" "לימדת אותו לקח!" נשמעו מכל עבר. רק דוד, אחד השכנים פנה לשמואל ואמר:" תראה, גם אני לא רוצה שייסעו כאן בשבת. אך האם אתה בטוח שהיה מותר לגרום לו לעצור וליסוע מכביש ארוך יותר? הרי בכך שעצרת אותו הוא חילל שבת וכן גרמת לו לנסיעה ארוכה יותר בשבת?"
החברים שמעו והחלו דנים בעניין תוך ששמואל מפטיר: "אין מה לעשות! עדיף להעמיד אותו במקום פעם אחת ולגמור עם זה!"
תוך כדי הדברים המשיכו כולם ללכת לבית הכנסת שם פגשו את רב הקהילה ושאלו אותו האם נהג שמואל כדין? מה דעתכם?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
בעניין הזה יש הבדל בין ההלכה הפשוטה לבין 'הלכות ציבור'. בהלכה הפשוטה אסור לחסום את הנוסע אם על ידי כך הוא יצטרך להרבות בחלול שבת. אולם יש גם מושג של 'הלכות ציבור'. בהלכות ציבור יש מקום לפעמים לעשות דברים כגון אלו שבטווח הקצר יש בהם הפסד אבל בטווח הארוך יוכל לצמוח מזה תועלת. אם על ידי כך שהנהג יצטרך לעשות את העיקוף, בהמשך הוא לא ייסע דרך השכונה הדתית, יש מקום להתיר זאת, וכעין מה שאמרו חז"ל "חלל עליו שבת אחת בשביל שישמור שבתות הרבה" (אף שהוא עצמו לאו דווקא ישמור שבתות הרבה אבל על כל פנים יהיה תועלת לאווירת השבת בשכונה).
כעין שאלה זאת התעוררה בעבר כאשר קבוצות מסוימות הפגינו בשבת על חילול שבת. וכתוצאה מההפגנה שלהם באו משטרה ונגרם יותר חילול שבת. בהלכות ציבור יש מקום לדבר כזה אבל צריך להתייעץ בענינים כאלו עם תלמידי החכמים שנמצאים במקום.
לסיכום: יש מקום להתיר זאת, אבל צריך להתייעץ עם תלמידי החכמים שבמקום.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















