ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
שבת ראשונה בשכונתי החדשה.
"סלח לי", פניתי לזקן החביב חובש הכומתה שפגשתי ברחוב, "היכן יש באזור בית כנסת אשכנזי"?
הלה חייך והשיב: "כאן בשכונה, יש בית כנסת פרסי, מרוקאי, תימני... אין אשכנזי. אשכנזים יש רק בשכונה הסמוכה, אבל תגיד לי - למה שלא תתפלל אצלנו? כאן בארץ, לא הגיע הזמן שנבטל את חילוקי המנהגים"?
"סלח לי", פניתי לזקן החביב חובש הכומתה שפגשתי ברחוב, "היכן יש באזור בית כנסת אשכנזי"?
הלה חייך והשיב: "כאן בשכונה, יש בית כנסת פרסי, מרוקאי, תימני... אין אשכנזי. אשכנזים יש רק בשכונה הסמוכה, אבל תגיד לי - למה שלא תתפלל אצלנו? כאן בארץ, לא הגיע הזמן שנבטל את חילוקי המנהגים"?
גדול השלום
1. הרב אליקים לבנון שליט"א - רב הישוב אלון מורה וראש הישיבה
בהתייחסות למנהגים יש להדגיש - כי יש מנהגים הנוגעים לפסקי הלכה שונים, ויש מנהגים בסדרי התפילה.
בשני התחומים, מחד - רוח חכמים היא, להמשיך במסורת אבות, אם מחמת "אל תיטוש תורת אמך" ואם מפני ש"י"ב שערים יש בשמים, נגד י"ב שבטים, וכל שבט יש לו שער ומנהג" (מגן אברהם בתחילת סימן ס"ח). מאידך - בעיית "לא תתגודדו" מכוונת אותנו לכאורה לאיחוד המנהגים, כדי שלא יֵראה עם ישראל כאגודות אגודות. הדבר חשוב במיוחד בימינו, עם קיבוץ הגלויות הגדול שזכינו לו, המוביל לעיתים למצב בלתי אפשרי. למשל, חתן אשכנזי הנושא בחורה ספרדיה, אינו יכול להתארח בפסח אצל חותנו, מפני שבביתם אוכלים קטניות. ברור שגם מתקני המנהג לא העלו בדעתם, שמנהג זה יגרום לפירוד בתוך המשפחה.
אם היינו זוכים, היו מתקבצים חכמי ישראל וקובעים כלל יסודי: כל מנהג הנוגע לאדם עצמו, כמו סדר ונוסח התפילה, או מנהג אחר שיחיד או ציבור קיבלוהו, ואינו גורם לריחוק והפרדה בין אדם לחברו ובין ציבור לציבור, יימשך. אבל מנהג העלול לגרום להפרעה בשלום שבין אדם לחברו, או בין ציבור לציבור, יקבעו בו כללים חדשים אשר ימנעו פירוד כזה . מניינים בנוסחים שונים אינם גורמים לפירוד, מפני שכל אחד יכול להתפלל גם במניין בנוסח שונה משלו, והתפילות כולם מתקבלות. מנהגי הסליחות השונים רק מעשירים אותנו בפיוטים המרטיטים את הלב. אבל, כאמור, המנהגים בפסח צריכים להיבדק. אני עצמי מורה היתר לחתנים אשכנזים, לאכול בבית החותן הספרדי בפסח, הכל, חוץ מהקטניות עצמן. למשל, עוף שהתבשל עם קטניות, יאכל העוף ולא הקטניות. אם יוכשר הדבר לפני קיבוץ של גדולי ישראל, יהא בכך תיקון גדול.
כמו בפסיפס
2. הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
חורבן בית המקדש וביטול מוסד הסנהדרין, הגלות הקשה והמרה ופיזור עם ישראל בגלויות המרוחקות זו מזו, הביאו לפסיקות הלכה שונות, מנהגים שונים ובוודאי לחני תפילה ופיוט שונים.
מהיות עם ישראל לעם, שבטי ישראל חונים "איש על מחנהו ואיש על דגלו באותות לבית אבותם". כל שבט עם מפה וצבע משלו, גוון משלו, תפקיד ועוד. אין צורך שתהיה אחידות כדי שתהיה אחדות! העיקר הוא שסביב לאוהל מועד יחנו!
עלינו להודות להקב"ה, שעל אף שנות גלותינו הארוכות וניתוק מבית חיינו בהשגחתו יתברך - עדיין כל העם מחזיק באותה מסורת, ביסודות אמונה ברורים ובשמירה על תרי"ג מצוות תורתנו הקדושה. בעיקר העיקרים - בקבלה של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כולנו מאוחדים, אין מחלוקת ואמונתנו אחידה סביב לתורה אחת וא-ל אחד!!
בסוגיות הש"ס והפוסקים, וכן בענייני שאלות ותשובות בעניינים המתחדשים מזמן לזמן, באופן טבעי ומובן ישנם הבדלים בין גדולי הפוסקים שבמקומות השונים, מפני שהם לא ראו זה את זה ולא יכלו להתדיין ולהגיע למסקנה אחת.
תוצאות הגלות וריחוק חכמי ישראל פיזית הביא לפסיקה של שני בתי דין בעיר אחת. חכמינו במסכת יבמות קבעו, כי אין בזה משום "לא תתגודדו". מותר לכל קהילה לנהוג כפסק בית דינה ואפילו באותו עיר.
הכמיהה לגאולה שלמה ולאיחוד עץ אפרים ועץ יהודה לעץ אחד, הינה כמיהה חיובית ולוואי ונזכה לכך, בינתיים עד שנזכה לסנהדרין גדולה ולהכרעה הלכתית מצווים כולנו להמשיך ולנהוג כמסורת אבות משום "אל תיטוש תורת אמך".
אין זה ראוי שעדה תכפה מנהגיה על העדה השניה, מפני שלכל אחד ואחת נטייה מנטלית שונה וסגנון שונה בעבודת ה', בו הוא מורגל מבית אבא וסבא. רואים אנו כי מנייני תפילה על פי נוסח אבות מקרב ומחבר כל אחד ואחד לפי עניינו. לעומת זאת רצון לנוסח אחיד יצר ניכור אצל חלקים מאחינו שלומי אמוני ישראל, וגרם להם לזנוח את מנהגי אבותיהם, אך גם לא לקבל את מנהג המקום החדש.
יש לראות במנהגים השונים ובפסיקות ההלכה השונות יופי עצום של מגוון צבעים היוצרים פסיפס נאה והמעידים על חיות התורה הממשיכה לזרום ולהילמד בבתי המדרש.
אל תיטוש תורת אמך
3. הרב זכריה בן שלמה שליט"א - רב הגרעין התורני במודיעין
הנחת היסוד בשאלה היא, שבביטול המנהגים יש יותר חיוב מאשר בשימורם, מפני שכך נוסיף אחדות ושלום.
דבר זה הועלה בפני הרב קוק בפרט אחד, אך הרב נזקק אל הנושא בכללותו וכתב: "על דבר הודעתי שלא לקנות בשר מהספרדים, אין זה דבר חדש, וכמו בכל מקום שאחינו אלה שרויים יחד עם האשכנזים, מחולקין המקולין (חנויות הבשר) מפני חילוקי ההוראות, כן הוא גם כאן בארץ הקודש, וכן היה נהוג פה, אלא שבאו יחידים ורצו לפרוץ גדרות עולם הללו, הוכרחתי לעמוד נגדם ולתקן כמה דאפשר. ואין בזה חלילה נגד דרכי שלום ונגד אחדות האומה, כי הכל יודעים שכל אחד חייב להיזהר במנהג אבותיו משום 'אל תיטוש תורת אמך', ואין בעניין זה מה להרהר כלל, ותנוח בזה דעתם של ישרי לב דורשי תורת ה' וחפצים באמת ושלום בכל לבבם..." (אגרות הראי"ה תרי"א).
כך גם לרמב"ם - ראשית, דין "לא תתגודדו" שייך במנהגים אך לא בדינים, כיון שבדינים אסור לאדם לוותר על דעתו ושיטתו, אלא האוסר ינהג איסור והמתיר ינהג היתר, ואין חוששים בזה למחלוקת, שכך היא דרכה של תורה. אף בעניינים של מנהג, האיסור הוא רק ביחיד הבא למקום שנהגו מנהג מסוים, שאסור לו לשנות מפני המחלוקת, אולם מנהגי עדה אין בדבר משום "לא תתגודדו", שהכל יודעים כי כל אחד נוהג כמנהגו, ואדרבא יש בכך משום "ואל תיטוש תורת אמך", וכל זלזול במנהגים העתיקים היסודיים יש בו משום "דור אביו יקלל" (משלי ל'). זאת ועוד, קבלת אבותינו היא קיומה של תורה, לפיכך כל אחת מהעדות חייבת לשַמר את מנהגי אבותיה, בין לקולא בין לחומרא.
ראינו כי יש להקפיד על מנהגים ולשַמר אותם, כל אחד ומנהגו. בתקופת קיבוץ גלויות, ב"ה, מקהילות ועדות שונות, ישנם מפגשים רבים של מנהגים בתוך הקהילות. הדבר מביא לדילמות כיצד יש לנהוג, אף במסגרת המשפחתית, שהרי אנשים ממקומות שונים נוהגים לאכול זה אצל זה, להלוות מוצרי מזון או להשאיל כלים זה לזה, ומול המנהגים השונים - עולה השאלה העקרונית כיצד ינהג המשאיל בתוך ביתו והאם השואל או הלווה מצד עצמם יחששו לבעיות הלכתיות אצל המשאיל או המלווה שמקורן במנהגים שונים.
סוגיא זו יש לה היבט הלכתי-חברתי רחב ומעשי מאוד, וכמובן, הדבר משתנה בין מצב שבו יודעים זה על מנהגו של זה, לבין מצב בו אינם יודעים. פשוט הדבר, שבמקום ציבורי יש להנהיג שהרמה ההלכתית תהיה על פי דרישות כל המנהגים, כלומר, בכל הלכה והלכה יש להחמיר בה כדי לצאת ידי כל הדעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
