ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בימים ההם היה זה סכום גדול ביותר, ומי שהיה לו סכום כזה נחשב לעשיר.
כאשר התפשטה הגזירה על פני המדינה, בחורות רבות לא יכלו להתחתן ונותרו גלמודות, מחמת סכום העתק שלא היה ברשות אביהן לתת לאוצר הקיסר, עד שקמה צעקה גדולה ומרה, ועלתה שוועתן השמימה.
בכפר אחד סמוך לליז'נסק גר יהודי עני הגון וירא אלוקים, שהייתה לו בת בוגרת שהגיעה זה מכבר לפרקה. הוא מצא לה שידוך טוב והגון והמשודך לא דרש ממנו נדוניה, אולם גזירת הקיסר מנעה ממנו להשיאה והיה לו צער גדול מכך. הוא ידע ששום איש לא יישא את בתו מחמת רוב שנותיה ורוב עניותה. וכעת הזמין ה' לפניו שידוך הגון, ורוצים לשאתה בלי שום מעות, אבל הגזירה הרעה הזאת עומדת לו לשטן.
בעת שנפשו הייתה מרה מאוד מיהר לרבי אלימלך מליז'נסק. כאשר דרך על מפתן קודשו, אמר מחמת צערו הרב: "רבי, יש לי דין תורה עם השם יתברך!"
מיד התחרט על המילים שהוציא מפיו, וחשב שבוודאי הרבי יוכיחו קשות, יענישהו, וידחפהו בשתי ידיו מביתו מפני שהוא מטיח דברים כלפי מעלה. הוא רצה לנוס בחיפזון מבית הרבי, ואז נשמע קול דממה דקה מפי רבי אלימלך: "עמוד בני, עמוד! טוב הדבר שאמרת כי ברצונך לדון בדין עם השם יתברך. אולם ידוע מה שאמרו חז"ל 'אל תהי דן יחידי'. לפיכך לך אל שני הדיינים שלי, ואמור להם בשמי שיבואו אצלי לשבת עמי בדין".
האיש פחד מאוד, אבל ידע שאת דברי רבי אלימלך אין להשיב. הלך האיש בעל כורחו ובמר נפשו אל הדיינים, ואמר להם בשם הרבי שיבואו אליו כי עליהם לשבת עמו בדין תורה. הדיינים הלכו תכף ומיד עם האיש לרבי אלימלך וישבו עמו בדין.
אמר הרבי לאיש: "סדר את טענתך באוזנינו!"
החל האיש לטעון: "הנה, ה' יתברך נתן לנו את התורה הקדושה, ובה יש תרי"ג מצוות אשר ציווה לנו לשמור ולקיים אותן. והנה המצווה הראשונה מתרי"ג המצוות היא שציווה לנו ה' יתברך על פרייה ורבייה, כדכתיב: 'ויאמר להם אלוקים פרו ורבו'. ועתה גזר הקיסר על מדינתנו שלא ישיא איש את בתו הבתולה, עד אשר ייתן ארבע מאות דינרים לאוצר הקיסר, ומי נמצא בדורותינו אשר ביכולתו ליתן סך עצום כזה?! ולזאת ישבו הרבה בתולות עגונות וגלמודות בבית אביהן. וגם לי יש בת בוגרת להשיאה לאיש, וכעת הזמין ה' יתברך לפניי שידוך טוב והגון, והגזירה הזאת מונעת את הנישואין. ואם כן, כביכול אתה עושה תורתך פלסתר, וחס ושלום תבוטל מצוות עשה הראשונה בתורה. לפיכך יעשה ה' יתברך שתבוטל הגזירה הרעה הזאת".
כאשר חדל האיש לטעון את טיעוניו, פתח רבי אלימלך ואמר: "הנה מה שהשם יתברך כביכול טוען, את זה אנו יודעים בעצמנו. והנה על פי דין צריכים בעלי דינים ללכת בחוץ כאשר הדיינים נושאים ונותנים בדין. אולם השם יתברך מלוא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מניה, ומי יכול לחיות אפילו רגע אחד בלעדיו? ועל פי הדין אין רשאים לצוות על בעל דין אחד שיישאר בבית הדין כאשר הדיינים מעיינים בדין, ובעל דין אחד ילך לחוץ. לכן גם אתה תישאר כאן בעת עיון הדין".
רבי אלימלך ישב על כיסאו בעיניים עצומות ובדבקות נפלאה ופניו בוערות כלפיד אש, ושהה כך כרבע שעה.
אחר כך ניעור הרבי, ואמר בהתלהבות: "לכו והביאו לי גמרא גיטין!"
הביאו לפניו את הגמרא והוא פתח וציווה לדיינים שיאמרו עמו מה שכתוב: "מי שחציו עבד וחציו בן חורין... לישא שפחה אינו יכול משום צד חירות, ולישא בת חורין אינו יכול משום צד עבדות. ליבטל מפרייה ורבייה?! והלוא כתיב: 'לא תוהו בראה רק לשבת יצרה', אלא כופין את רבו, ועושה אותו בן חורין".
בעת שאמר רבי אלימלך "כופין את רבו", נשא ידיו ועיניו לשמיים, ומיד לאחר מכן אמר לאיש: "לך לביתך לשלום, כי כבר ביטל הקיסר את הגזירה".
האיש נסע לביתו, ולפני שהגיע לאמצע הדרך שמע קול ששון וקול שמחה מבני ביתו. הללו הלכו לעומתו כדי לבשר את הבשורה הטובה שהתפשטה זה עתה.
על פי הספר 'אוהל אלימלך' מאת ר' אברהם שמחה מיכלזון
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
