ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עינבל בת אלון
בגמרא מובא מעשה על אדם אחד שהיכה את בנו הגדול ונידו אותו. וכתב הרמב"ם (שם בהלכה ט'): "והמכה בנו גדול מנדין אותו שהרי הוא עובר על ולפני עור לא תתן מכשול". כי יש חשש שהבן יבעט בדרך התורה (עיין מועד קטן דף י"ז ע"א, ושו"ע יו"ד סי' ר"מ סעי' כ'). כתוב (משלי יג, כד) "חושך שבטו שונא בנו", ובסוף הפסוק כתוב "ואוהבו שחרו מוסר" - והדבר תלוי בתכונותיו וטבעו של כל ילד. ולא יאמר האבא כשבני יגדל בודאי שהוא ילך בדרך הישרה, אלא כבר מקטנותו ירגילו במצוות ובמידות טובות. על הפסוק "ויגדלו הנערים" (באשית כה, כז), אומר רש"י: "כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם, כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה, זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודת אלילים". ועל כן מקטנותו של הילד כשהוא כבר מבין מחנכים אותו לקיום מצוות.
ושלשת את גבול ארצך - חלוקת היום
כתב בעל הבא"ח (בהקדמתו לפרשת משפטים ש"ש):
"תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך, הם חיי עוה"ז שהם גבול האדם בעוה"ז שהיא ארצך כדכתיב והארץ נתן לבני אדם כלומר תשליש כל יום ויום מן הגבול של ארצך, דאמרו חכמים על כ"ד שעות היום יחלקם האדם שליש לעסק התורה, ושליש למשא ומתן ומלאכה, ושליש לשינה, ועשו לזה סימן אז תשכיל אז תצליח אז תישן כל חלק מספרו כמנין א"ז. וטעם לשילוש זה פרשתי בס"ד במ"א משום דארז"ל שלשה שותפים באדם הקב"ה ואביו ואמו ולכן כל כ"ד שעות היום יהיה ח' שעות מהם לעסק התורה בשביל שליש של הקב"ה, ושני שלישים לצורך הגשמי בשביל חלקי אב ואם שהם גשמיים" וכו'.
סדר היום רמוז בנוסח יעלה ויבא
ודבר זה נרמז בנוסח של יעלה ויבא שאנו אומרים "זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה, ופקדנו בו לברכה, והושיענו בו לחיים טובים". "בו" - בגימטריא שמונה. "בו לטובה" - אין טוב אלא תורה, שמונה שעות לתורה. "ופקדנו בו לברכה" - שמונה שעות יעסוק בפרנסה וכך תהיה לו ברכה. "והושיענו בו לחיים טובים" - שמונה שעות לאכילה ושינה. ואל יחשוב אדם שריבוי שינה או מיעוט שינה זה טוב, אלא ישן כדברי הרמב"ם שמונה שעות, ולא יפחות משש שעות.
מאן בעי סם חיי
הגמרא מביאה מעשה (ע"ז דף י"ט ע"ב) על רבי אלכסנדרי שפעם יצא לרחובה של עיר והיה מכריז "מאן בעי חיי, מען בעי חיי" (מי רוצה חיים? מי רוצה חיים?) התקבצו מסביבו אנשים רבים כדי לשמוע איזה "שיקוי פלא" יש לו למכור, והוא הראה להם את הפסוק "מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע" (במדרש מובא על רוכל שהכריז כנ"ל). ומובא במדרש שהחכמים התפעלו מזה ולמדו הרבה מר' אלכסנדרי, כי כל חייהם חשבו ששכר מצוות אינו אלא בעולם הבא, ולא בעולם הזה, עד שבא אותו רוכל והראה להם שגם בעולם הזה יש שכר בקיום המצוות, "מי האיש החפץ חיים" - בעולם הזה, "לראות טוב" - בעולם הבא שכולו טוב.
אדם חושב שאם הוא מדבר לה"ר אזי בשמים יענישו אותו, ועד אז הוא יחזור בתשובה. מי האיש החפץ חיים - בעולם הזה, כי עונשו של מי שמדבר לשון הרע הוא גם בעולם הזה, ומי שמדבר לשון הרע, גם עליו מדברים לה"ר. ומי שנזהר אשריו בעולם הזה ובעולם הבא.
לא יתפלל בצד רבו, לפניו או אחריו
ועוד אומרת הגמרא (שם ברכות כ"ז ע"ב) שאדם לא יעמוד ויתפלל בצד רבו שנראה כאילו הוא ורבו שוים, ולא אחורי רבו שזה כגאוה (לפי רש"י). והתוספות אומרים, שיש לפרש שנראה כאילו משתחוה לרבו. ובשו"ע נפסק (או"ח סי' צ' סעי' כ"ד): "לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו או אחריו", ורמ"א הוסיף שכל זה אם מתפלל ביחיד, אבל אם מתפלל בציבור אין לחוש אם זה סדר הישיבה בבית כנסת. אבל אם הרחיק מרבו ארבע אמות, מותר. ואם רבו מוחל, מותר, ואעפ"כ טוב להזהר.
יקדים שלום לרבו
כתוב שחייב להקדים שלום לרבו, ומאידך הגמרא אומרת (ברכות כ"ז ע"ב) שהנותן שלום לרבו ומחזיר שלום לרבו גורם לשכינה שתסתלק, הכיצד? אלא אומרים התוספות (שם בד"ה והנותן): "פירוש, כשאר בני אדם שאינו אומר שלום עליך רבי". כלומר, לומר לרבו "שלום עליך רבי ומורי", או "צפרא דמרי טב" - מותר. אבל שאלת שלום ללא ביטוי של כבוד - אסור.
נדר בכתב או במחשבה
אם עשו מגבית בבית הכנסת, ואמר אני אתן מאה שקלים בלי נדר- חייב לתת. אבל אם כתב 'אני נודר או נשבע לתת כך וכך', אינו חייב לתת, ואעפ"כ כתבו המפרשים שהכתיבה חשובה כעין דיבור ולכתחילה חייב לקיים מה שכתב. מהדין, מה שמוציא מפיו צריך לתת, אבל מה שחשב לא חייב, וי"א שגם אם רק חשב לתת - חייב לתת, שהרי כתוב "כל נדיב לב". ולכן אם רוצה לחשוב, יאמר גם במחשבתו בלי נדר (ועיין ביו"ד סי' רנ"ח סעי' יג בהגה שם, ועיין חו"מ סי' רי"ב).
'בלי נדר'
ואם אומר 'אני אתן מאה שקל לבית הכנסת בלי נדר' - חייב לתת, ומה שאמר 'בלי נדר' לא מועיל כי כבר הוציא מפיו שיתן מאה שקלים. וכן אם רוצה לתרום איזה דבר וכדו' יזהר לומר 'בלי נדר' בתחילת דבריו היינו 'בלי נדר אני אתן כך וכך'. ואומר הרב חיד"א ע"ה, שפעם אחת הוא היה בחו"ל והזדמן לאחד מבתי הכנסת, ומכרו את פתיחת ההיכל, ואחד אמר שיתן מאה, וחברו אמר מאתיים, ועוד אחד אמר שלש מאות, וכן הלאה, והאחרון הוא זה שזכה בפתיחה, אבל כל אלו שקדמו לו ולא זכו בפתיחת ההיכל, גם כן שלמו מדין נדר. כיום אנן סהדי שכל מי שאומר סכום, כוונתו ודעתו אם יזכה במצוה, ורק מי שאמר את הסכום הגבוה וזכה במצוה, משלם.
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
תיקון ימי השובבי"ם
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה באנו לעולם הזה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
