ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
פעם אחת, הלך אחד ממשרתיו להטביל כלים יקרים מאד בנהר. לפתע, געש ורעש הנהר, וגל פרץ מתוכו וסחף את הכלים בנהר. המשרת נמלך בדעתו והחליט, שבביתו המפואר של רבי סעדיה כלל לא ירגישו בחסרון הכלים, ולא סיפר לרס"ג על האבידה.
עברה שנה, ושוב אותו משרת הלך להטביל כלים באותו מקום בנהר. שוב געש ורעש הנהר, והנה פלא, הנהר פלט מולו את הכלים שסחף לפני שנה.
שב המשרת לבית הרס"ג, וסיפר לו את הפלא הגדול. המשרת היה בטוח שרבי סעדיה ישמח מאד, ויודה לה' על הסייעתא דשמיא החריגה שיש לו, אך למרבה ההפתעה נאנח הרס"ג אנחה כבידה.
והנה, מאותו יום התהפך הגלגל על רבי סעדיה, הוא הפסיד את כל רכושו ואף נאלץ לעזוב את משרתו כראש ישיבת סורא. (אכן, מבחינה היסטורית, רס"ג נאלץ במשך מספר שנים לעזוב את משרת ראש הישיבה). משרתו שפוטר בעקבות ההפסדים הכספיים, נדד למצריים ושם הפך לבעל בית מכובד. רס"ג, לעומתו, הפך לעני ואביון ונאלץ לנדוד בדרכים, עד שיום אחד הגיע למצריים, ושם גילה אותו משרתו לשעבר והזמינו לביתו.
אך סאת הייסורים לא תמה. בעת שהותו בבית המשרת, חלה רס"ג במחלה אנושה והגיע עד שערי מוות. המשרת הביא רופאים מומחים, ואלו ייעצו לו לבשל מרק מכמה עופות מפוטמים ויקרים. את המרק לאדות עד שתשאר כף מרק מרוכזת מאד, וכף זאת לטפטף לפיו של החולה. עשה זאת המשרת, והשקיע בכך כסף רב. אך, לפתע, כשהגיש את המרק לפיו של החולה, נפל עכביש מהתקרה לתוך הכף, המרק הוקדח, וכל הכסף והמאמץ ירד לטמיון.
הצטער המשרת, אך למרבה תמהונו, דווקא על שפתי החולה ריחף חיוך קל. והנה, מרגע זה ואילך, הלך מצבו של החולה והשתפר, ובסופו של דבר גם שב למשרת ראש הישיבה ולמעמדו הכלכלי.
שאל המשרת את רס"ג: מדוע נהגת בניגוד להגיון, כשמצאתי את הכלים נאנחת, וכשהוקדח המרק חייכת?
ענה לו רס"ג: כתוב במשלי (כז, כד) "לא לעולם חוסן", ובהתאם לכך גם 'לא לעולם שבר'. כשהייתי בשיא החוסן, בשיא העשירות בצורה חריגה, הבנתי שמכאן אני יכול רק לרדת, ונאנחתי. לעומת זאת, כשהגעתי לשפל המדרגה בצורה חריגה עד שמרק התקלקל, הבנתי שמכאן אני יכול רק לעלות, ואעלה, ולכן שמחתי.
יש כאן אמירה רוחנית עמוקה. המפרשים שם במשלי מבארים, שחשוב שאדם יזכור שההצלחה אינה לעולם, ולכן אל לו לזלזל גם ברכוש פשוט. אמירה זו מלמדת שבעולם יש תמיד איזון בין הקצוות, ושום צד לא גדל בלי הגבלה.
ואכן, בטבע יש תמיד איזון. למשל, מול זיהום אוויר חריג, הטבע מוצא דרכים לטהר זאת בגשם או בשלג. בעלי החיים נולדים עם הורמונים של גדילה, שעוזרים להם לצמוח במהירות בשנותיהם הראשונות, ובכל זאת בשלב מסויים צמיחה זאת נבלמת והם מפסיקים לגדול. (לפני מספר שנים, היה אדם שהמשיך לצמוח ללא הגבלה, הפך לאדם הגבוה בעולם... ונפטר בגיל צעיר).
איזון זה של כוחות מלמד אותנו, שאנו הברואים החומריים מוגבלים, והכל נמצא בידי ה' האלוקים, הכולל ומאזן את כל הכוחות. לכן, חידש רס"ג, כשם שההצלחה מוגבלת, בסוף גם הירידה מוגבלת.
ואם תשאלו, הרי אנו רואים אנשים שהצלחתם בלתי מוגבלת, התשובה היא שאיננו מכירים אחד את בעיותיו של רעהו, ולכל אחד יש הצלחות וכשלונות.
בפרשת במדבר, ה' מונה את בני ישראל, ומחלקם לדגלים ושבטים. ה' משרטט את מבנה המחנה, כך שכל שבט נמצא בצד המתאים לו, ובמרכז - המשכן, מקום השראת השכינה בישראל. כך למדים אנו, שכדי שתשרה השכינה בתוכינו, עלינו לאזן בין כל הכוחות המצויים בקרבנו, ולתת לכל כוח את מקומו.
ויהי רצון, שנזכור תמיד שכל הכוחות וכל ההצלחות והכישלונות באים מה'. ובשעת כשלון, חלילה, נתחזק בכך ש"קץ שם לחושך", וודאי נשוב ונעלה מעלה מעלה! אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












