ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה בת משה יהודה
ואפרים בן יואל צור הי"ד
ועל מנת להילחם במצוות אלו גזרו היוונים על השבת, על ראש החודש ועל המילה, כפי שמובא במגילת אנטיוכוס (ז-יא): "ויען אנטיוכוס ויאמר לשריו... הבה נעלה עליהם ונבטל מהם את הברית אשר כורתה להם: שבת, ראש חודש ומילה" וגו' 1 . והסיבה למלחמתם של היוונים דווקא כנגד שלש המצוות הללו היתה, שמצוות אלו הן שורש התורה.
במקומות רבים 2 עומד המהר"ל על כך, שראשית הופעתו של כל דבר - הוא שורשו ותכליתו של אותו הדבר, ובו כלול כל הדבר. עיקרון זה נכון ביחס לכל דבר, וכמובן גם לגבי התורה. תחילת הופעתה של התורה היא בשלוש המצוות הללו, שניתנו עוד קודם לקבלת התורה: מצוות המילה ניתנה לאברהם אבינו, מצוות קידוש החודש ניתנה לבני ישראל במצרים: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" 3 , ומצוות השבת ניתנה במרה. כל שלוש המצוות הללו מהוות שורש התורה ותכליתה, ולכן נלחמו נגדן היוונים.
היוונים רצו להילחם בהקדמה של התורה, ועל ידי כך לגרום לנתק בין ישראל לתורה, שכן בלא הקדמה והכנה לתורה - אין אפשרות לגשת אליה. הם לא רצו להשמיד ולאבד את כל היהודים, אלא לאבד את ייחודו של עם ישראל. ואם כי הם לא הרסו את ההיכל, אלא רק פרצו בו פרצות, כדברי הפייטן "ופרצו חומות מגדלי", אומר המדרש 4 ש"'וחשך' - זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל" וכו'. וכן אומר שם המדרש בהמשך דבריו 5 לגבי הפסוק "והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו" 6 . שכן הם נלחמו נגד התורה, ורצו לגרום לנתק בינה לבין עם ישראל.
ובניצחונם של המכבים על היוונים היה משום ניצחון התורה וניצחון בני התורה על מלכות יוון, ולשם כך נקבע חג החנוכה.
חג החנוכה - חגם של בני התורה
כיון שכך, חג החנוכה הוא חגם של בני התורה, והדבר מרומז בשני מקומות.
ראשית מרומז ניצחונם של בני חשמונאי בברכתו של משה רבנו לשבט לוי: "ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה, מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון" 7 , שם כותב רש"י:
ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים, והתפלל עליהם, לפי שהיו מועטין - י"ב בני חשמונאי ואלעזר - כנגד כמה רבבות, לכך נאמר: 'ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה'.
וכידוע, ברכתו של משה רבנו לשבט לוי מובטחת לכל המפריש עצמו מענייני העולם לשם לימוד התורה, וכפי שכתב הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל:
ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ-ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'" וכו'.
ושנית מרומז הדבר בדברי הגמרא במסכת שבת 8 , האומרת ש"הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים", ומבאר שם רש"י ש"על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה". ודברים אלו של הגמרא מהווים אף בסיס לפסקו של הרמב"ם. הרמב"ם כותב 9 :
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.
לכאורה, אין זה מובן מדוע הוא כותב שדווקא מצוות נר חנוכה היא מצוה חביבה? הרי לכאורה אין היא שונה מכל שאר המצוות! מסביר זאת ה"מגיד משנה", שמקורו של הרמב"ם הוא בדברי הגמרא הללו. דברי הגמרא הללו ש"הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידיחכמים" אינם מליצה, אלא הם מהווים בסיס לפסקו של הרמב"ם, והם מלמדים שבניגוד לכל המצוות, ששכרם ניתן לעתיד לבוא, הרי במצוות נר חנוכה ניתן השכר מיד, ואם בניו של האדם הזהיר בנר חנוכה ילמדו תורה, הם יהפכו לתלמידי חכמים. והסיבה לכך היא כפי שבארנו למעלה, מהות חג החנוכה היא נצחון התורה ובני התורה על מלכות יון, שביקשה לעקור את יסוד התורה ואת הקשר בין התורה לישראל.
-------------------------
שיעור זה לקוח מתוך הספר "שיעורי הרב אברהם שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
