ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כשהביאו את השולחן לביתם, גילו לצערם שהשולחן אינו נכנס דרך המשקוף לתוך פתח החדר. השניים עמדו בפתח החדר אובדי עצות. השולחן, שעלה קצת פחות ממאתיים דולר, לא שווה אפילו דולר אחד אם לא ייכנס לתוך החדר! השולחן היה רחב בכסנטימטר מפתח החדר. לאחר מחשבות והתייעצויות החליטו לפרק את השולחן ולהרכיבו מחדש בתוך החדר.
מייד ניגש הרב נח לפעולה בעזרתה של אשתו. השניים החלו במלאכת הפירוק, אך כאשר הוריד הרב את מגירות השולחן קרא לאשתו: "בואי תראי, יש כאן שטר של 100 דולר!". הרב ניגש להוציא את השקית עם השטר אך לא עלה בידו. שניהם ראו את השטר המצבץ, אך נראה כי הוא תקוע. הרב המשיך בפירוק השולחן כשלפתע נשמעה חבטה על הרצפה. על הרצפה נחתה שקית קניות גדולה ובתוכה שטרות של 100 דולר. השניים לקחו את השקית והחלו לספור את השטרות. לאחר כדקה של ספירה, ועוד דקה של ספירה חוזרת, הבינו השניים שהם מחזיקים אוצר של ממש- 98 שטרות של 100 דולר שזה לא פחות ולא יותר מאשר 98 אלף דולר!!!
השניים הביטו זה בזה ובלי אומר ידעו מה עליהם לעשות. לאחר חיפוש מעמיק ולא פשוט הרימו צלצול לאשה שממנה הגיע השולחן. האשה שמעבר לקו, לא ידעה את נפשה מרוב התרגשות. כבר כמה חודשים שהיא מחפשת את הכסף ולא זוכרת היכן שמה אותו... סכום זה היה ירושה שקיבלה ממשפחתה תקופה קצרה קודם לכן.
כמובן, שהאשה לא ידעה כיצד להודות לזוג שהשיב לה באחת את 98,000 הדולרים האבודים שלה.
האם נהגו הרב נח ואשתו כהוגן כאשר השיבו את האבידה לבעליה? הרי לכאורה אין להשיב אבידה לגוי? (ראה שולחן ערוך רסו,א)
תשובת הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:
בירושלמי (בבא מציעא ח.) מובא מעשה על רבי שמעון בן שטח שתלמידיו קנו לו חמור מישמעאלי אחד. לאחר שקנו את החמור, מצאו תלמידיו אבן אחת טובה תלויה לו בצווארו. אמרו לו רבי: 'ברכת ה' היא תעשיר'. ה' זיכה אותך באבן יקרה שתתעשר ממנה. אמר להם ר"ש בן שטח: חמור לקחתי אבן טובה לא לקחתי. הלך והחזירה לאותו ישמעאלי, וקרא עליו אותו ישמעאל: ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח.
ועוד מסופר שם על חכם אחד, ורבי שמואל בר סוסרטיי שמו, שעלה לרומי. ובאותו זמן אבדה המלכה אחד מתכשיטיה היקרים. הוציאה המלכה כרוז במדינה: "כל מי שימצא האבידה ויחזירה תוך שלשים יום יקבל סכום כסף מן המלכה, ואם יחזירנו אחר שלשים יום יתיזו ראשו". מצא רבי שמואל את התכשיט. המתין ולא החזיר לה את התכשיט אלא לאחר שלשים יום. אמרה לו המלכה: האם לא היית במדינה ולא שמעת את הכרוז שהכרזתי שכל מי שיחזיר האבידה אחר שלושים יום יתחייב ראשו למלכה? אמר לה: "הייתי במדינה ושמעתי את הכרוז". אמרה לו: : ולמה לא החזרת לי את התכשיט תוך שלשים יום?" אמר לה: "כדי שלא תאמרו שבגלל פחד הכרוז החזרתי את האבידה, אלא מפני שכך צונו הקב"ה". שמעה המלכה והשתוממה לדבריו, ואמרה: "ברוך אלוהי ישראל" (וכמובן אל הרגה אותו)
מכאן רואים שזה מצוה להחזיר אבידה לגוי במקום שיש קידוש ה'. והוא גם לא יפסיד את הכסף אלא יקבל בשביל כך כפליים.
לסיכום: מצוה עשה ויקבל כפליים מה'.
(הערת דניאל קירש- בפתחי חושן הלכות אבידה העיר שאולי לדעת השולחן ערוך אין בעיה להשיב אבידה לגוי שאינו עובד עבודה זרה, אף אם אין בהשבה קידוש ה')
(ע"פ הספר 'כל משאלותיך' פרשת משפטים)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
