ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כשהביאו את השולחן לביתם, גילו לצערם שהשולחן אינו נכנס דרך המשקוף לתוך פתח החדר. השניים עמדו בפתח החדר אובדי עצות. השולחן, שעלה קצת פחות ממאתיים דולר, לא שווה אפילו דולר אחד אם לא ייכנס לתוך החדר! השולחן היה רחב בכסנטימטר מפתח החדר. לאחר מחשבות והתייעצויות החליטו לפרק את השולחן ולהרכיבו מחדש בתוך החדר.
מייד ניגש הרב נח לפעולה בעזרתה של אשתו. השניים החלו במלאכת הפירוק, אך כאשר הוריד הרב את מגירות השולחן קרא לאשתו: "בואי תראי, יש כאן שטר של 100 דולר!". הרב ניגש להוציא את השקית עם השטר אך לא עלה בידו. שניהם ראו את השטר המצבץ, אך נראה כי הוא תקוע. הרב המשיך בפירוק השולחן כשלפתע נשמעה חבטה על הרצפה. על הרצפה נחתה שקית קניות גדולה ובתוכה שטרות של 100 דולר. השניים לקחו את השקית והחלו לספור את השטרות. לאחר כדקה של ספירה, ועוד דקה של ספירה חוזרת, הבינו השניים שהם מחזיקים אוצר של ממש- 98 שטרות של 100 דולר שזה לא פחות ולא יותר מאשר 98 אלף דולר!!!
השניים הביטו זה בזה ובלי אומר ידעו מה עליהם לעשות. לאחר חיפוש מעמיק ולא פשוט הרימו צלצול לאשה שממנה הגיע השולחן. האשה שמעבר לקו, לא ידעה את נפשה מרוב התרגשות. כבר כמה חודשים שהיא מחפשת את הכסף ולא זוכרת היכן שמה אותו... סכום זה היה ירושה שקיבלה ממשפחתה תקופה קצרה קודם לכן.
כמובן, שהאשה לא ידעה כיצד להודות לזוג שהשיב לה באחת את 98,000 הדולרים האבודים שלה.
האם נהגו הרב נח ואשתו כהוגן כאשר השיבו את האבידה לבעליה? הרי לכאורה אין להשיב אבידה לגוי? (ראה שולחן ערוך רסו,א)
תשובת הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:
בירושלמי (בבא מציעא ח.) מובא מעשה על רבי שמעון בן שטח שתלמידיו קנו לו חמור מישמעאלי אחד. לאחר שקנו את החמור, מצאו תלמידיו אבן אחת טובה תלויה לו בצווארו. אמרו לו רבי: 'ברכת ה' היא תעשיר'. ה' זיכה אותך באבן יקרה שתתעשר ממנה. אמר להם ר"ש בן שטח: חמור לקחתי אבן טובה לא לקחתי. הלך והחזירה לאותו ישמעאלי, וקרא עליו אותו ישמעאל: ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח.
ועוד מסופר שם על חכם אחד, ורבי שמואל בר סוסרטיי שמו, שעלה לרומי. ובאותו זמן אבדה המלכה אחד מתכשיטיה היקרים. הוציאה המלכה כרוז במדינה: "כל מי שימצא האבידה ויחזירה תוך שלשים יום יקבל סכום כסף מן המלכה, ואם יחזירנו אחר שלשים יום יתיזו ראשו". מצא רבי שמואל את התכשיט. המתין ולא החזיר לה את התכשיט אלא לאחר שלשים יום. אמרה לו המלכה: האם לא היית במדינה ולא שמעת את הכרוז שהכרזתי שכל מי שיחזיר האבידה אחר שלושים יום יתחייב ראשו למלכה? אמר לה: "הייתי במדינה ושמעתי את הכרוז". אמרה לו: : ולמה לא החזרת לי את התכשיט תוך שלשים יום?" אמר לה: "כדי שלא תאמרו שבגלל פחד הכרוז החזרתי את האבידה, אלא מפני שכך צונו הקב"ה". שמעה המלכה והשתוממה לדבריו, ואמרה: "ברוך אלוהי ישראל" (וכמובן אל הרגה אותו)
מכאן רואים שזה מצוה להחזיר אבידה לגוי במקום שיש קידוש ה'. והוא גם לא יפסיד את הכסף אלא יקבל בשביל כך כפליים.
לסיכום: מצוה עשה ויקבל כפליים מה'.
(הערת דניאל קירש- בפתחי חושן הלכות אבידה העיר שאולי לדעת השולחן ערוך אין בעיה להשיב אבידה לגוי שאינו עובד עבודה זרה, אף אם אין בהשבה קידוש ה')
(ע"פ הספר 'כל משאלותיך' פרשת משפטים)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
