ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מזה שלושה שבועות מתכונן מר קמחי לסעודת השבע ברכות שעורך לכבוד נישואי בן אחיו האהוב.
את חצר ביתו קישט ואירגן על ידי טובי האמרגנים, והמקום לבש חג. גם בני ביתו לבשו את מיטב בגדיהם והיו נראים כמקבלי מלך ומלכה ממש.
אט, אט נכנסו המוזמנים לגינתו, כשגם עליהם ניכר עושרם הרב. כל המוזמנים היו חבריו הטובים של מר קמחי, כולם אנשי עסקים בעלי נכסים לרוב.
בין המוזמנים בלט אחד שלא היה אמיד כלל וכלל. אמנם עני מרוד לא היה, אך בהחלט ניכר עליו שחי בצמצום ולא ברווח, כפי שנהגו יתר המוזמנים. הרב ששון, אברך מתמיד, היה קרוב משפחתו של מר קמחי וגר באותו העיר.
דקות מעטות עברו, והחתן והכלה נכנסו לגינה כשהקהל שר ורוקד לפניהם ומובילם לכסאותיהם בראש השולחן. לאחר מכן הושיב מר קמחי את הרב ששון ליד השולחן ומיד קרא לחברו: "אנא, בא שב במקומך סמוך ל-חמור". המוזמנים כולם הסבו את פניהם כלפי מר קמחי וראו שהוא מושיב את אדון לוי ליד הרב ששון. הקהל לא הספיק לעכל את הדברים, כששוב אירע דבר דומה ומר קמחי הושיב אורח אחר ליד הרב באמרו שוב: "נא שב גם אתה ליד החמור..."
המוזמנים לא ידעו כיצד להתייחס לדבריו של מר קמחי ולא אמרו דבר מרוב הלם ובושה. גם הרב ששון האדים ונראה שסבל את סבלו בשקט ובדממה.
למחרת התייצב הרב ששון בפני בית דין וביקש: "ברצוני לתבוע את מר קמחי לדין תורה.
כשהגיע מר קמחי, פתח הרב ששון את פיו ואמר: " אתמול ביישני קרוב משפחתי זה, וקרא לי "חמור" בפני קהל." שמע מר קמחי את הדברים וענה: "חלילה לא התכוונתי לבייש את הרב הנערץ עלי ועל בני ביתי. בסך הכל התייחסתי לפסוק התורה "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים" וכוונתי הייתה לכבדו בכך שדימיתיו ליששכר. האם לא למד הרב רש"י על התורה שהפסוק משווה את יששכר לחמור מכיוון שהוא יגע בתורה?" צר לי שפירשת את דבריי באופן מוטעה.
האם יש לקבל את דבריו של מר קמחי שכוונתו היתה לכבד את הרב ששון, או שמא יש לקבל את דבריו של הרב ששון, שנפגע מאמירתו של מר קמחי ולתבוע פיצויי בושת ממר קמחי ולקנוס אותו?
תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:
הכל לפי ראות עיני הדיין. אם מר קמחי, בעל הבית שהעליב הוא אחד שיודע ספר ולפי העניין נראה שהוא ניסה להחמיא לתלמיד חכם בצורה מקורית ומענינת, אז ניתן להאמין לו שלכך נתכוון. ואם נראה לדיינים לפי העניין שבעל הבית לא התכוון לדברי רש"י שחמור רומז לתלמיד חכם, אלא כוונתו היתה לביישו, יש להתנהג אתו בהתאם וחייב לפצות את הנעלב על העלבון. ניתן ללמוד זאת מדברי המהר"י ברונא (סימן רג) שנשאל שאלה דומה וכך הוא השיב. הכל לפי מה שנראה לדיינים בכוונת הדברים.
על פי הספר קב ונקי, חושן משפט

יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז במסתרים תבכה נפשי מפני גווה
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















