ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מזה שלושה שבועות מתכונן מר קמחי לסעודת השבע ברכות שעורך לכבוד נישואי בן אחיו האהוב.
את חצר ביתו קישט ואירגן על ידי טובי האמרגנים, והמקום לבש חג. גם בני ביתו לבשו את מיטב בגדיהם והיו נראים כמקבלי מלך ומלכה ממש.
אט, אט נכנסו המוזמנים לגינתו, כשגם עליהם ניכר עושרם הרב. כל המוזמנים היו חבריו הטובים של מר קמחי, כולם אנשי עסקים בעלי נכסים לרוב.
בין המוזמנים בלט אחד שלא היה אמיד כלל וכלל. אמנם עני מרוד לא היה, אך בהחלט ניכר עליו שחי בצמצום ולא ברווח, כפי שנהגו יתר המוזמנים. הרב ששון, אברך מתמיד, היה קרוב משפחתו של מר קמחי וגר באותו העיר.
דקות מעטות עברו, והחתן והכלה נכנסו לגינה כשהקהל שר ורוקד לפניהם ומובילם לכסאותיהם בראש השולחן. לאחר מכן הושיב מר קמחי את הרב ששון ליד השולחן ומיד קרא לחברו: "אנא, בא שב במקומך סמוך ל-חמור". המוזמנים כולם הסבו את פניהם כלפי מר קמחי וראו שהוא מושיב את אדון לוי ליד הרב ששון. הקהל לא הספיק לעכל את הדברים, כששוב אירע דבר דומה ומר קמחי הושיב אורח אחר ליד הרב באמרו שוב: "נא שב גם אתה ליד החמור..."
המוזמנים לא ידעו כיצד להתייחס לדבריו של מר קמחי ולא אמרו דבר מרוב הלם ובושה. גם הרב ששון האדים ונראה שסבל את סבלו בשקט ובדממה.
למחרת התייצב הרב ששון בפני בית דין וביקש: "ברצוני לתבוע את מר קמחי לדין תורה.
כשהגיע מר קמחי, פתח הרב ששון את פיו ואמר: " אתמול ביישני קרוב משפחתי זה, וקרא לי "חמור" בפני קהל." שמע מר קמחי את הדברים וענה: "חלילה לא התכוונתי לבייש את הרב הנערץ עלי ועל בני ביתי. בסך הכל התייחסתי לפסוק התורה "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים" וכוונתי הייתה לכבדו בכך שדימיתיו ליששכר. האם לא למד הרב רש"י על התורה שהפסוק משווה את יששכר לחמור מכיוון שהוא יגע בתורה?" צר לי שפירשת את דבריי באופן מוטעה.
האם יש לקבל את דבריו של מר קמחי שכוונתו היתה לכבד את הרב ששון, או שמא יש לקבל את דבריו של הרב ששון, שנפגע מאמירתו של מר קמחי ולתבוע פיצויי בושת ממר קמחי ולקנוס אותו?
תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:
הכל לפי ראות עיני הדיין. אם מר קמחי, בעל הבית שהעליב הוא אחד שיודע ספר ולפי העניין נראה שהוא ניסה להחמיא לתלמיד חכם בצורה מקורית ומענינת, אז ניתן להאמין לו שלכך נתכוון. ואם נראה לדיינים לפי העניין שבעל הבית לא התכוון לדברי רש"י שחמור רומז לתלמיד חכם, אלא כוונתו היתה לביישו, יש להתנהג אתו בהתאם וחייב לפצות את הנעלב על העלבון. ניתן ללמוד זאת מדברי המהר"י ברונא (סימן רג) שנשאל שאלה דומה וכך הוא השיב. הכל לפי מה שנראה לדיינים בכוונת הדברים.
על פי הספר קב ונקי, חושן משפט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
