ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
כך מספר פעמים סיכם ותמצת את הפירוש, עד שגילו לו שחפץ ה' בידו הצליח, ופירושו מתומצת ובו מצויים סודות התורה.
והנה, התברר, שהפירוש הוא מילה במילה... פירושו של רש"י הקדוש...
יש כאן אמירה עמוקה ויסודית על פירושו של רש"י בפרט, (שיום ההילולא שלו כט' תמוז), ועל כל פרשנינו הגדולים בכלל. כידוע, רש"י הוא גדול פרשני התנ"ך והתלמוד שבכל הדורות עד שכונה בשם 'פרשנדתא' (פרשן הדת). פירושו הוא הפשוט ביותר, עד שכל ילד נחשף בתחילת לימודו לפירוש רש"י, ופירושו הוא גם העמוק ביותר, עד שגדולי עולם יושבים דנים ומעמיקים בדבריו, ומוצאים בהם תילי תילים של חידושים עצומים.
כידוע, רש"י העיד על פירושו (בראשית ג, ח) "יש מדרשי אגדה רבים... ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו".
יש כאן אמירה עמוקה הנוגעת לפרשנות. לכל יהודי יש אות מיוחדת בתורה, וכל אחד יכול להוסיף ולחדש משהו בתורה, בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר'. רבים בטוחים, שכדי לחדש בתורה, עליהם להפליג למחוזות חדשים ובכך לחדש. אמת, פעמים רבות הם יביאו בדרך זו חידושים לעולם, אך בדרך זו גם מרובה הסכנה, כי לעיתים החידושים הם חידושים שלהם הסוטים מההקשבה לתורה הניתנת מסיני, ונמצא שחידוש יש כאן אך לא חידוש בתורה.
לפיכך, כדי להביא חידוש תורני אמיתי, על האדם קודם כל להיות פרשן פשט כרש"י. הפרשן עניינו להתבטל לדברי הכתוב, להיות נאמן אליהם, ומתוך כך זורמת אליו הבנת הכתוב. ובאמת, כל אדם שיושב ולומד ומבין את דברי התורה, מביא תורה חדשה לעולם, וזוכה ל'יגדיל תורה ויאדיר', וזאת מפני שלכל אדם נקודת הבנה והסתכלות מעט שונה מרעהו, כך שנמצא שגם אם האדם מכוון להבנה הפשוטה של התורה שהוא לומד, הרי שנולדת כאן הבנה חדשה בעולם, והתורה מתגדלת ומתחדשת (לפי אורות התורה ב, א).
רש"י הוא ממש הסמל והדוגמא לעניין זה. כל כולו ביטול לדברי הכתוב, ודווקא מתוך כך זכה לחדש ולהביא את כל עומקי העומקים.
אין זה בא, חלילה, להוריד מגדולתם של כל האחרים, אך זה בא ללמדנו שגם מי שמוסיף ומחדש, אם ברצונו לחדש תורת אמת כהמשך לתורה מסיני, עליו ללמוד תחילה רש"י וללכת בדרכו של רש"י, ולהיות קשוב לתורה ולגמרא, להתבטל אליהם, ורק מתוך כך להוסיף ולחדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
