ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
בינוניים תלויין ועומדין
הגמרא אומרת (ר"ה טז:):"א"ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר"ה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ, זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה".
מימרא זו מגלה לנו קצת את המשמעות של ראש השנה. אע"פ שאין זה מופיע בתורה שבכתב, בתושבע"פ זה כן מופיע. "רבינו-בחיי" כותב – יום שיש לו יותר עומק משאר ימות השנה, התורה מסתירה את המשמעות שלו. מכך שהתורה מסתירה את המשמעות בלי לפרט, זה סימן שיש משמעות עצומה לראש השנה.
המלך המשפט
ישנה מחלוקת (ר"ה יא.) האם העולם נברא בחודש תשרי או שנברא בחודש ניסן. בתפילת ר"ה אנו אומרים "היום הרת עולם", ובפשטות, זה לפי השיטה שבתשרי נברא העולם. אומר התוס' (כז. ד"ה כמאן מצלינן) שגם לפי מ"ד בניסן נברא העולם, לא קשה מה שאנו אומרים בר"ה "היום הרת עולם". שגם אם העולם נברא בניסן אבל הוא עלה במחשבה להיבראות בחודש תשרי, ועל זה אנו אומרים "היום הרת עולם". הפירוש הוא שהיום הייתה נקודת ההתחלה, המחשבה.
שואל הגר"א, מדוע חוגגים את ראש השנה ביום שבו עלה במחשבה להבראות? ומסביר, שהרי רש"י על התורה – על הפסוק (בראשית א, א) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" כותב "שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין". ועל זה אנו מתייצבים בראש השנה שהוא יום הדין, על הנקודה הראשונית הבסיסית שהייתה לברוא את העולם על פי מידת הדין בלי שיתוף מידת הרחמים.
"היום הרת עולם" – הנקודה הראשונית. לכן בתפילת ראש השנה, אנחנו אומרים "המלך המשפט", ולא "מלך אוהב צדקה ומשפט", מפני שבימים אלו אנו שותפים לתוכנית הראשונה של בריאת העולם של מידת הדין, לכן, אנחנו לא מצמידים את הביטוי של "מלך אוהב צדקה ומשפט". אלא אנחנו מבטאים שהעוצמה של הימים האלה זה ב"המלך המשפט", במידת הדין, מפני שזה זמן התחדשות היצירה והתחדשות הבריאה, התחדשות האדם עצמו, (תהילים ב, ז) "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ".
מבאר רש"י במסכת ברכות (יב.) על הביטוי שהזכרנו, "המלך המשפט" – "לפי שבימים הללו מראה מלכותו לשפוט את העולם". המציאות של משפט העולם, זה בעצם גילוי מלכותו. כמו שכתוב במשלי (כט, ד) "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ". הביטוי של מלכות הוא, שיש לו את הכוח לשפוט. ביום שאנו מקבלים על עצמנו להמליך את ד" הביטוי של קבלת מלכות ד' הוא בכך שאנו מקבלים גזירותיו במשפט.
הירושלמי בר"ה (פ"ד, ה"ח) כותב: "ר' לעזר בי ר' יוסי בשם ר' יוסי בר קצרתא בכל הקורבנות כתיב "וְהִקְרַבְתָּם" וכאן (ר"ה) כתיב "וַעֲשִׂיתֶם", אמר להן ד' מכיון שנכנסתם לדין לפני בר"ה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה".
בריאה חדשה, זה המהות של ר"ה וכפי שהסברנו. (במדבר כט, ב) "וַעֲשִׂיתֶם" שנאמר בפרשת הקורבנות דהיינו פרשת פנחס, לידו גם נאמר הביטוי (שם שם, א) "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". ויש להבין מדוע נזכרה תקיעת השופר בפרשת הקורבנות. הטעם הוא שתקיעת שופר וקורבנות ראש השנה מוזכרים יחד כיון שיש להם מכנה משותף אחד שהוא הפסוק "וַעֲשִׂיתֶם", שמבטא את המהות של ר"ה, את הבריאה החדשה כמו שביאר הירושלמי. לא בכדי את תקיעת השופר אנו תוקעים בסמיכות לתפילת המוסף, שבה אנו מזכירים את קורבנות היום והטעם הוא מפני המכנה המשותף של "וַעֲשִׂיתֶם" שכתוב בפרשת פנחס.
חג שהחודש מתכסה בו
כתוב בישעיהו (נח, א) "כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ". הנביא אומר לנו שבתקיעת השופר האדם יכול להביע את הרצונות הכי עמוקים שיש לו. שופר זהו אותו קול ד' שמתגלה בתוכנו, בתוך כל אחד ואחד . לא בכדי למדו חז"ל (ביצה טז.) מהפסוק (תהילים פא, ד) "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" באיזה חודש תוקעים בשופר. (ר"ה ח:) "איזהו חג שהחודש מתכסה בו? הוי אומר – זה ר"ה". ויש לשאול, למה לא כתוב במפורש מתי זמן תקיעת השופר? מדוע אנו צריכים להדגיש את העובדה שהירח מתכסה בחג הזה? אלא זה בא להבליט שיש כאן קשר מהותי לעניין של חידוש הלבנה שכן ההתכסות של הלבנה היא זו בעצם שמורה ומסמלת לנו את ההתחדשות המתמדת שקיימת בעולם ובפרט ביום ר"ה. החודש מתחדש, והזמן מתחדש, וזה הזמן שהשופר יכול לבטא את הרצונות האמיתיים שלנו, כדי שאנחנו נלך במסלול חדש, בנתיבות חדשות כפי שהבורא מצפה מאתנו.
הרב זצ"ל כותב: " ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת כי כל זמן מאיר בתכונתו" (אגרות-הראי"ה, שע"ח). אני חושב שאין הדברים אמורים רק למי שבא לחדש דברים עליונים בעלמא.גם כשמגיע הזמן שהאדם עצמו צריך להתחדש, עליו להיות מחובר לכל הסובב אותו, לראות מה הקב"ה עשה איתו במשך השנה האחרונה. צריך להתחבר לאותו זמן שמאיר בתכונתו כדי שנהיה טובים יותר, כדי שנהיה אמיתיים יותר, כדי שנהיה ישרים יותר . ובוודאי ובוודאי שביחד עם קול השופר, שהוא הקול שנותן לנו את היכולת לגלות את כך ש"רצוננו לעשות רצונך", ודאי שאז האדם בורא את עצמו בצורה הגונה וישרה יותר.
וזה מה שכתוב בפסוק (בראשית ב, ז) "וַיִּיצֶר ד' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם". אומרים חז"ל (בראשית רבה יד, ה), שבשונה מכל מקום בתורה, כאן כתוב "וייצר" עם שני יו"דים, והכוונה כאן על שתי יצירות – אחת לעולם הזה, ואחת לעולם הבא. המשמעות היא שבריאה של האדם הראשון היא לא חד פעמית אלא בריאה כזאת שיש לה זמנים בהם היא יכולה להתחדש כאן בעולם הזה.
דוד המלך אומר (תהילים קב, כ) "וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ". על איזה עם מדובר? אומר המדרש (שוחר טוב ס' ק"כ), שהפס' מדבר על אותם הדורות שהיו כמתים במעשיהם ובאים ומתפללים לפניך בראש השנה ויוהכ"פ, ואתה בורא אותם כבריאה חדשה. מי שמרגיש את החוויה הנפשית הזו, שיודע מה ניצב לפניו בראש השנה, איזה חסד גדול עשה ד' לנו ביום זה, שבו אנו יכולים לבחור בדרך העולם הבא בעולם הזה – הוא בבחינת "יהלל י-ה", בחג הסוכות.
כתוב (בראשית כב, יב): "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה". הפסוק הזה נאמר לאברהם אבינו ביום השלישי שהיה יום ר"ה, באותו יום שכולנו נבראנו מחדש בעקידת יצחק. (שם שם, יד) "אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד" יֵרָאֶה" לעתיד לבוא, וזו הסגולה והתכונה והמשמעות האמיתית של יום ראש השנה. ביום הזה הקב"ה נותן לנו מחדש, נותן לה אמון מחדש, שנבחר את הדרך מעשי איש ופקודתו . נאמר בתהילים (קמח, יד) "לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ" – אנו קרובי תשובה. זה לא דבר שאנו צריכים לרכוש אותו מבחוץ, ישראל בטוחים בקב"ה שלא חפץ במות המת והכוחות שנותן לנו הם יהיו קביעא וקיימא ולא יילקחו מאיתנו, ועל כן, נוכל להתגבר. בזמן הזה, ביום ר"ה, נתן לנו ד' את האפשרות לתשובה, לצאת מהמסלול של הבינוניות, של אדם שלא יודע איפה עולמו הרוחני באמת. על זה אנו מברכים "שהחיינו וקיימנו" ביום ר"ה – על שנתנה לנו האפשרות החדשה לבחור מסלול חדש, אנו יכולים לבחור לחיות את העולם הבא כבר בעולם הזה. הקב"ה ייתן לכולנו את הסיעתא דשמיא המיוחדת כפי שהיתה בתחילת הבריאה, לשוב באמת בתשובה שלמה לפניו ולהיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים אמן.
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אוצרות בלב הים
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
