ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, מֵאַחַר שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתַב בּוֹ שְׁבִיתָה לְעַצְמוֹ, וּמֵרֹב אַהֲבָתוֹ אוֹתָנוּ נְתָנוֹ לָנוּ לִשְׁבֹּת בַּיּוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (שם נו ד) 'וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי', וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ, מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ שֶׁלֹּא נְקַבֵּל עָלֵינוּ שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה. וּבִפְרָט בַּעַל הַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוּא בְּעַצְמוֹ תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שבת קיח:) הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל מַעֲלַת הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת דְּאָמְרוּ אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ. לָכֵן צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לִהְיוֹת זָהִיר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת יוֹתֵר, כָּרָמוּז בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית:
(גנזי המלך, תיקון הברית אות נב)
יקדים לקבל את השבת
בְּרֵאשִׁית. רָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּעוֹד יוֹם רַב תְּקַבֵּל אוֹר שַׁבָּת. לִרְמֹז דְּצָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת זָרִיז וְזָהִיר לְקַבֵּל הַשַּׁבָּת בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (שבת קיט.) חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בּוֹאוֹ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכְּתָא. וְגַם כֵּן נֶאֱמַר בַּשַּׁבָּת (שמות כ ח) 'זָכוֹר' וְ'שָׁמוֹר' (דברים ה יב), 'זָכוֹר' כְּנֶגֶד הַיּוֹם וְ'שָׁמוֹר' כְּנֶגֶד הַלַּיְלָה. וְלָכֵן צָרִיךְ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לִפְנוֹת מִכָּל עֲסָקָיו, וּלְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת, וּלְקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה. וְזֶה מוֹעִיל לְבַעַל תְּשׁוּבָה יוֹתֵר, כִּי זוֹהִי תְּשׁוּבָה מֵעֵין הַמְּשׁוּבָה, כִּי תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה שָׂמֵחַ לִדְבַר עֲבֵרָה וּמַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב כְּדֵי לְמַלֹּאת תַּאֲוָתוֹ, לְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוֵּת צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ לִדְבַר מִצְוָה וּלְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב עָלֶיהָ, וּבִפְרָט שַׁבָּת צָרִיךְ לְהַקְדִּים יָפָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לְקַבְּלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. וְזֶהוּ תִּקּוּן גָּדוֹל לְבַעַל תְּשׁוּבָה, וּלְפִיכָךְ בָּא הָרֶמֶז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּרֵאשִׁית כָּאָמוּר:
(גנזי המלך, תיקון הברית אות נג)
זהירות בג' סעודות שבת וסעודת מלוה מלכה
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים (בראשית א א). רָאשֵׁי תֵּבוֹת רִאשׁוֹנָה יִצְחָק ב' אַבְרָהָם שְׁלִישִׁית תָּם רְבִיעִית דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְלַוּוֹת הַמַּלְכָּה, וְהִנֵּה ד' דְּ'דָוִד' רְמוּזָה בָּאוֹתִיּוֹת בֵּי"ת וְאָלֶ"ף דְּבָרָא וְאָלֶ"ף דֵּאלֹהִים גִּימַטְרִיָּא ד'. וְהָרֶמֶז בָּא עַל סְעֻדּוֹת הַשַּׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בִּשְׁמִירָתָם הַרְבֵּה לְקַיְּמָן כָּל אַחַת בְּעִתָּהּ. וְכַמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עַל קִיּוּמָן, וּבִפְרָט הָרַב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בָּאִדְּרָא (זוהר ח"ג רפח:), דְּאָמַר אַסְהַדְנָא עָלַי וְכוּ' דְּלֹא בִּטֵּל שׁוּם סְעֻדָּה מֵהֶם מִיָּמָיו. וּמַה נַּעֲנֶה אֲנַן יַתְמֵי דְּיַתְמֵי דְּכֻלָּנוּ מְלֵאִים פְּגָמִים, וְגַם בְּאֵלֶּה הַסְּעֻדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם הֲנָאַת הַגּוּף אָנוּ מִתְעַצְּלִים מִלְּקַיְּמָן. עַל זֶה מָצְאָה קְפִידָא מָקוֹם לָנוּחַ וְהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג, אוֹמֵר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה אֻמָּה שֶׁבָּחַרְתָּ, בִּסְעֻדּוֹת הָרְשׁוּת שֶׁאֵין בָּהֶם שָׂכָר אֶלָּא עֹנֶשׁ הֵם מִזְדָּרְזִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזַק, וּבִסְעֻדַּת מִצְוָה הֵם מִתְעַצְּלִים וּמְבַטְּלִים אוֹתָן. עַל כֵּן יְרֵא ה' יִזָּהֵר בְּקִיּוּמָן מְאֹד, וְלֹא יִתְעַצֵּל וְלֹא יְבַטֵּל שׁוּם אֶחָד מֵהֶן, כִּי הַמְבַטֵּל שׁוּם אֶחָד מֵהֶן עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, וּבִפְרָט שֶׁהֵן כְּנֶגֶד אֲבוֹת הָעוֹלָם, וְאִם יְבַטֵּל שׁוּם אֶחָד מֵהֶן לֹא מִלְּבַד עָנְשׁוֹ הַגָּדוֹל וּפְגָמוֹ לְמַעְלָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָב מֵהָאָבוֹת שֶׁבִּטֵּל סְעֻדָּתוֹ הֲרֵי הוּא לוֹ מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר אִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי:
וּבִפְרָט שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה סְגֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שבת קיח.) שֶׁבִּזְכוּתָן אָדָם נִצּוֹל מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וְגַם כֵּן הֵן תִּקּוּן גָּדוֹל לִסְעֻדּוֹת הָרְשׁוּת וּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. וְכֵיוָן שֶׁכָּל כָּךְ תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בָּהֶן אֵיךְ יִתְעַצֵּל הָאָדָם לְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה וּלְהַגְדִּיל עֹנֶשׁ עָלָיו. גַּם סְעֻדָּה רְבִיעִית צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּקִיּוּמָהּ לְלַוּוֹת הַמַּלְכָּה [וכו']. וְהִנֵּה בַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה יוֹתֵר כְּדֵי לְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוֵּת, כִּי כָּל הַחַטָּאִים וְהָעֲוֹנוֹת רֻבָּם כְּכֻלָּם נִמְשָׁכִים מֵרִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּסְעֻדּוֹת הָרְשׁוּת. וְלָכֵן לְתַקֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּסְעֻדּוֹת הַשַּׁבָּת לְקַיְּמָן כָּרָאוּי וְשֶׁלֹּא יְבַטֵּל שׁוּם אַחַת מֵהֶן, וְלָכֵן נִרְמְזוּ בִּבְרֵאשִׁית הָרוֹמֶזֶת לַתְּשׁוּבָה:
(גנזי המלך, תיקון השכינה אות נה)
קדושת שבת מסייעת לקבלת תשובתו
בְּרֵאשִׁית. רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁבָּת אַף תָּפְתֶּה רְשָׁעִים בּוֹ יָנוּחוּ. לִרְמֹז לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (זוהר ח"ב לא:) כִּי הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנָּם נָחִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהַטַּעַם מְפֻרְסָם, מִשּׁוּם דִּבְיוֹם שַׁבָּת עֲשָׂאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנוּחָה לְכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ יָנוּחוּ בּוֹ בֵּין הַחַיִּים בֵּין הַמֵּתִים, זוּלַת מִי שֶׁלֹּא הָיָה מְשַׁמֵּר שַׁבָּת בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים אַף בְּמוֹתוֹ לֹא יִמְצָא מְנוּחָה. וּבָא לִרְמֹז לְבַעַל תְּשׁוּבָה, כִּי הַשַּׁבָּת כְּשֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ כָּרָאוּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל וְסִיּוּעַ לִתְשׁוּבָתוֹ, כִּי הֲלֹא תִּרְאֶה בְּאוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁהוּא עוֹלַם הַדִּין וְהַחֶשְׁבּוֹן אַף הָרְשָׁעִים נָחִים בּוֹ, אִם כֵּן מְסַיֵּעַ אַף לָרְשָׁעִים לָתֵת לָהֶם מְנוּחָה, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁאָדָם מִתְנַחֵם עַל הָרָעָה וּמִתְחָרֵט וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה וּמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי שְׁמִירַת שַׁבָּת הִיא סִיּוּעַ גָּדוֹל לְקַבָּלַת תְּשׁוּבָתוֹ:
(גנזי המלך, תיקון השכינה אות נז)
תשובה מקובלת בשבת
בְּרֵאשִׁית. רָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּשַׁבָּת שׂוֹטְנִים יוֹרְדִים אֶל תְּהוֹמָא רַבָּא. בָּא לִרְמֹז לְמַה שֶּׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב קלה:) וּבְדִבְרֵי הַמְקֻבָּלִים ז"ל (ראה שער הכונות ענין ראש חודש), דִּבְיוֹם הַשַּׁבָּת רַחֲמִים גּוֹבְרִים וְכָל הַדִּינִים מִתְבַּטְּלִים וּלְפִיכָךְ אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנָּם כָּבָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַדִּינִים מִתְבַּטְּלִים, גַּם הָאֵשׁ שֶׁבּוֹעֶרֶת מִכֹּחָם מִתְבַּטֶּלֶת וְכָבָה. וּלְפִיכָךְ כֵּיוָן שֶׁסִּטְרָא אַחֲרָא אֵין לָהּ שְׁלִיטָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הַתְּשׁוּבָה מְקֻבֶּלֶת בַּיּוֹם הַהוּא, דְּאֵין שָׂטָן מְקַטְרֵג שֶׁיְּקַטְרֵג עָלָיו. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר בַּעַל תְּשׁוּבָה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּלְהוֹסִיף תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן דְּיוֹם קָדוֹשׁ הוּא לֵאלֹהֵינוּ, בְּוַדַּאי דְּהַתְּשׁוּבָה מְקֻבֶּלֶת בְּיוֹם זֶה, דְּעֵת רָצוֹן הוּא:
(גנזי המלך, תיקון השכינה אות נח)
השגחת הבורא בכל עת
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי וְכוּ' (תהלים כג א-ג). הַכַּוָּנָה הִיא דְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה נִזְהָר תָּמִיד שֶׁלֹּא לְהָסִיר מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּלָל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוּא בְּעַצְמוֹ (שם טז ח) 'שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט', וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע הָאֱמֶת הָעִקָּרִי בַּמֶּה שֶׁהִנְהִיג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הָרוֹעֶה אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם כַּצֹּאן, וּכְמוֹ שֶׁהַצֹּאן אִם אֵין לָהֶם רוֹעֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהֵיכָן יוֹלִיכֵם, כְּרֶגַע יֹאבְדוּ, כָּךְ אִם חַס וְשָׁלוֹם נִסְתַּלְּקָה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ מִבְּנֵי הָעוֹלָם, בְּרֶגַע אֶחָד יֹאבְדוּ. וּכְמוֹ שֶׁהָרוֹעֶה מַשְׁגִּיחַ בַּצֹּאן לְהֵיטִיב לָהֶם, כָּךְ הַצֹּאן שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם צְרִיכִים לֵידַע הָרוֹעֶה וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. וְזֶהוּ עִקַּר הָעֲבוֹדָה, כְּשֶׁיֵּדַע הָאָדָם שֶׁהָרוֹעֶה אוֹתוֹ מַשְׁגִּיחַ בּוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּבוֹשׁ וְיִכָּלֵם מִמֶּנּוּ, וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ וְלֹא יִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם ה' רֹעִי דְּהַיְנוּ אֲנִי מְחַשֵּׁב תָּמִיד שֶׁהַשֵּׁם הוּא הָרוֹעֶה אוֹתִי וּמַשְׁגִּיחַ בִּי, וּבָזֶה אֲנִי בּוֹשׁ וְיָרֵא מִלְּפָנָיו וְעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ תָּמִיד, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא אֶחְסַר כָּל טוּב לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ לֹא אֶחְסָר. וּבְלֶכְתִּי לְאוֹתוֹ עוֹלָם מֻבְטְחַנִי שֶׁבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי שֶׁהוּא גַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי הוּא גַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת הִיא גֵּיהִנֹּם (עירובין יט.):, דְּהַיְנוּ אַף כִּי תּוֹלִיכֵנִי לַגֵּיהִנֹּם מֻבְטְחַנִי שֶׁלֹּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹנִי הוֹלַכְתַּנִי שָׁם, כִּי אִם לְזַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁהִרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה וּלְהַעֲלוֹתָם מִשָּׁם, אֲבָל אֲנִי בְּעָבְרִי שָׁם לֹא אִירָא רָע, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לִי שׁוּם נֶזֶק, וְהַטַּעַם כִּי אַתָּה עִמָּדִי, אֲפִלּוּ בְּלֶכְתִּי שָׁם אַתָּה עִמָּדִי. וְאַדְּרַבָּא הֲרָמָה גְּדוֹלָה עָשִׂיתָ לִי בָּזֶה שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁבֶט וְהַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ שָׁמָּה עָשִׂיתָ לִי מִשְׁעֶנֶת וּסְמִיכָה, וְכָל הָעוֹלָם רוֹאִים וּתְמֵהִים שֶׁהֲרֵי כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס לַגֵּיהִנֹּם נִכְנָס כִּי אִם לִדּוֹן בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לְטוֹבָה, כִּי לֹא נִכְנַסְתִּי כִּי אִם לְהַצִּיל אֲחֵרִים וַאֲנִי לֹא יַגִּיעַ לִי שׁוּם נֵזֶק, וְזֶה שֶׁאָמַר שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי, דְּהַיְנוּ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם שִׁבְטְךָ, שָׁמָּה עָשִׂיתָ לִי מִשְׁעַנְתֶּךָ, וּלְפִיכָךְ זֹאת הִיא נֶחָמָתִי:
כשמעלה הרשעים מגיהנם חוזרים לחלק הקדושה
הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, הַכַּוָּנָה בָּזֶה, שֶׁהָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה שֶׁהִרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה וְהָיוּ טְבוּעִים בַּגֵּיהִנֹּם, הָיוּ חֵלֶק הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וּכְשֶׁיַּעֲלוּ מִשָּׁם חָזְרוּ לְחֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָמַר 'תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי', דְּהַיְנוּ הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מַאֲכָל לַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהָיוּ בְּשֻׁלְחָנָם שֶׁהִיא גֵּיהִנֹּם, חָזְרוּ לְשֻׁלְחַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא גַּן עֵדֶן, וְזֶהוּ 'תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן' שֶׁהֵם אֵלֶּה הָרְשָׁעִים שֶׁעָלוּ עִמִּי, חָזְרוּ לְשֻׁלְחָנִי שֶׁהוּא שֻׁלְחַן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא גַּן עֵדֶן, וְזֶה 'נֶגֶד צֹרְרָי' שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהָיוּ בְּחֶלְקָם וְיָצְאוּ מֵהֶם. וּמַה שֶּׁאָמַר דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בָּרְשָׁעִים הַנִּדּוֹנִים בַּגֵּיהִנֹּם, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (ירמיה ל כג) 'הִנֵּה סַעֲרַת ה' חֵמָה יוֹצְאָה סַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל' (חגיגה יג:), וְשׁוֹתִים גַּם כֵּן שָׁם כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, וְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי עוֹבֵר שָׁם לֹא יָחוּל עַל רֹאשִׁי כְּמוֹ הָרְשָׁעִים, וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַה שֶּׁשּׁוֹתִים הָרְשָׁעִים, רַק דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי וְכוֹסִי רְוָיָה, אַךְ זֹאת אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי שֶׁאֶהְיֶה מִתְעַסֵּק כָּל יָמַי לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד לִשְׁמֶךָ, וּבָזֶה מֻבְטְחַנִי שֶׁאֵשֵׁב בְּבֵית ה' שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא לְאֹרֶךְ יָמִים:
(דורש טוב, דרוש ז' לנפטרים)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש












