ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
אולם, בעיני הבעש"ט לא מצא חן שרבי זאב רשם את הכוונות על הדף, (שהרי הן צריכות להיות רשומות בחדרי הלב), והוא פעל בכוחותיו הטמירים שהדף יעלם.
כשניגשו לתקיעת שופר, חיפש רבי זאב את הדף, וגילה שהוא נעלם. הצטער רבי זאב צער גדול, שיהיה מוכרח לתקוע בשופר ללא הכוונות, ותקע בלב שבור ומורתח...
לאחר התקיעות, אמר לו הבעש"ט – דע לך, שלכל שער בשמיים יש מפתח שפותח אותו. הכוונות הם כמו מפתחות, שפותחים את השערים. אולם, אפשר לפתוח שערים גם בדרך נוספת, לשבור את המנעולים בגרזן, שבכוחו לפתוח את כל השערים. הלב השבור הוא כמו גרזן, שפותח את כל השערים בשמיים...
במבט ראשוני, לב שבור וגרזן הם שני הפכים. לב שבור מבטא כביכול חולשה ורפיון, וגרזן מבטא תוקף ועוצמה, אך דווקא ניגוד זה הוא עניינו של ראש השנה.
מצאנו במשנה (ראש השנה כו, א) – "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן". בהבנה פשוטה, אפשר ללמוד מכאן שכל הקרניים של החיות והבהמות (הטהורות) כשרים לשופר חוץ משל פרה.
אולם, הר"ן במקום, וכך פוסק השולחן ערוך (תקפו, א) מעירים שרק חלק מקרני הבהמות והחיות כשרים לשופר. הם מדקדקים שכתוב "כל השופרות" ולא 'כל הקרניים'. שופר הוא מלשון 'שפופרת', כלומר רק קרן שיש לה קליפה חיצונית קשה ופנים רך, שאותו אפשר לשלוף מתוך המעטה החיצוני, כשרה לשופר, מפני שהיא מראש עשויה כשפופרת. אולם קרן שהיא חתיכה אחת קשה ומלאה, הרי באופן טבעי היא לא עשויה כשפופרת, אלא היא 'קרן' חזקה וקשה, ולכן היא פסולה. זו הסיבה שקרניים של ראם או צבי, שהם מלאים וקשים מבפנים, פסולים לשופר. (קרן הפרה, לפי חלק מהשיטות, היא מקרה ביניים בין שופר לקרן, ולכן ציינו במיוחד שהיא פסולה).
הקרן מבטאת תקיפות וחוזק, "וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח", והיא פסולה בראש השנה. לעומת זאת, השופר החלול באמצעו, מבטא את הביטול שלנו כלפי ה', שאנו נפתחים אליו ולאורו, וזו עבודת ה' שמתאימה לראש השנה. מדוע?
בראש השנה ה' שב ובורא את העולם, ונותן לו כוחות חיים חדשים בזמן תקיעת שופר. לפיכך, כשאנו באים לתקיעות, עדיין אין לנו כח, ואין לנו יכולת להיות 'קרן'. אולם, אם אנו באים בבחינת 'שפופרת', מתבטלים אליו ונפתחים להיות צינורות שלו, הרי הוא מזרים אלינו ויוצר בנו כוחות חיים.
וכאן מגיעה הנקודה, שבה דווקא הלב השבור הופך להיות גרזן, דווקא מי שמתבטל לה' מקבל כוחות עצומים. הגמרא שם מבארת שגם השופרות נקראים בנביא 'קרן'. המקור לכך הוא בספר יהושע (ו, ה), כשה' מצווה על כיבוש יריחו, הוא אומר ליהושע שיקיפו את העיר שבעה ימים וכו' ויתקעו בשופרות. וכשיגמרו את ההקפות והתקיעות בשופרות, לפתע הלשון משתנה והשופר נקרא גם קרן, "במשוך בקרן היובל, בשומעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר...".
נמצאנו למדים, שכל התקיעות השופר נקרא שופר, אולם כשמסתיימת התקיעה האחרונה, הוא קרוי קרן, וה' נותן כוח לכבוש את העיר. מי שבא לראש השנה בבחינת 'שופר', הרי ה' נותן לו כוחות ותוקף בכל העניינים, כי הוא עם ה' ולחלקו.
עניין זה מופיע גם בפרשת העקידה, אותה אנו קוראים בראש השנה. כשאברהם ויצחק הולכים לעקידה, פשוט לשניהם שלעולה מתאים להעלות שה. יצחק שואל – "ואיה השה לעולה", ואברהם משיב – "אלוקים יראה לו השה לעולה".
אולם, לאחר העקידה, אברהם מקריב איל ולא שה, "והנה, איל אחר נאחז בסבך בקרניו", (קרניו, ולא – שופרותיו), "ויקח את האיל, ויעלהו לעולה". שה הוא קטן וחלש, וכך מתאים לגשת לעקידה, מתוך תובנת הביטול לה', "השה לעולה, בני", כביכול אברהם אומר - בני עולה לעולה כשה.
אך לאחר העקידה, כשאברהם התבטל לה', ה' נותן לו כוחות עצומים, והוא מעלה איל. איל, זה לשון חוזק ותוקף, "ואת אילי הארץ", חשובי ותקיפי הארץ.
ואנו תפילה שנזכה לשמוע קול שופר בראש השנה, להתבטל לה' ולהיות חלקו ונחלתו, ומתוך כך יתן לנו כוחות של קרן, בהם עמים ינגח.
ונזכה לשנה טובה ומתוקה, מבורכת בכל העניינים, שנת גאולה וישועה, שנת הרמת קרן ישראל וקרן משיחך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
