ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מובאים בפרשתנו (בראשית נ, טו-כא) שני שלבים: "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לוא ישטמנו יוסף, והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו. א. ויצוו אל יוסף וכו' אביך ציוה לפני מותו לאמר, כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך וכו' ויבך יוסף בדברם אליו. ב. וילכו גם אחיו ויפלו לפניו וכו' ויאמר להם יוסף אל תיראו וכו'. ואתם חשבתם עלי רעה וכו' ועתה אל תיראו וכו' וינחם אותם וידבר על לבם" עכ"ל. בשלב א' רק שלחו שליח לומר את דברם. בשלב ב' הם עצמם נגשו אליו.
למה יוסף בכה? כי הוא הבין שהכל הוא תרגיל שקוף. ודאי אביו לא ציוה להם, כי אם יעקב ידע מהמכירה אז היה אומר זאת ישירות ליוסף, שעמד אז ליד מטתו כאשר מת (מט, לג). והוא בכה על שהם מפחדים ממנו פן ינקום בהם, דבר שלא עלה על דעתו, והיה חשד חינם. לכן ניחם אותם בדיבורים וניסה להרגיע אותם (עיין פירוש רש"י). אבל עלינו לענות האם באמת מחל להם?
רבנו בחיי (על בראשית נ, יז) כותב:
"והנה אחיו בקשו ממנו מחילה, ולא באר הכתוב שמחל להם. וכבר בארו חז"ל שכל מי שחטא לחברו ועשה תשובה, אינו נמחל לעולם עד שירצה את חברו. ואע"פ שהזכיר הכתוב 'וינחם אותם וידבר על לבם' מכל מקום לא ראינו שיזכיר הכתוב מחילה ביוסף, ולא שיודה להם שישא פשעם וחטאתם. ואם כן מתו בעונשם בלא מחילת יוסף" עכ"ל.
ויש לנו לשאול, לכאורה ע"פ מדת הרחמים והחנינה, היה ראוי לו למחול. ויוסף הרי נקרא "צדיק", ולמה לא מחל?
ובאמת קשה על דברי רבנו בחיי, כי המדרש (על תהלים, פרק ג' "בגאות רשע") סבור כי יוסף כן מחל! ולמה חולק על דברי המדרש? התשובה לזה מצאתי במדרש חמדת הימים (להרב שלם אל שבזי, עדת תימן, נדפס לראשונה בירושלים, שנת תרמ"ג) ומובאים דבריו ב"תורה שלמה" וזו לשונו:
"אין מוחלין לאדם אלא בפניו והן לא שלחו לו אלא ע"י שליח. ו(עוד) לא אמרו שמעצמן, אלא 'אביך ציוה'" עכ"ל.
והמקור לדבריו הוא במדרש "לקח טוב" (מלפני אלף שנה) הכותב כדברים האלה.
כלומר, בקשת מחילה של אחי יוסף היתה פגומה. בתחילה נהגו בהתנשאות, כי שאלו מחילה ע"י שילוח שליח. וגם אחר כך אשר באו אישית ונפלו לפניו, לא בקשו ממנו מפורש מחילה. כנראה היה קשה להם להוציא מלה זו מן הפה.
וכן בענין פשע זה בדורנו שבצעו האכזריים, לא אלו שבמעגל ראשון, ולא אלו שבמעגל שני וכו' וכו' באים לבקש מחילה, אלא כמה רבנים אומרים לנו בשמם לעשות זאת. ולפי דיני התורה, אין בזה כפרה עד שיבואו הם עצמם לתקן את המעוות. ושמא הם צריכים לתת כל ממונם כדי להחזיר בתים נורמליים למגורשים ולהשיג למגורשים מקומות עבודה? (וכמו שאמרו בשם הרב זלמן מלמד שליט"א.)
זאת ועוד. כאשר אחי יוסף היו במצוקה, ונחשדו ע"י שליט מצרים כאילו הם מרגלים, ונתבעו להביא לשם את בנימין, בן טפוחים של אביהם, התפרץ ראובן "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, וגם דמו הנה נדרש" (בראשית מב, כא). מפרש הספורנו כי חוץ מן עצם פשע המכירה לעבדות, היה פשע שהתאכזרו עליו ולא פנו לשמוע זעקת הנרדף. ומקורו במדרש (ב"ר צא, ח) "מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים, ולא נתמלאו". המדרש הוזכר בקיצור ע"י הרמב"ן וז"ל: "חשבו להם האכזריות לעונש גדול מן המכירה". ולכן מדה במדה, כשבאו לקנות מזון, שליט מצרים היה אטום לקול תחנוניהם. וע"י זאת נזכרו לתקן את המעוות. כן בימינו החיילים והשוטרים לא שעו לדברי תחנוני המגורשים, והסבו את עיניהם לכיוון אחר.
אחי יוסף שמכרו את אחיהם לעבדות שפלה, לא התעוררו משך עשרים ושתים שנה לחפש אותו, לרדת למצרים ולפדות אותו ולהציל אותו. כלומר שמא בליבם הצטערו על מה שעשו לו (והסבו צער נורא לאביהם) אבל לא עשו תיקון, לא פעלו למעשה. כך גם בענין הגירוש הנורא מגוש קטיף, המעורבים בפרשה וגרמו עוני ודוחק לעשרת אלפים איש, עם כל הבעיות הנפשיות הנלוות לכך, לא פועלים כעת מאומה לתקן בפועל את המעוות.
וגם כשבקשו מיוסף "לשכוח" מה שעבר עליו, תלו את זה כביכול ברצון "אבא", ולא הביעו צער נורא מבחינת עצמם. ועוד ששלחו "ממלא מקום" לדבר בשמם.
כלומר, מעשה טקסי יבש, ריק מן תוכן אמתי. ודאי (בעניננו) לבקשת "מחילה" כזו יש לסרב! ושמא ע"י זה ישובו בתשובה חלק מהמגרשים האכזריים.
והלוואי.
איך מגדירים כללי מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שופר
איך ללמוד אמונה?
איך נהנים כשעובדים קשה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
