ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
ישוב קיים ערב קליטה למשפחות חדשות, בערב חולקו למשפחות מגנטים עם עיצוב שנעשה על ידי מעצבת (התובעת), ללא רשותה. רכזת התרבות העידה מטעם הישוב, ואמרה שאכן את העיצוב לקחה עובדת של הישוב מהתובעת.
לטענת התובעת הישוב אחראי לעבודת המעצבת שהיא עובדת שלו, כמו כן, היה ברור לעובדי הישוב מה מקור העיצוב כיוון שמופיע עליו כיתוב של התובעת עם מספר טלפון. על כן היא תובעת את איסוף השלטים שחולקו, יידוע כל תושבי הישוב על הפרת הזכויות שנעשתה, ופיצוי בסך 450 ₪ על שימוש בעיצוב, ועוד 50,000 ₪ על פגיעה בשם הטוב של התובעת והוצאות משפט. לטענת נציגי היישוב הם פעלו בתום לב, בנוסף הם לא יכלו ליצור קשר עם התובעת משום שהכיתוב על העיצוב לא היה קריא. הם הוסיפו שהסכימו לשלם לתובעת סכום הגון וסביר בסך 300 ₪, אך לא יותר.
פסק הדין:
היישוב ישלם פיצוי לתובעת על הפרת הזכויות בסך 4,500 ₪, וכן החזר אגרת בית הדין.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
202 - תביעה על הפרת זכויות יוצרים
203 - עו"ד שהתרשל בטיפול ברישום דירה
204 - עובש בדירה שכורה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. מעמדו ההלכתי של חוק זכויות יוצרים
בפס"ד ארץ חמדה גזית 71036 ישנה סקירה על מעמדו של חוק זכויות יוצרים, בית הדין מוסיף את דברי הרמ"א (חו"מ שסט, יא) שהכלל דינא דמלכותא חל על חוק שהוא לתקנת בני המדינה. הרב הרצוג (תחוקה לישראל ב, 72) הוסיף שיש לקבל את חוקי המדינה במקרים שהמציאות השתנתה באותם מהותי ביחס לימי חז"ל, כפי שהתרחש בתחום הקניין הרוחני עם המצאת הדפוס. גם הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז, חו"מ ט) כתב שהמנהג לאסור הפרת זכויות יוצרים. לכן בית הדין קבע שלחוק זכויות יוצרים יש תוקף הלכתי.
ב. עיגון זכויות היוצרים בהלכה
בית הדין מקבל את אחריותו של היישוב להפרת זכויות היוצרים של התובעת משום שהיא נעשתה על ידי עובדת של היישוב, בנוסף, יש בהלכה שלוש סיבות (שו"ת משפטי ארץ א, 241-243) להגנה על זכויות יוצרים, ולפי שלושתן יש לחייב את היישוב: א. גזל הזכויות של היוצר – במקרה זה הדפסת השלטים נעשתה על ידי אנשי היישוב לפיכך הם האחראים ולא מי שעיצבה את השלט. ב. הנאה מעבודת המעצבת מחייבת תשלום – במקרה זה היישוב הוא שנהנה מהעיצוב ולא העובדת שלא קיבלה תשלום על כך. ג. חיוב על בסיס חוק ותקנה – במקרה זה ראוי לקנוס את מי שהמעשה נעשה עבורו, ולא את מי שביצע אותו.
לפיכך, היישוב אחראי לשימוש שנעשה בעיצוב של התובעת.
ג. גובה הפיצוי לתובעת
התובעת ביקשה לקבל פיצוי כספי וגם החלפה של השלטים שחולקו,
לגבי הפיצוי הכספי, בסעיף 56 לחוק זכות היוצרים נקבע שניתן לחייב עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק בהתחשב בכמה פרמטרים. על סמך הפרמטרים המופיעים בחוק החליט בית הדין לפצות את התובעת בסכום גדול פי 15 מהסכום שקבעו הצדדים ביניהם בהסכם הפשרה בסך 300 ₪, וסך הכל 4,500 ₪, סכום זה נקבע כהרתעה וקנס למפר זכויות יוצרים ועל מנת ש"הפשע לא ישתלם".
מתוך סכום זה תוכל התובעת להפריש כספים לטובת החלפת השלטים שחולקו לשלטים איכותיים מטעמה אם תרצה.
דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עדו רכניץ, הרב שמעון גרבוז
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
