ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- דרך עץ חיים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
גלות מצרים אפשרה את החירות והשחרור משעבוד הנחש בחג הפסח, וכעת ניצב עם ישראל מחדש בפני הצמתים שהובילו לחטא בגן עדן, אך הפעם בהקשר של תיקון ותשובה. בחג השבועות תוקן העיוות שיצר הנחש בהשכיחו את מקור הטוב, והאדם שב להכיר בכך שהשפע הגדול לו זכה ניתן לו מאת ה'. כמו כן, האדם שב לתודעה לפיה שפע זה אינו סתמי, והוא ניתן לו לצורך מימוש שליחות. בראש השנה מתגלה גם כי לא רק השפע החיצוני מקורו בטוב ה' אלא גם עצם החיים, והאמון בה' שב. שיבת האמון בה' היא המפתח המאפשר לאדם להתעלות ביום הכיפורים מעל חושיו הארציים, שהובילו לחטא בגן עדן, ולהכיר באחריותו לחטאי העבר – בניגוד לאדם ולאשתו שהתכחשו לאחריותם. כעת ה' לא רק מכסה את תוצאות החטא אלא מכפר ומטהר את האדם מחטאיו, ובכך נסללה הדרך לשוב בחג הסוכות לחיי גן עדן, חיים שהם הם 'ספר החיים' בו נכתב ונחתם האדם בראש השנה וביום הכיפורים. בחג הסוכות מסתופף האדם בצל השכינה, חג זה מתאפיין בשמחה גדולה המתקנת את העיצבון שיצר החטא, והאדם שמח במעשה ידיו ובפרי עמלו, בניגוד למצב הקללה שבו האדם עמל לריק, אוכל את עשב השדה, והאדמה מצמיחה לאדם קוץ ודרדר.
לאחר הדרך הארוכה שעבר האדם, הוא נפגש עם המדרגה העתידית שהיתה מיועדת לו אילו לא חטא, ובה החיות הא-להית לא רק נמצאת מחוץ למציאות אלא גם ממלאת אותה. בכך נעוץ סופו של התהליך בתחילתו: בתחילת התהליך, בחג הפסח, השתחרר האדם מהתלות בנחש כדי לפתח את עצמאותו, ובסוף התהליך מגלה האדם את האור הא-להי שבתוכו, ובכך הוא נפגש עם עץ החיים.
***
במבוא לחוברת זו, נכתב: "את סיפור גן עדן מסיימת התורה בתיאור גירוש האדם מהגן, והצבת להט החרב המתהפכת והכרובים כדי לשמור על דרך עץ החיים. האם התורה מתארת גם את הדרך בה יוכל האדם לשוב?" כמענה לשאלה זו, תואר בחוברת כיצד המועדים מהווים נקודות ציון בדרך השיבה לגן עדן. למעשה, השיבה לגן עדן מהווה בתורה ממד עומק לא רק ביחס למועדים אלא גם בעניינים נוספים, וניתן לומר שכל המשכה של התורה מהווה מענה לשאיפה העמוקה של השיבה לגן העדן 1 . עם ישראל נועד להחזיר את האנושות ואת הבריאה כולה לאיכות החיים של גן עדן 2 , וכפי שראינו בעיוננו ליום שמיני עצרת - בית המקדש הקרוי 'גנו' של הקב"ה, ומהווה את מקום המפגש בין האנושות לה', נועד להשפיע שפע של חיי עדן לכל מקום.
עם ישראל, בית המקדש והמועדים מבטאים את שלשת ממדי היסוד של הבריאה, נפש מקום וזמן. עם ישראל מבטא את ממד הנפש, בית המקדש מבטא את ממד המקום, ומקראי הקודש מבטאים את ממד הזמן. שלשת ממדים אלו הם גם הממדים המרכזיים בפרשת גן עדן: האדם, הגן ותנועת החיים.
מכנה משותף בולט לשלשת המעגלים הללו של השיבה לגן עדן הוא הקודש: ביחס לבית המקדש ובמקראי הקודש טבוע הקודש בשמם, ועם ישראל קרוי בתורה 'עַם קָדוֹשׁ' (לדוגמה, בסוף פרשת ואתחנן). נמצא שעניינו של ממד הקודש הוא להוות את החיבור בין החיים בעולם הזה לבין חיי גן עדן, ובכך להשפיע שפע של חיי עדן לעולם.
^ 1.במקומות רבים בדברי חז"ל מזוהה עץ החיים עם התורה, לדוגמה בתרגום ירושלמי על התורה ג כד "ארום (הרי) אילן דחייא הוא אורייתא, כל דנטר לה בעלמא הדין הוי חי וקיים באילנא דחיי". וכן בתנא דבי אליהו רבה א "אין עץ החיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה", וכן בויקרא רבה לה ו "תני בשם ר' אלעזר, הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים. אמר להם הקב"ה, אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסיף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם. והיכן הוא משמען של דברים? שנאמר ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים, את דרך זו דרך ארץ, ואחר כך עץ החיים זו תורה".
^ 2.ראה לדוגמה במאמרו של שאול רגב "בחירת עם ישראל בהגותו של רבי יצחק אברבנאל", בתוך קובץ "אסופות", הוצאת הרב יד ניסים התשמ"ח, כרך ב'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
