ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
התמיה ניכרת לקורא מיד. ממת הרמב"ם מציין את "הרייטינג" של מצוות? האם המצוות צריכות לקבל "לייק", עד שנאמר איזו חביבה ואיזו פחות? ועוד יותר, גם אם נקבל את עצם דירוג המצוות כחביבות יותר או פחות, מדוע דווקא מצוות הדלקת הנר חביבה כל כך – "עד מאוד" עוד יותר ממצוות אחרות?
השאלה מתעצמת מתוך דברי הרמב"ם עצמו בפתיחתו להלכות חנוכה. שם מציין הרמב"ם את כל הגורמים לקביעת ימי ההודאה:" בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה".
מדוע, מבין כל האירועים הללו, זכתה מצוות הדלקת הנר לחביבות יתרה?
כדי לנסות להשיב לשאלות אלו, עלינו להוסיף עליהן שאלה נוספת: מה צורך בנס פך השמן בכלל?
שאלה זו נשאלה על ידי המהר"ל מפראג: "ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה (מצוות) ההדלקה, היו קובעין חנוכה?" המהר"ל תמה, מדוע לקבוע ימי הודאה מיוחדים, על מצווה קיימת, שהצליחו לקיימה למרות המניעות? והוא מחדד את השאלה: "כי מה שחייב להודות ולהלל זהו כאשר נעשה לו נס בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצווה".
לא מצאנו חיוב להודות ולהלל על כך שנס שבזכותו קיימנו מצוה כתקנה. הניסים המופיעים בתורה, כמו עשר המכות, קריעת ים סוף, הבאר והמן, נעשו לצורך הצלה. ביחס למצוות, התורה ניסחה כללי הלכה: "אונס רחמנא פטריה". מי שאין בידו לקיים מצווה, הרי הוא פטור ממנה. מי שרעב, לעומת, לא "פטור מלאכול" הוא צריך נס. הדבר נכון כפליים לגבי מצוות הדלקת הנר במקדש, לגביה נפסק שהיא: "דוחה את השבת ואת הטומאה, כקרבנות שקבוע להן זמן, שנאמר "להעלות נר, תמיד" (רמב"ם תמידין ומוספין פרק ג הלכה י).
הבנה זו, שניתן היה לקיים את מצוות הדלקת הנר אף ללא 'נס פך השמן', מייתרת את הנס.
ודווקא הבנה זו, שהנס היה 'מיותר', היא בדיוק המשמעות העמוקה שלו. וכדברי ה"פני יהושע" (שבת דף כא עמוד ב): "…לכך נראה דעיקר הנס לא נעשה אלא להודיע להם חיבת המקום עליהם".
דווקא כשהנס לא תכליתי, שהוא אינו מכוון 'לפתור בעיה', הוא מגלה עניין עמוק הרבה יותר מאשר פתרון מעשי לבעיה. נס כזה מגלה את הרצון, האהבה והגושפנקא למי שהוא נעשה לו.
חביבות הדלקת הנר היא היא משמעות המצווה. כאשר אנו מדליקים נר אנו נזכרים מחדש באהבתו וחיבתו של ה' כלפינו, וזו אכן מצווה חביבה עד מאוד.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
