ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
(אבן עזרא, בתחילת פרשת מקץ)
אחרי שביארנו בדברינו לפרשת ויגש תש"ף את הדוגמא הראשונה, ננסה לבאר גם את הדוגמא השניה.
לאחר שנבאר גם את הדוגמא השלישית, נשתדל להציע הסבר כללי לתופעה.
פרק ז' בספר ישעיהו, פותח את סדרת הפרקים העוסקים בנבואות שנאמרו בתקופת אחז. חז"ל מתארכים את הנבואה לשנת ארבע לאחז, שנה מאוד משמעותית בתולדות עם ישראל בימי בית ראשון.
כך מתאר הנביא את המציאות בפסוקים:
"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ: וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ" (ישעיהו פרק ז' א-ב).
המזרח התיכון היה כמרקחה. האימפריה האשורית החדשה, שמרכזה היה בנינוה - ששכנה על גדות החידקל (עירק של היום), החלה לכבוש שטחים בכל האזור. אחז החליט לקבל על עצמו את עול השעבוד האשורי, ולא לנסות להתמודד מול האימפריה החדשה. לעומתו, פקח בן רמליהו - מלך ישראל, היה חלק מקואליציה של עמי האזור, בהנהגת האימפריה הארמית (שכללה שלושים ושתים ממלכות) שהחליטה להילחם באשורים ולנסות לעצור אותם. פקח בן רמליהו יצא למלחמה כנגד אחז והיכה אותו מכה ניצחת, צבא ממלכת יהודה הובס ושרידיו התבצרו מאחורי חומות ירושלים (עיינו דברי הימים ב כ"ה ה-ח). אל פקח הצטרף הצבא הארמי, בראשות רצין מלך ארם, ושתי הצבאות צרו על ירושלים, במטרה לכונן בה שלטון שיתמוך בקואליציה האנטי אשורית. פאניקה ופחד שררו בתוך העיר - וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
הנביא ישעיהו נשלח להרגיע את המלך ועמו, בנבואה הבאה: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה: כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם" (שם, שם ז-ח).
ברור שאם הדברים מובנים כפשוטם, אין בהם כדי להרגיע. איזה תקווה נותנים הדברים, אם הישועה תגיע רק בעוד ששים וחמש שנה? לכן טוען אבן עזרא, כי חייבים לומר שהכתוב מציין רק את נקודת הסיום, אבל לא את נקודת הזמן שממנה התחילו להימנות ששים וחמש השנים.
רש"י וגם רד"ק (שם) מסכימים (כל אחד לשיטתו), כי ישעיהו מתייחס לנבואות עמוס: "וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד:.. וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק ...וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה" (עמוס א' ד-ה), "כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק לְבֵית יִשְׂרָאֵל ... וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ" (שם, ה' ד, כז). כמו כן, שניהם מסכימים כי גלות ישראל התרחשה רק בשנת שש לחזקיהו, כלומר רק בעוד עשרים שנה (לאחז נותרו שתים עשרה שנים ועוד שש של חזקיהו).
שניהם לא נתנו מענה לשאלה: כיצד מרגיעות נבואות עמוס את אחז וממלכת יהודה, בשנת ארבע לאחז?
בספרי 'צפנת ישעיהו מעוזיה ועד אחז' (עמוד 191), הצעתי כי אכן ישעיהו מצטט את נבואת עמוס (כשם שהוא מצטט את נבואת בארה אביו של הושע בפרק ח' יט-כ, כמבואר בויקרא רבה ויקרא ו, הובא גם ברש"י על אתר).
נבואת עמוס זו, אומנם איננה מופיעה בספר עמוס, היא נאמרה שנים רבות לפני הנבואות המופיעות בספר. (בספרו של עמוס נמצאות רק נבואות שנאמרו משנתיים לפני הרעש ועד לרעש). נבואת עמוס המצוטטת על ידי ישעיהו, אכן נאמרה ששים וחמש שנים לפני שנת ארבע לאחז. לכן, תוך זמן קצר יוכו ויוגלו הארמים, וגם חלק מיושבי ממלכת ישראל, בידי האשורים.
מתקפתם של האשורים שהחלה, הפסיקה מיד את המצור על ירושלים, והצילה את אחז ועמו.
ניתן ללמוד מנבואות אלו לקחים רבים גם לימינו.
בהמשך דברינו, כמובטח, נבאר את הסיבה שציון הזמנים לא מופיע במלואו ולעתים אף בצורה המעוררת תמיהה.
בינתיים, נמשיך להודות לקב"ה על הנסים בזמן הזה, כמו בימים ההם.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שופר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
