עיון בספר בראשית בכלל ובפרשתנו בפרט, מעלה את השאלה, מי היו האבות?
האם אבות האומה, שעתידה לצאת ממצרים כעם, בעוד כארבע מאות שנים, אבל כרגע, הם מנהלים משפחות פרטיות?
האם הם מלכים ונשיאים עוד בחייהם?
התורה מספרת את תולדות חייהם של משפחות האבות, כאנשים פרטיים ולא כמנהיגי ציבור גדול.
במבט ראשון, מדובר בסיפור על התמודדויות:
* עם הצורך לנדוד בעקבות קשיים כלכליים, או אחרים (סוף פרשת נח יא, לא; הירידה למצרים יב, י; המעבר לארץ פלשתים כו, א; החזרה לבאר שבע כו, כד ועוד).
* עם בעיות עקרות מצד אחד וחינוך ילדים, מצד שני.
* עם משברים בין אחים (עיינו כדוגמא יג, ז-יב; טז, א; כה, כא; כא, ט; לד ל) ועוד.
אבל, מבט שני ומעמיק יותר, מגלה שיחד עם ההתמודדויות הפרטיות, האבות, עם היותם סמל לדורות מן הבחינה הפרטית, רוב שיחם והגיונם היה דווקא במישור הלאומי, כמנהיגי ציבור.
נוכיח זאת מכמה היבטים. השיג והשיח של אבותינו: אברהם יצחק ויעקב, שכלל גם עימותים צבאיים, הוא עם מלכים ושרים.
אברהם: עם פרעה (י"ב י ואילך) עם ארבעת המלכים המסופוטמים (י"ד א ואילך) עם מלך סדום ומלכי צדק מלך שלם (י"ד יז-יח ואילך) עם אבימלך מלך גרר (כ' ב ואילך).
יצחק: עם אבימלך מלך פלישתים (כ"ו ב ואילך).
יעקב עם לבן וצבאו (לא, כג-לב, ב), עם עשיו וארבע מאות לוחמיו (פרקים לב-לג), עם חמור נשיא הארץ (ל"ד ו ואילך) ועם הערים שבסביבות שכם, עם פרעה מלך מצרים (מ"ז ז). (גם הרשות לדון למוות שמורה רק למלכים עיינו מ"ב, לז).
האמהות, נשותיהם, גם הן נסיכות.
שרי-שרה, כשמה כן היא, בת מלכים המכונה גם "הגבירה" (בראשית רבה פרשה מז סימן ה), תואר השמור לאשת המלך או "אם המלך" (מלכים א' י"א יט, ט"ו יג, מלכים ב' י' יג, ירמיהו כ"ט ב, דבהי"ב ט"ו טז).
בת משפחתה של שרה, מילכה, היא אם ארבעת השבטים הארמיים מבני הגבירה (כל השמונה האחרים הם בני הפלגש) (י"א כט, כ"ב כ-כד וברש"י שם).
על פי המדרש הגר גם היא בת מלכים והצטרפה אליה גם בת אבימלך. וז"ל המדרש: "אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר…, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך"
(בראשית רבה פרשה מה ד"ה ושרי אשת).
גם קטורה, לפי הפשט, היא נסיכה מדיינית ובניה ונכדיה ראשי שבטים במדין (כ"ה א ואילך). לכן כינויים הוא "בני הפלגשים", ביטוי הקשור למשפחת המלוכה בלבד.
(לפי שיטת הרמב"ם פ"ד מה' מלכים ה"ד עיינו גם בדעת הרמב"ן מובאת בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רפד).
אם כך, גם רבקה נסיכה וממילא גם רחל, לאה, זלפה ובלהה, כשהאחרונה מכונה בפירוש פילגש. (ל"ה כב).
נציין במאמר מוסגר כי גם הדורות הבאים נשאו נסיכות. (עיין בדהי"א ז' יד, שם ב' כו ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג).
כך מסביר גם הרמב"ם את מעמדם של האבות: "עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם"
(הלכות עבודת כוכבים פ"א ה"ג).
לפי זה, כינויו של אברהם בפי בני חת - אנשי חברון, "נשיא אלקים אתה בתוכנו" (כ"ג ו) אינו לתפארת המליצה, אלא מתאים הוא להגדרת חז"ל למי שעומד בראש "ואין על גביו אלא ד' אלקיו" (הוריות פ"ג משנה ג).

הבה נסיים בתפילה כי מנהיגי ישראל גם בימינו
יהיו כאלה שראויים לשאת בתואר ממשיכי דרכם של האבות והאמהות.