ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כותב רבינו נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן א), בזמן שיהודי שופט את חברו, זו בחינה של ראש השנה. מובן מדבריו שגם בזמן שיהודי רוצה לחזור בתשובה ושופט את עצמו כדי לדעת מה לתקן, זה גם בחינת ראש השנה, שהוא זמן המיועד למשפט ועשיית תשובה.
בשיחות הר"ן (שיחה כ"א) כותב רבינו שצריך לבכות בראש השנה, ובליקוטי מוהר"ן (חלק א סימן קע"ה) הוא כותב, שהבכיה לא תהיה של עצבות וייאוש, אלא בכיה שנובעת מתוך שמחה, שזוכה לחזור אל אביו שבשמים. וזה לשונו: "עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָה, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רֹב הַשִֹּמְחָה. וְזֶה 'בְּכִיָּה' הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּ'שִׁמְךָ יְ'גִילוּן כָּ'ל הַ'יּוֹם (תְּהִלִּים פ"ט) שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ".
השבוע נכנסנו לימי השובבי"ם. ידוע מדברי האריז"ל, ש'שובבים' ראשי תיבות פרשיות התורה 'שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים', ושימים אלו נודעו לתקן ולהתחזק בענייני קדושה. מסופר שרבי נתן מברסלב זיע"א היה קורא בכל יום 'יום תהלים', היינו, שבכל יום קרא את הפרקים בתהלים ששייכים לאותו היום, ובזמנים של חודש אלול, ימי השובבי"ם וספירת העומר, היה אומר פעמיים את אותו 'יום תהילים'.
והסיבה היא, לפי מה שרבינו כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג) שמי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים. והנה, כל אחד רוצה לחזור בתשובה, אבל לא כל אחד זוכה לחזור, יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה, ואפילו מי שכן יש לו התעוררות, אינו זוכה להגיע אל האות והשער של התשובה השייך לו, ואפילו אם מגיע לשם, יכול להיות ששער התשובה סגור. אבל, על ידי אמירת תהלים זוכה להגיע אל השער והאות השייך לו, לפתוח את השער ולזכות להתעוררות. דוד המלך כתב את התהלים ברוח הקודש, באופן כזה שכל אחד ואחד כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר התהלים, ולזכות לתשובה.
וכך רבינו מפרש שם את הפסוק הראשון בפרשתנו שהיא התחלת תקופת השובבי"ם: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו", שהסופי תיבות של פסוק זה הם 'תהלים תשובה', כי על ידי תהלים אפשר לזכות לתשובה ולקדושת הברית.
והיוצא מדבריו, שבימים אלו יש פתח לתשובה, ויש ביכולת האדם לעורר את ליבו, לשבור את לב האבן. מובא ש'אב"ן' ראשי תיבות נ'געי ב'ני א'דם. אין דבר בעולם שאוטם את לב האדם מעבודת ה' כמו פגמי הברית. כשאדם מלכלך את עצמו בדברים מאוסים, הרי שליבו נאטם ואינו יכול להרגיש את הרצון, התשוקה והאהבה לה' ולתורתו, ועל ידי אמירת תהלים נפתחים שערי הלב, וחוזר לאדם הלב הכוסף והמשתוקק להתקדש ולהיטהר.
יש לציין את דברי רבינו (חיי מוהר"ן אות תמ"ה) שעם כל החשיבות של אמירת תהלים בהתעוררות ובבכי, עם זאת, אם האדם לא 'מונח שם', אז לא זה מה שימנע ממנו לומר תחינות ובקשות אלא הוא יעשה את שלו: "שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֹּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא".
בימים אלו שהאדם רוצה להתחזק ולקבל כוח לעתיד לחיות בשמירה וקדושה, הדבר הראשון הוא להתחזק בשמירת העיניים שהם עיקר והיסוד של כל קדושת האדם, כפי שמבאר רבי שלמה מראדמסק זיע"א את הפסוק (בראשית לח, כא) "איה הקדשה היא בעינים", שנקודת הקדושה תלויה בעיניים של האדם, והרב הקדוש רבי יצחק מראדויל זיע"א אמר, שהעיניים לא סובלות שום דבר גשמי, מפני שמשכן הנשמה הוא בעיניים, והראיה היא, שכשיש סופת חול, מוטבע באדם הרגל שישר הוא מכסה את עיניו ומגן אליהם, כי העיניים לא יכולות לסבול אפילו גרגיר חול.
יוצא מכך, שכוח העיניים גדול מאוד. לא לחינם מנו חז"ל את העיור מאותם שחשובים כמת (עבודה זרה ה, ע"א), מפני שכל מהות פגם העיניים הוא פגם בכל צורת ותואר פניו של היהודי, ורק בכוח הדמעות יש לאדם את היכולת להחזיר את מאור פניו וצורת האלוקים שבו, כפי שמביא 'הלקח והלבוב' את דברי ה'חתם סופר' זיע"א האומר (וגם כך מקובל בחכמת הרפואה), שכל מה שאדם ראה בימי חייו, נחקק ונשמר בזכרונו לעולם, ומאוד קשה להסיר את הרושם של הדברים הלא טובים שאדם ראה בעיניו, ורק בכוח שני דברים יש לאדם את היכולת למחוק את המראות הללו, והם - הסתכלות על נרות החנוכה ובכי.
כתוב במדרש רבה (שמות ז, ד) "כשם שקילוסו של הקב"ה עולה לו מגן עדן מפי הצדיקים, כך עולה מגיהנם מפי הרשעים, שנאמר (תהלים פד, ז) "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו, מהו מעין ישיתוהו, שמורדין דמעות כמעיינות עד שמצננין את הגיהנם בדמעותיהן".
על כך כותב ה'שפת אמת' זיע"א (שקלים תרנ"א), שיש לנו ללמוד מכך, קל וחומר, שאם בעולם הזה מורידים דמעות לתקן נפשותיהם מבאר שחת ומיצר הרע, בוודאי מצננים כוחו של היצר הרע והסטרא אחרא, עד שמתהפך להיות עובד ה' בשני לבבות.
כותב 'הלקח והלבוב': "כתוב (ישעיהו נב, ח) 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון', שמעתי מהמשגיח הגאון רבי דן סגל שליט"א, שהכוונה שבעת שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו נזכה לראות ההתגלות הגדול של 'מלך ביופיו תחזינה עיניך', רק כפי שמירת העיניים. מתפללים כל יום 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים', הכל תלוי בשמירת העיניים, שבזכות זה יהיה יכולת לראות הגילוי הנורא שיהיה ממש בקרוב בימינו".

כל ההתחלות קשות

איך ללמוד אמונה?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שיא השיאים בפסח!

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

משמעות המילים והדיבור שלנו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה המשמעות הנחת תפילין?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















