ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
רבי אריה ליב הכהן, מחבר ספר 'קצות החושן', (שיום ההילולא שלו ב – יט כסלו) כיהן בצעירותו כ'חצי רב' בעיירה קטנה והיה עני מרוד. (באותם ימים היה מושג שנקרא 'חצי רב', שמשמעו כנראה ששניים התחלקו ברבנות). באותה תקופה, הוא לא היה מוכר בעולם הרנות.
יום אחד, הגיע רבי אריה ליב לביתו של אחד מגדולי ישראל, וביקש לקבל הסכמה לספרו החדש 'קצות החושן'. ביקש אותו גדול מהמחבר הלא מוכר להניח את תכריך הכתבים בביתו, והבטיח לו שבעזרת ה' כשיהיה לו פנאי, הוא יעיין מעט בכתבים וייתן את הסכמתו.
באותו הלילה, התהפך אותו גדול על משכבו ולא נרדם. במהלך נדודי השינה, נזכר אותו גדול בתכריך הכתבים שהניח האלמוני, והחליט לעיין בו מעט ולתת את הסכמתו. כשהחל לעיין בספר, הוקסם מהעומק החדש שנגלה בפניו, ונשאר להגות בספר כל אותו הלילה.
כשבא 'הקצות' לקבל את ההסכמה, אמר לו אותו גדול – 'כבודו הוא אחד מגדולי הדור, כיצד הוא מכהן רק כ'חצי רב'?
ענה הקצות בחריפות – 'זה בסדר. זו גם חצי עיירה'...
כך נגלה בעולם התורה האור הגדול של ספר 'קצות החושן', שסלל דרכים חדשות של עומק וחריפות הן בעולם הלמדני והן בעולם ההלכתי.
סיפור זה מלמד תובנה חשובה הנוגעת הן לעולם התורה והן לעולם המעשה, וחשוב במיוחד לזכור אותה בתקופות בחירות. לעיתים, מתגוששים כוחות ואישים שונים על ההנהגה. כל אחד מהם יוצר את הרושם כאילו בשורה גדולה ועצומה בכנפיו. אולם לעיתים רבות, מתגלה אחרי זמן, שהבשורות הגדולות והעומק הרוחני, נמצא דווקא אצל דמויות עמוקות המסתתרות מעין התקשורת והציבור. דווקא דמויות אלו, השייכות יותר לעולם העתידי, לוקח להם זמן עד שהן מתגלות.
כך מצינו בפרשתנו, שמשה רבנו, גואלם של ישראל, המנהיג המדיני והרוחני הגדול ביותר בתולדות ישראל, ומי שזכה להיות צינור לקבלת התורה - הבשורה הרוחנית המרכזית והעיקרית בתולדות העולם כולו, היה בתחילת ימיו איש צדדי.
מכל עם ישראל, משה רבנו היה היחידי שגדל בארמון פרעה, בקרבו של העם המצרי ולא כחלק מעם ישראל. מכל עם ישראל, משה היה היחידי שברח הרחק ממצריים, וחי שנים רבות בקרבם של עמים אחרים. בהמשך, נהג משה כמתבודד ורעה את צאן חותנו במדבר.
והנה, דווקא שם במדבר, נתבע משה להיות נושא דגל הנהגת העם ומביא התורה לישראל. אין פלא שמשה סירב במשך ימים ארוכים למשימה שהוטלה עליו. בין טיעוניו הוא העלה את האמירה, שלכאורה, המשימה מתאימה למנהיגים המוכרים והידועים לעם, שהרי העם לא יאמין למנהיג שהגיח מהמסתורין. "שלח נא ביד תשלח" – "ביד אלו שאתה רגיל לשלוח אליהם". הטל את המשימה על אהרון, שכפי שרש"י מביא לפי הנביא, זכה כבר בארץ מצריים לנבואה, והיה בכוחו לנאום ולהנהיג את העם.
ובכל זאת, ה' מטיל את המשימה דווקא על משה רבנו שמביא עומק חדש בתורה ובהנהגה. ומאז, לא אלמן ישראל, ובכל עת נשמת ישראל תופיע מקרבה גילויי עומק חדשים, וימצאו הן מנהיגים מעשיים והן אנשי עומק תורניים, שיצעידו את העם והעולם כולו לפסגות חדשות.
בימי שלושת מערכות הבחירות האלו, עת נקעה נפשנו מהמריבות התכופות והקטנוניות, חשוב שנזכור שהעתיד נמצא בבית המדרש ובמקומות העומק, שעתידים לבשר לעם את קומותיו החדשות!
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















