ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
(אבן עזרא, בתחילת פרשת מקץ)
אחרי שביארנו בדברינו לפרשת ויגש תש"ף את הדוגמא הראשונה (מספר שמואל), ובדברינו לפרשת ויחי את הדוגמא השנייה (מספר ישעיהו), ננסה לבאר גם את הדוגמא השלישית המובאת בספר יחזקאל. לאחר מכן, נשתדל להציע הסבר כללי לתופעה.
הפסוק הראשון, שנכתב בגוף ראשון, בספר יחזקאל אומר דרשני:
"וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (א' א).
הקורא נשאר תמה, שלושים שנה עברו מאז...מאז מה?
שני הפסוקים הבאים, הכתובים בגוף שלישי, מציגים את הדובר - הנביא ומוסיפים מנין לגלות יהויכין, שהוא גם מנין לשנות ישיבתו של יהויכין בכלא הבבלי - השנה החמישית. וז"ל הכתוב:
"בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין: הָיֹה הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יְקֹוָק" (שם ב-ג).
פירש רש"י ששני פסוקים אלה אינם חלק מנבואת יחזקאל, אלא שהוכנסו לספר בהתערבות של רוח הקודש.
מנין מסוג זה נדיר ביותר, אע"פ כן, דווקא בהקשר זה, הוא מופיע שוב ושוב.
בפסוקים האחרונים של ספר מלכים ב מצינו:
"וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא" (כ"ה כז).
לפסוק זה פסוק מקביל בסוף ספר ירמיהו:
"וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכְּלוּא" (נ"ב לא). (בהזדמנות אחרת ננסה להסביר מה פשר המניין ליהויכין בכלא).
התנא רבי יוסי בן חלפתא, בסדר עולם רבה (פרק כו), מבאר ממתי מונים את שלושים השנים: "היו שלשים שנה משנמצא הספר בית ה' ", כך גם תרגם יונתן וַהֲוָה בִּתְלָתִין שְׁנִין לִזְמַן דְאַשְׁכַּח חִלְקִיָה כַּהֲנָא רַבָּא סִפְרָא דְאוֹרַיְתָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא .
מציאת הספר הייתה אירוע טראומתי שמתואר בספר מלכים ב פרק כ"ב. שרי יאשיהו, המלך הצדיק, מצאו ספר תורה בבית המקדש. בעקבות כך התעוררו המלך והשרים לחזור בתשובה. במצוקתם, פנו אל חולדה הנביאה (עי"ש). מאורע זה התרחש בשנת שמונה עשרה למלך יאשיהו שהייתה גם שנת יובל.
ר"י קרא, תלמידו של רש"י, מסביר את חשבון השנים: "נמצאו למידין: ל' שנה שמנה לתחילת היובל האחרון התחיל בשנת י"ח ליאשיהו, הוא השנה שמצא חלקיה את הספר. יאשיהו מלך ל"א שנה, צא מהן י"ז שעברו כבר כשנמצא הספר, הרי נשארו ליאשיהו משנת י"ח עד שנת ל"א י"ד שנה, וי"א שנה ליהויקים הרי כ"ה שנה, מלך אחריו יהויכין ג' חודשים והגלהו נבוכדנצר לבבל והגלה עמו החרש והמסגר, והגלה עמהן יחזקאל, ובשנה החמישית לגלותו נגלית ליחזקאל הנבואה הזאת, כמו שאומר: היא השנה החמשית לגלות המלך יויכין, הרי שלשים שנה שלימין משמצא חלקיהו את הספר".
על דבריו נוסיף עוד מדברי רש"י עצמו: "וכן מצינו בסוף נבואתו שנתן סימן למנין היובל שנאמר ויהי בכ"ה שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש (יחזקאל מ' א). ואמרו רבותינו: איזהו שנה שראש השנה שלה בעשור לחודש הוי אומר זו שנת היובל".
נחזור עתה לשאלה הכללית, מדוע נוקטת הנבואה סגנון כתיבה שכזה דווקא בנושא הזמנים? מדוע אין מוקדם ומאוחר בתנ"ך? מדוע נכתבים פסוקים רבים בסגנון - אפשר לומר כן?! (כלומר בדרך שאי אפשר להבינה כפשוטה).
יתכן וכל התופעות הללו, רומזות לנו כי התנ"ך הוא ספר שהגיע אלינו ממקום שהזמן איננו שולט בו. התנ"ך בלשון ציורית, מקורו בשמים, מבחינת האמת מקורו בעולמות רוחניים עליונים, שהם מעל לעולם החומר. הזמן הוא חלק בלתי נפרד מעולם החומר, הנבואה מקורה בעולם שמעל לזמן. לכן, כשמדובר על ניהול העולם, מבחינת הקב"ה אין כל הבדל בין הימים ההם (בעבר) לזמן הזה (בהווה) או לימים שיבואו בעתיד. הנבואה, שעוסקת בעצם במאורעות קדומים, היא נבואה לדורות, מעבר לחוקי הזמן המוגבל בין עבר הווה ועתיד.
אנחנו בעולם החומר, נמשיך להודות לקב"ה על הנסים שעשה לאבותינו ולנו בימים ההם בזמן הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
