ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תשובה: במסכת ברכות [כא, א] מובא, שמעיקר הדין היה ראוי להתפלל גם בחול את כל אותן הברכות שאומרים בעמידה של חול – אלא ש"רבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת" - חכמים לא רצו להטריח אותנו, ותקנו עבורנו נוסח עם ברכה אמצעית מיוחדת לשבת. לאור זאת נפסק להלכה, כי מי שבטעות במקום לומר את נוסח תפילת השבת התחיל נוסח תפילת עמידה של חול - יסיים את הברכה שעומד בה בצורה מכובדת - ולאחר מכן יחזור לנוסח תפילת השבת. הלכה זו נכונה לערבית שחרית ומנחה של שבת – ואילו במוסף הדין שונה, הואיל ובמוסף מלכתחילה תיקנו חכמים שבע ברכות, וממילא אם טעה במוסף ואמר נוסח תפילה של חול – יעצור מיד ויחזור לנוסח תפילת מוסף [רסח, ב ומשנ"ב שם סק"ה].
עד כאן לגבי טעות של יחיד . לעומת זאת בטעות בחזרת הש"ץ פוסקים רבים הזכירו את דבריו של הרב יוסף שאול נתנזון בשו"ת 'שואל ומשיב' וזה לשונו [מהדוש"ת כב]: "והנה בשנת תבר"ך בש"ק וישלח במנחה טעה הש"ץ והתחיל בתיבת 'אתה חונן' ונזכר. והנה אף שמבואר... דאם התחיל אתה חונן גומר, מכל-מקום זה בתפלה שמתפלל בלחש, אבל מה שמתפלל בשביל הציבור אם כן הם לא עשו אותו שליח להתפלל בשבילם תפלת חול ולתקוני שדרי' דבאמת אינו סימן יפה מה שטועה ומתפלל של חול בשבת כמ"ש האחרונים".
על-פי הרב נתנזון הש"ץ הוא "שליח" שנתמנה על מנת להוציא את הציבור ידי חובה בנוסח של לכתחילה - ולא בשום נוסח שהוא "בדיעבד". לפיכך במקרה של טעות בחזרת הש"ץ – השליחות מופקעת מחמת הטענה "לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי" [= לתיקון שלחתיך ולא לקלקול]. על כן, גם במקרה שע"פ הדין היחיד יכול לסיים את הברכה – ש"ץ שטעה לא ימשיך בנוסח המוטעה - אלא יעצור אפי' באמצע הברכה ויחזור לסדר תפילת השבת.
אלא שהנחתו של ה"שואל ומשיב" – שהש"ץ הוא "שליח" - נסתרת לכאורה ע"פ שיטת החת"ס [או"ח רא] הטוען שהש"ץ אינו מוציא את הציבור מדין "שליחות", אלא מחמת הכלל "שומע כעונה". הסיבה שהניעה את החת"ס לכך היא הקושיה - שהואיל והתפילה היא מצווה על גופו של אדם – לא ברור כיצד תועיל "שליחות" על מנת לקיים מצווה שכזה. כשם שאי אפשר לעשות שליח לאכול מצה, או לומר קריאת שמע – כך אין שליחות לכל המצוות שהן על גופו של אדם – ובכלל זה מצוות התפילה. לכן מסביר החת"ס – הש"ץ מוציא את הציבור ידי חובה מחמת ההצטרפות של השומעים לש"ץ ע"י הכלל ההלכתי"שומע כעונה" . לשיטה זו, טעות הש"ץ לא אמורה להבחן ע"פ דיני "שליחות" – ול"מצטרפים" אין שום יכולת לטעון שהם "שלחו" את הש"ץ כדי שיאמר את נוסח התפילה רק באופן של לכתחילה. ממילא על-פי החת"ס יש לחזור ולדון בטעות של ש"ץ כדיני טעות היחיד, וכשם שהיחיד גומר את הברכה - כן אמור להיות הדין גם בש"ץ.
מרן הראי"ה קוק זצ"ל [אורח משפט טו] התייחס לשיטת החת"ס – ותמה עליו. התמיה הראשונה היא מהלכה מפורשת: "הדבר צריך עיון, דמה נעשה לשיטת הראשונים... בפירוש עם שבשדות דאניסי, ש"ץ מוציאם אפי' בלא שמיעה כלל , וזה אי אפשר לפום-ריהטא כי-אם מצד שליחות".
הגמרא במסכת ראש השנה אומרת שבתפילות ימים נוראים, אותם האנוסים שאינם יכולים להתפלל ולא להגיע לבית הכנסת – "העם שבשדות" – יוצאים ידי חובה על-ידי תפילת הש"ץ! את ההלכה הזו אי-אפשר להסביר מדין "שומע כעונה", שהרי העם שבשדות לא "שומעים" את הש"ץ. מכאן הרב קוק מביא ראיה שגם בענייני תפילה יש מקום לדיני שליחות .
התמיהה השנייה של הרב קוק על החת"ס היא מצד לשון חז"ל: "גם לשון המשנה ערוכה, 'המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח ציבור הוא סימן רע לשולחיו' - מפני ששלוחו של-אדם כמותו, ושגור בלשון חז"ל 'שליח ציבור', ולומר על כל אלה דהוא לישנא דלא דאיק - לענ"ד צריך ראיות גדולות".
בהמשך דבריו מתייחס הראי"ה קוק לגוף הטענה של החתם סופר שאי אפשר לעשות שליחות בענייני תפילה הואיל והיא מצווה על גופו של אדם. הרב מחדש, שיש שתי מטרות לתפילה. מטרה אחת היא באמת הדבקות של האדם בבוראו , ואת זה אכן אי-אפשר לעשות על ידי שליח, וכדברי החתם סופר. אך יש עניין שני, והוא לפעול פעולות רוחניות בעולם על ידי התפילה – ודבר זה אפשרי גם ע"י שליח, הואיל והמצווה היא לא על גופו של אדם אלא בהשתדלות להביא לתוצאה . כמו שאפשר לעשות שליח להרבה פעולות ומצוות אחרות – כך אפשר לעשות שליח גם לפעולות הרוחניות הנ"ל. לפיכך הרב מסביר, שהש"ץ הוא אכן פועל מכח "שליחות ", שרלוונטית לכל-הפחות לבחינה אחת הקיימת בתפילה - וממילא יש מקום לטענה"לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי" , וכדברי ה"שואל ומשיב" . ואכן, הלכה למעשה - רוב הפוסקים פסקו שש"ץ שטעה - עליו לתקן מיד את הטעות, מחמת היותו שליח הציבור - גם במקום שבתפילת היחיד יש לסיים את הברכה [פסת"ש רסח, ד].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
