ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים וגו' ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ וגו' וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה וגו' (יד, ב-ד).
מהלך נפלא ומחודש אומר ה אור החיים הק' (ומשום מה אינו מפורסם כל כך) בהא שנצטוו בני ישראל קודם קריעת ים סוף, להראות לפרעה שהם נבוכים בארץ וסגר עליהם המדבר, ועל ידי כן ירדוף פרעה אחריהם ויטבע אותו ה' בים סוף.
שואל האור החיים הק', וכי בשביל מה היה צריך לעשות הערמה זו - שפרעה יחשוב שהם סגורים במדבר ועי"כ ירדוף אחריהם, הרי יכול היה ה' להכניס רוח עוועים בלב פרעה ובלב מצרים וירדפו אחרי היהודים בלא הערמות ותחבולות.
ומחדש האור החיים הק' – הערמה זו לא נועדה כלל לפרעה אלא לבני ישראל עצמם - לחזק את ביטחונם שלא יפחדו ממצרים הרודפים אחריהם, ומשכך ציווה ה' למשה שיאמר לבני ישראל שהולכים לעשות תחבולה לפרעה שעל ידי כן ירדוף אחריהם פרעה, ויכניסו אותו במלכודת ועי"כ יהרגו כולם ויטבעו בים סוף, והא לך לשון האוה"ח הק': "ודבר זה ירגישם ויעשה בהם רושם כי הם הם העושים הכנה בהרגשה רעושה שחזרו לאחוריהם ולחנות במקום מיוחד שממנו יטעה פרעה לרדוף אותם, ובזה לא יפחד לבם ובבואו יגל יעקב ישמח ישראל כי יחזה נקם באויבו".
ומסיים האור החיים הק': ואע"פ כן לא הועיל ופחדו בני ישראל, "ותמצא שאף על פי כן לא הועיל בהחלט. וצא ולמד מה שאמרו (בני ישראל) בראותו (את מצרים, המבלי אין קברים וגו') ומזה תקיש מה היו עושים זולת החזרה והבן" עכ"ל.
על משקל דבריו יש להמליץ מאמרם ז"ל (פסחים קיח.) 'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף', אע"פ שאין לך אדם שאינו מאמין בה' ושמזונותיו תלויים אך ורק בידיו, מכל מקום כשמגיע שעת מעשה קשה מאוד, להתחזק בפועל, ודמי 'לקריעת ים סוף' שאע"פ שידעו שמצרים ירדפו אחריהם בכל זאת בשעת מעשה נבהלו ונפחדו. וכמו שסיים האוה"ח שאם לא היו יודעים מלפני זה שמצרים ירדפו אחריהם היה מוראם ופחדם עוד יותר, כמו כן בפרנסתו של אדם ראוי להתחזק במאמרי אמונה וביטחון קודם ניסיון, שבהגיע שעת מבחן יעמוד כצוק איתן ויבטח בצור עולמים.
כקריעת ים סוף שבא בהיסח הדעת
עוד בענין זה, מצינו דברים נפלאים שכתב מרן החפץ חיים ומקדים ב'קושיית העולם', לכאורה מה שייך קושי אצל הקב"ה לגבי קריעת ים סוף ומזונות, והלא במאמר אחד בורא עולם וכל אשר בו?
אלא לענין זה דימו חז"ל את המזונות לקריעת ים סוף, כי כשם שהקב"ה לא קרע את הים אלא רק אחרי שעשו בני ישראל את ההתחלה עליה נצטוו כנאמר 'דבר אל בני ישראל ויסעו' קודם עליהם לרדת אל הים, עד מקום שאפשר בדרך הטבע, ורק אז יבקע הים לפניהם. כך מזונותיו של אדם, עליו לעשות את ההתחלה, את ההשתדלות הראשונית, בלי שיהיה לו מושג כלשהו כיצד יתפרנס בהמשך, ורק אז תבוא ברכת ה' ולא יחסר דבר למחייתו עכ"ד (חפץ חיים עה"ת - מעשי למלך).
ומשלימים הדברים זה את זה עם דברי הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע: הנה בשעה שהיו ישראל נרדפים ממצרים בים סוף, היו בטוחים שיושיעם ה' אך כל אחד חשב לעצמו באיזה דרך יוושעו, אך דרך זה - לקרוע להם את הים - לא עלה על דעת אף אחד. כי באמת היה יותר דרך הטבע להמית את המצרים ביבשה, כעין מחנה סנחריב. או לאיים עליהם כמו על מחנה ארם בימי אלישע הנביא, והיו חוזרין לאחוריהם. כן בפרנסה. אדם מחפש עצות שונות ובטוח שע"י כן יוושע, ובסוף מכלכלו השי"ת בדרך חדש שלא עלה על דעתו כלל וכלל ודפח"ח. (שפתי צדיק לפסח, אות ע"ו). כיוצא בזה אומרים בשם החידושי הרי"ם זי"ע, כשם שהנס על ים סוף, בא פתאום כשנדמה היה שאפסה כל תקוה ואין כל מוצא מהמצב, כך הדבר בפרנסה עכ"ד.
'אדירים' הכוונה למים או למצרים?!
צללו כעופרת במים אדירים (טו, ג). באור החיים הקדוש כתב: אמר "צללו" וגו' פירוש מתו, ולא מתו תיכף ומיד אלא צללו כעופרת במים אדירים, ואמרו ז"ל (מכילתא) שהיו המים מעלים אותם עד לשמים ומורידים אותם עד התהום והיו מתים באריכות זמן. ויכוין לב' דברים, הא'. הוא השקיעות במים, והוא אומרו "צללו כעופרת", והב' הוא מניעתם מלמות תיכף ומיד, והוא אומרו "במים אדירים", והם [כלומר, "המים האדירים והחזקים"] יעלום ממעל, וימנעום ממות תיכף ומיד עכ"ל. משמע מדבריו הק', שאדירים קאי המים, שהמים היו אדירים וחזקים עד כדי שהעלו את המצרים לשמים, וחוזר חלילה עד לתהום. ולפ"ז הא דכתב הפרי מגדים (או"ח סי' נא, והו"ד במשנ"ב שם ס"ק יז) דיש להיזהר באמירת 'אז ישיר' בעת התפילה, להפסיק בין תיבת "במים" לבין תיבת "אדירים", שהאדירים קאי על המצרים, זהו לפי מה שפירשו מפרשים אחרים, שקאי על המצרים. אבל לפי דברי רבינו שאדירים קאי על המים, יש לצרף תיבות אלו ולאומרם יחד ודו"ק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
