ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים וגו' ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ וגו' וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה וגו' (יד, ב-ד).
מהלך נפלא ומחודש אומר ה אור החיים הק' (ומשום מה אינו מפורסם כל כך) בהא שנצטוו בני ישראל קודם קריעת ים סוף, להראות לפרעה שהם נבוכים בארץ וסגר עליהם המדבר, ועל ידי כן ירדוף פרעה אחריהם ויטבע אותו ה' בים סוף.
שואל האור החיים הק', וכי בשביל מה היה צריך לעשות הערמה זו - שפרעה יחשוב שהם סגורים במדבר ועי"כ ירדוף אחריהם, הרי יכול היה ה' להכניס רוח עוועים בלב פרעה ובלב מצרים וירדפו אחרי היהודים בלא הערמות ותחבולות.
ומחדש האור החיים הק' – הערמה זו לא נועדה כלל לפרעה אלא לבני ישראל עצמם - לחזק את ביטחונם שלא יפחדו ממצרים הרודפים אחריהם, ומשכך ציווה ה' למשה שיאמר לבני ישראל שהולכים לעשות תחבולה לפרעה שעל ידי כן ירדוף אחריהם פרעה, ויכניסו אותו במלכודת ועי"כ יהרגו כולם ויטבעו בים סוף, והא לך לשון האוה"ח הק': "ודבר זה ירגישם ויעשה בהם רושם כי הם הם העושים הכנה בהרגשה רעושה שחזרו לאחוריהם ולחנות במקום מיוחד שממנו יטעה פרעה לרדוף אותם, ובזה לא יפחד לבם ובבואו יגל יעקב ישמח ישראל כי יחזה נקם באויבו".
ומסיים האור החיים הק': ואע"פ כן לא הועיל ופחדו בני ישראל, "ותמצא שאף על פי כן לא הועיל בהחלט. וצא ולמד מה שאמרו (בני ישראל) בראותו (את מצרים, המבלי אין קברים וגו') ומזה תקיש מה היו עושים זולת החזרה והבן" עכ"ל.
על משקל דבריו יש להמליץ מאמרם ז"ל (פסחים קיח.) 'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף', אע"פ שאין לך אדם שאינו מאמין בה' ושמזונותיו תלויים אך ורק בידיו, מכל מקום כשמגיע שעת מעשה קשה מאוד, להתחזק בפועל, ודמי 'לקריעת ים סוף' שאע"פ שידעו שמצרים ירדפו אחריהם בכל זאת בשעת מעשה נבהלו ונפחדו. וכמו שסיים האוה"ח שאם לא היו יודעים מלפני זה שמצרים ירדפו אחריהם היה מוראם ופחדם עוד יותר, כמו כן בפרנסתו של אדם ראוי להתחזק במאמרי אמונה וביטחון קודם ניסיון, שבהגיע שעת מבחן יעמוד כצוק איתן ויבטח בצור עולמים.
כקריעת ים סוף שבא בהיסח הדעת
עוד בענין זה, מצינו דברים נפלאים שכתב מרן החפץ חיים ומקדים ב'קושיית העולם', לכאורה מה שייך קושי אצל הקב"ה לגבי קריעת ים סוף ומזונות, והלא במאמר אחד בורא עולם וכל אשר בו?
אלא לענין זה דימו חז"ל את המזונות לקריעת ים סוף, כי כשם שהקב"ה לא קרע את הים אלא רק אחרי שעשו בני ישראל את ההתחלה עליה נצטוו כנאמר 'דבר אל בני ישראל ויסעו' קודם עליהם לרדת אל הים, עד מקום שאפשר בדרך הטבע, ורק אז יבקע הים לפניהם. כך מזונותיו של אדם, עליו לעשות את ההתחלה, את ההשתדלות הראשונית, בלי שיהיה לו מושג כלשהו כיצד יתפרנס בהמשך, ורק אז תבוא ברכת ה' ולא יחסר דבר למחייתו עכ"ד (חפץ חיים עה"ת - מעשי למלך).
ומשלימים הדברים זה את זה עם דברי הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע: הנה בשעה שהיו ישראל נרדפים ממצרים בים סוף, היו בטוחים שיושיעם ה' אך כל אחד חשב לעצמו באיזה דרך יוושעו, אך דרך זה - לקרוע להם את הים - לא עלה על דעת אף אחד. כי באמת היה יותר דרך הטבע להמית את המצרים ביבשה, כעין מחנה סנחריב. או לאיים עליהם כמו על מחנה ארם בימי אלישע הנביא, והיו חוזרין לאחוריהם. כן בפרנסה. אדם מחפש עצות שונות ובטוח שע"י כן יוושע, ובסוף מכלכלו השי"ת בדרך חדש שלא עלה על דעתו כלל וכלל ודפח"ח. (שפתי צדיק לפסח, אות ע"ו). כיוצא בזה אומרים בשם החידושי הרי"ם זי"ע, כשם שהנס על ים סוף, בא פתאום כשנדמה היה שאפסה כל תקוה ואין כל מוצא מהמצב, כך הדבר בפרנסה עכ"ד.
'אדירים' הכוונה למים או למצרים?!
צללו כעופרת במים אדירים (טו, ג). באור החיים הקדוש כתב: אמר "צללו" וגו' פירוש מתו, ולא מתו תיכף ומיד אלא צללו כעופרת במים אדירים, ואמרו ז"ל (מכילתא) שהיו המים מעלים אותם עד לשמים ומורידים אותם עד התהום והיו מתים באריכות זמן. ויכוין לב' דברים, הא'. הוא השקיעות במים, והוא אומרו "צללו כעופרת", והב' הוא מניעתם מלמות תיכף ומיד, והוא אומרו "במים אדירים", והם [כלומר, "המים האדירים והחזקים"] יעלום ממעל, וימנעום ממות תיכף ומיד עכ"ל. משמע מדבריו הק', שאדירים קאי המים, שהמים היו אדירים וחזקים עד כדי שהעלו את המצרים לשמים, וחוזר חלילה עד לתהום. ולפ"ז הא דכתב הפרי מגדים (או"ח סי' נא, והו"ד במשנ"ב שם ס"ק יז) דיש להיזהר באמירת 'אז ישיר' בעת התפילה, להפסיק בין תיבת "במים" לבין תיבת "אדירים", שהאדירים קאי על המצרים, זהו לפי מה שפירשו מפרשים אחרים, שקאי על המצרים. אבל לפי דברי רבינו שאדירים קאי על המים, יש לצרף תיבות אלו ולאומרם יחד ודו"ק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
