וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא (שמות טז ד). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה דְּצָרִיךְ לִהְיוֹת בִּטְחוֹנוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִהְיֶה לָהוּט אַחַר קִבּוּץ הַמָּמוֹן, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וְיִהְיֶה מְזוֹנוֹ מָצוּי בְּיָדוֹ אָז יִהְיֶה לִבּוֹ פָּנוּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, דְּעַל זֶה אָמַר הַתַּנָּא (אבות פ"ב מ"ד) וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה. אֶלָּא יָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בַּה' וְיֹאמַר הַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַה שֶּׁרָאוּי לִי יָבוֹא לִי, וְהָעִקָּר הִיא עֲבוֹדַת ה'. וְאִם לֹא יִתְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה (רמב"ם ת"ת פ"ג ה"ז):

הפרנסה תלויה רק בקב"ה
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, כְּלוֹמַר, צָרִיךְ שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהַפַּרְנָסָה תְּלוּיָה בְּיָדִי, וְהַטִּרְחָא יְתֵרָה שֶׁטּוֹרְחִים בְּנֵי אָדָם הִיא לְחִנָּם, וְזֶהוּ הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, אֲנִי הוּא הַמַּמְטִיר וְהַפַּרְנָסָה הִיא בְּיָדִי, וְלָכֵן הָעָם לֹא יִהְיוּ לְהוּטִים לֶאֱסֹף הַמָּמוֹן, רַק יִבְטְחוּ בַּה' וְיָצְאוּ וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבָזֶה יְהֵא נִכָּר הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא, דְּאִם יִבְטְחוּ בַּה' בָּזֶה יָבוֹאוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי, וְאִם לָאו, וַדַּאי יִתְבַּטְּלוּ מִן הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא:
(פיתוחי חותם פרשת בשלח)

העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו
גְּמָרָא דִּבְרָכוֹת דַּף ה' (ע"א) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, מַזִּיקִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה ז) 'וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף', וְאֵין 'עוּף' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג ה) 'הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ', וְאֵין 'רֶשֶׁף' אֶלָּא מַזִּיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב כד) 'מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקֵישׁ כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִסּוּרִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר 'וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף', וְאֵין 'עוּף' אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר 'הֲתָעִיף עֵינֶיךָ' וְכוּ', וְאֵין 'רֶשֶׁף' אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר 'מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף'. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן הָא אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ'. אֶלָּא כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִין מְכוֹעָרִין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לט ג) 'נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר', וְאֵין 'טוֹב' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד ב) 'כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ':
(לבונה זכה פרשת בשלח)

היצה"ר אורב לאדם בתחבולות בכל עת
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ (תהלים קיט נג). עַכְשָׁו בָּא לוֹמַר עַל יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ, דְּאֵינָם נִפְרָדִים מִן הָאָדָם, יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, וּמְפַתִּים אוֹתוֹ לְהִתְבַּטֵּל מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת. וְאִם רוֹאִים הָאָדָם שֶׁחִשְׁקוֹ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה וְדָבֵק בָּהּ וּמוֹאֵס בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן הֵם מְרַשְּׁלִים אוֹתוֹ וּמְפַתִּים אוֹתוֹ בִּמְעַט שֵׁנוֹת וּמְעַט תְּנוּמוֹת וּמְעַט חִבּוּק יָדַיִם לִשְׁכַּב וְכַיּוֹצֵא, בִּדְבָרִים הַמַּרְאִים לוֹ בְּעֵינָיו שֶׁהֵם הֶתֵּר וְאֵינָם נֶחְשָׁבִים לְבִטּוּל תּוֹרָה:
הרוצה לעבוד את ה' צריך שמירה מעולה מן היצר
וְהַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲבוֹדַת ה' כָּרָאוּי וְרוֹצֶה לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ כָּרָאוּי, יַבִּיט וְיִתְבּוֹנֵן דְּיֵצֶר הָרָע מָלֵא מִרְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁהֵעִידָה עָלָיו הַתּוֹרָה (בראשית ג א) 'וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל' וְכוּ'. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִשְׁמָר מִמֶּנּוּ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, יוֹתֵר מֵהַנִּשְׁמָר מֵאוֹיְבָיו הַסּוֹבְבִים עַל חֲצֵרוֹ וּמְבַקְּשִׁים לִכָּנֵס עָלָיו לְהָרְגוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. וְהַשּׁוֹמְרִים צְרִיכִים לִזָּהֵר לִשְׁמֹר כָּרָאוּי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הָאוֹיְבִים מִגַּג הֶחָצֵר, וְשֶׁלֹּא יַחְתְּרוּ מַחְתֶּרֶת בְּכָתְלֵי הֶחָצֵר. וּצְרִיכִים גַּם כֵּן הַשּׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר עַצְמָם שֶׁלֹּא תִּפֹּל עֲלֵיהֶם שֵׁנָה, וְכַמָּה אַזְהָרוֹת צְרִיכִים לִזָּהֵר. וְיֵצֶר הָרָע תַּחְבּוּלוֹתָיו יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וְאִם לֹא נִשְׁמָר מִמֶּנּוּ הָאָדָם שְׁמִירָה כָּרָאוּי, מִן הַקַּל יְבִיאֶנּוּ לֶחָמוּר. לְפִיכָךְ כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָפֵק שֶׁמָּא עֵצָה זוֹ מִצַּד יֵצֶר הָרָע, יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וִיבַטְּלֶנָּה, כִּי הָרְדִיפָה דְּרוֹדֵף יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, אֵין רְדִיפָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה, כִּי אֵינוֹ נִפְרָד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, וְתָמִיד מָצוּי עִמּוֹ וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו. וְלָכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, יַבְחִין בּוֹ אִי אִיכָּא סְפֵיקָא דְּיֵצֶר הָרָע יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּאוֹתוֹ דָּבָר, יַרְחִיקֶנּוּ מִמֶּנּוּ, וְזוֹ הִיא הַשְּׁמִירָה הַמְעֻלָּה כְּשֶׁיִּשְׁמֹר אָדָם אֶת עַצְמוֹ בִּדְבַר קְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר לְיֵצֶר הָרָע אֲחִיזָה בּוֹ:
בעוסקו בתורה ובמצוות מגביר שמירתו מן היצר
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים, הָרְשָׁעִים שֶׁאָמַר כָּאן הֵם הַיֵּצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דְחֵימָה דִּילֵהּ שֶׁהֵם עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ, וְהֵם סוֹבְבִים אוֹתִי וְרוֹדְפִים אַחֲרַי לְפַתּוֹת אוֹתִי לִבָּטֵל מִן הַתּוֹרָה וּלְהִתְרַשֵּׁל בְּלִמּוּדָהּ, וְכֵן נַמִי מִן הַמִּצְוֹת. וּכְשֶׁרוֹאֶה אוֹתִי שֶׁאֲנִי מִתְדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָתְךָ וְאֵינִי יָכוֹל לִפָּרֵד מִמֶּנָּה, עוֹשֶׂה לִי דְּרָכִים שֶׁל הֶתֵּר. וַאֲנִי יָדַעְתִּי תַּחְבּוּלוֹתָיו הָרָעִים, וְשׁוֹמֵר עַצְמִי בַּלִּמּוּד וּבַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת, שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס יָדוֹ בִּדְבַר קְדֻשָּׁה, וַאֲנִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְאַמֵּץ. וְהַכַּוָּנָה כָּךְ הִיא, בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ מִצְוֹתֶיהָ, רְעָדָה אוֹחֶזֶת אוֹתִי מֵרְשָׁעִים, שֶׁהֵם יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ, שֶׁהֵם עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ, כִּי יָרֵא אָנֹכִי שֶׁמָּא יִתְאַחֲזוּ לִי בִּדְבַר קְדֻשָּׁה הַהוּא, וַאֲנִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְאַמֵּץ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָהֶם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל:
(אלף בינה, תהלים קיט אות ז)
דרכו של יצר הרע להחטיא את האדם
חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי (תהלים קיט סא). עַכְשָׁו בָּא לוֹמַר עַל עִנְיַן יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דְחֵמָה דִּילֵהּ, שֶׁמַּרְבִּים עֵצוֹת מֵרָחוֹק עַל הָאָדָם שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְהֵם מַרְאִים לוֹ פָּנִים שֶׁל הֶתֵּר, וְאוֹמְרִים לוֹ, אִם בָּאתָ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בַּמֶּה אַתָּה מְפַרְנֵס עַצְמְךָ וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְכִי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן (אבות פ"ב מ"ב). בֶּאֱמֶת, הַתּוֹרָה עֲשֵׂה לָהּ קֶבַע כָּל יוֹם דָּבָר מוּעָט, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת:
וְהִנֵּה, אִם בָּא אָדָם לִשְׁמֹעַ לְדִּבְרֵי הַיֵּצֶר הָרָע, סוֹפוֹ שֶׁלֹּא לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּלָל. דְּאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ברכות לה:), הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תּוֹרָתָן קֶבַע וּמְלַאכְתָּן עֲרַאי, זֶה וְזֶה נִתְקַיְּמָה בְּיָדָם, וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תּוֹרָתָן עֲרַאי וּמְלַאכְתָּן קֶבַע, זֶה וְזֶה לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיָדָם. וְכָךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע, מַדִּיחַ אֶת הָאָדָם מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּיָדוֹ מְאוּמָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר, כְּשֶׁרָאוּנִי יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ שֶׁתָּמִיד אֲנִי מֵשִׁיב רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ, קָמוּ אֵלֶּה, חֶבְלֵי רְשָׁעִים, עִוְּדֻנִי. וְעִוְּדֻנִי לְשׁוֹן מְחָאָה וְהַתְרָאָה, כְּמוֹ (שמות יט כא) 'רֵד הָעֵד בָּעָם', דְּהַיְנוּ, מוֹחִין וּמַתְרִין בִּי, בָּאִים עָלַי בְּדֶרֶךְ חֲסִידוּת, מַה תַּעֲשֶׂה לְפַרְנָסַת עַצְמְךָ, וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְכִי אַתָּה רוֹצֶה לְהִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וְלֹא הִטֵּיתִי אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם, רַק עוֹדֶנִּי מַחֲזִיק בְּתֻמָּתִי, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
(אלף בינה, תהלים קיט אות ח)

יחפש תחבולות כיצד להתגבר על היצה"ר
טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי (תהלים קיט ע). בָּא לוֹמַר, דְּיֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ מְלֵאִים נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת, וּבְכָל מִינֵי עָרְמוֹת בָּאִים עַל הָאָדָם, אִם מָצְאוּ יָד לְפַתּוֹתוֹ בְּדָבָר גָּדוֹל רוֹדְפִים אַחֲרָיו לְהַפִּילוֹ בְּרִשְׁתָּם, וְאִם לֹא מָצְאוּ יָד בְּדָבָר גָּדוֹל רוֹדְפִים אַחֲרָיו בְּדָבָר קָטָן. וּבְכָל דָּבָר שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה אָדָם לַעֲשׂוֹת, שָׁם נִדְבָּקִים בּוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְשָׁם מְרִיקִים כֹּחָם, כְּדֵי לְבַטְּלוֹ מִדְּבַר קְדֻשָּׁה הַהוּא, אוֹ לְפָחוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ כַּהֹגֶן. וְהַיָּרֵא אֶת ה' וְחָרֵד מִדְּבָרָיו, יוֹדֵעַ כָּל עַרְמוּמִיּוּת יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ, וּמִתְחַכֵּם יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּדֵי לְבַטֵּל תַּחְבּוּלוֹתֵיהֶם, וְלֹא תַּעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה. וּבְכֹחַ הַיִּרְאָה וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁמַּרְבֶּה הָאָדָם וְאוֹזֵר חַיִל וּמִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי, בָּזֶה מַבְהִיל יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ, וּמְטַמְטֵם דַּעְתָּם וּמְטָרְפָם, וְלֹא נִשְׁאָר בָּהֶם כֹּחַ לִרְדֹּף אַחֲרָיו:
וְזֶה שֶׁאָמַר, הַזֵּדִים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ שֶׁנִּתְגָּרוּ בִּי לְפַתּוֹתֵנִי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, לֹא הוֹעִילוּ בִּי, וְאַדְּרַבָּא אֲנִי נִתְגַּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם עַד שֶׁטִּמְטַמְתִּי דַּעְתָּם, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת. וְלֹא דַּוְקָא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֶלָּא בְּכָל הַיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, אֵינָם יְכוֹלִים לִגַּשׁ אֵלַי. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'שַׁעֲשׁוּעִים', וְהֵם נִקְרָאִים ע"ש, וְש"ע נְהוֹרִין שֶׁמְּאִירִים בְּכֹחַ הַתּוֹרָה מְבַטְּלִים הָע"ש שֶׁלָּהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, נִתְגַּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם עַד שֶׁחָזְרוּ טִפְּשִׁים אֶצְלִי, חַסְרֵי דַּעַת, וְזֶה הָיָה לִי בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי, שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּתוֹרָתְךָ וְשָׂמֵחַ בָּהּ וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ:
(אלף בינה, תהלים קיט אות ט)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)